כבר מגיל צעיר ידעה איאן פינקוביץ' (20) שהיא תהיה שחקנית. אבא ואמא לא התלהבו. בכל זאת, שניהם יודעים דבר או שניים על עסקי השעשועים.
איאן היא בתם האמצעית של הבמאי והמחזאי רוני פינקוביץ' (מי שייזכר לעד בזכות תפקידי המשחק שלו בסרטים "בחינת בגרות" מ־1983 ו"שתי אצבעות מצידון" מ־1986) ושל השחקנית לשעבר תומי יואל (שאף היתה מנחה בערוץ הילדים).ההורים קיוו שהמשיכה של בתם למשחק היא שיגעון חולף, אבל תקוותם התבדתה. אחרי ששיחקה בסדרת הנוער "כוכב הצפון" וגם בסדרה "כיפת ברזל" של קשת, משחקת איאן בהצגה חדשה שתעלה בינואר בתיאטרון הבימה, "התקווה". את המחזה כתב לא אחר מאשר אביה, רוני, והוא גם מביים את ההצגה, שעוסקת במערכת בחירות ובמועמד חדש שפותח תיבת פנדורה כדי להגדיל את סיכוייו להיבחר. עוד משחקים בהצגה: אמנון וולף, תומר שרון, גבי עמרני, רבקה גור, ריקי בליך ועוד.
"תמיד ידעתי שאהיה שחקנית", אומרת איאן. "נולדתי לזה, אבל ההורים לא רצו שאכנס לתחום. הם מכירים אותו, יודעים שזה לא פשוט. בגיל 8 אפשרו לי בפעם הראשונה ללכת לאודישן, של הסרט "ברוריה" של אברהם קושניר. משהו דתי, מאוד שמור. התקבלתי - והיה לי מדהים. הייתי פיצית שם, תפקיד קטן אבל נהניתי מכל שנייה והיה ברור לי שזה זה.
"ההורים אמרו לי, 'אוקיי, בואי נראה כשתגדלי. אם בגיל 18 עדיין תרצי להיות שחקנית - נחשוב על זה'. בסוף כשהייתי בת 16 הגיע האודישן מדיסני ל'כוכב הצפון'. המלהקת כתבה לאבא שלי בפייסבוק: 'הילדה שלך מהממת, אולי שתבוא לאודישנים?' אז הלכתי. שיחקתי בסדרה במשך שתי עונות ומשם זה המשיך ל'כיפת ברזל' שמשודרת היום ולסדרת הנוער 'כפולה', שתצא בקרוב. להבימה הגעתי לפני שנה כשנכנסתי להחליף שחקנית בהצגה 'הצמה של אבא'. זה היה אמור להיות חד־פעמי, אבל בתיאטרון מאוד אהבו את מה שעשיתי. מאז אני וגאיה שליטא־כץ עושות את התפקיד לסירוגין".
ועכשיו תפקיד משלך בהבימה.
"לא הייתי מעורבת בתהליך הכתיבה של אבא. במחזה יש פלאשבקים להיסטוריה, ואני מגלמת נערה מורדת שעולה לארץ ומתאהבת בתימני. זה לא מקובל באותה תקופה, אבל היא נלחמת".
התלבטת אם לשחק בהצגה שאבא שלך מביים?
"לא, זה החלום שלי מאז ומתמיד. בכל הצגה שהוא עשה אמרתי לו 'קח אותי' (צוחקת). הוא גם הודיע לי שאם לא אהיה טובה - לא אקבל את התפקיד".
אבא רוני // צילום: זיו קורן
ואת לא חוששת שיגידו שקיבלת את התפקיד בפרוטקציה?
"אם הייתי חיה לפי מה אנשים יגידו, אז לא הייתי חיה. אנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים. פרוטקציה אולי פותחת לך דלת, אבל אם אין כישרון - זה לא יעזור. שיבואו לראות את ההצגה".
את קוראת לו "אבא" בחזרות?
"כן, אני לא קוראת לו 'רוני', אבל אני לגמרי מנתקת את הקשר המשפחתי מהעבודה. הוא מעיר לי כמו לכל אחד אחר והוא קשוח איתי אקסטרה, כדי שלא יגידו שיש לי הנחות. אני חווה אותו לראשונה כבמאי, כמה שהוא חכם ומדהים, ואני נהנית מכל רגע".