ענקית התרופות היפנית מיצובישי־טנאבה הודיעה על תחילת טיפול ב־1,000 חולי ALS בארה"ב, בתרופה חדשנית של החברה. פרסום הידיעה תפס את נשיא החברה בסבב פגישות באירופה לאחר שביקר במשרדי חברת נוירודרם הישראלית, שאותה רכשה מיצובישי ביולי האחרון.
הרכישה הזו - תאגיד יפני שרוכש חברה ישראלית - היא מקרה חריג. בשיחה עם "כלכלה היום" אומר נשיא החברה, ד"ר מאסאיוקי מיצוקה, שמבחינתם זה רק מקרה שנוירודרם היא חברה מרחובות. הם יצאו לחפש חברת תרופות עם צינורות שיווק בארה"ב, ובמקרה הגיעו לכאן.
ביולי האחרון חתמה חברת נוירודרם (NeuroDerm) על רכישתה בידי תאגיד התרופות היפני מיצובישי־טנאבה (Mitsubishi Tanabe) במה שנחשב לעסקת המאה של חברה ישראלית בתחום הפארמה. העסקה, בשווי 1.1 מיליארד דולר, מעוררת סקרנות רבה בעולם התרופות. לביקור בארץ הגיעה משלחת מכובדת של החברה היפנית, שבראשה עמד ד"ר מיצוקה. את האורחים היפנים מלווה מנכ"ל נוירודרם, ד"ר עודד ליברמן.
נוירודרם הצליחה היכן שאחרות נכשלו - הפיתוח של החברה מאפשר הרכבה מחדש של תרופות שעד כה ניתנו כגלולות לבליעה, כך שמעתה יהיה אפשר לקבל אותן כנוזל, באמצעות עירוי תת־עורי שהמטופל יזריק לעצמו. העירוי יתבצע באמצעות משאבה שהמטופל יחבר לעצמו פעם ביום, בדומה מאוד למה שעושים חולי סוכרת כבר 25 שנה. "כשאתה אומר דיקור זה נשמע אגרסיבי יותר ממה שהייתי רוצה לחשוב", מחדד ד"ר ליברמן, "מדובר בדקירה בקוטר קטן מאוד, פחות ממ"מ בודד. רוב המטופלים כלל לא ירגישו דקירה, וגם אלו שכן לא ממש ירגישו כאב". בתרופה לחולי הפרקינסון מדובר בפריצת דרך של ממש, מכיוון שהתרופה הנוכחית, בבליעה, לא מאפשרת ויסות נכון וגוררת תופעות לוואי קשות.
מתי יזכו חולי הפרקינסון להשתמש בשיטה החדשנית?
"עכשיו, אחרי הרכישה, מדובר בחברה ציבורית וכעת לוח הזמנים שלנו הוא חלק מתוכנית כוללת של מיצובישי־טנאבה, אבל התכנון לא השתנה ואנחנו מתכננים להשיק את המוצר ב־2020, כפי שתוכנן מראש", אומר ד"ר ליברמן.
התרופה הנפוצה שנוטלים חולי פרקינסון נקראת לבודופה (Levodopa) הניתנת בבליעה. כשמדובר במינונים גבוהים שלה, הדבר עשוי להביא לעליות וירידות חדות ברמת התרופה במחזור הדם, מה שגורם לרעד בלתי רצוני. הפיתוח של נוירודרם הוא שיטת הולכה חדשה לתרופות, רה־פורמולציה כימית של תרופה קיימת לצורה נוזלית, ועיקר ההתמקדות של החברה הוא בתרופה לפרקינסון. המשאבה של נוירודרם פועלת באופן דומה למשאבת אינסולין בטיפול בחולי סוכרת, אך ייחודה הוא הזלפה של התרופה הנוזלית באופן רציף במשך כל היממה בעירוי דרך העור.
להגיע ליותר מטופלים
מיצובישי הוא תאגיד יפני עצום ממדים המעסיק כחצי מיליון אנשים במגוון תחומים. הכנסות התאגיד בשנה עומדות על כ־300 מיליארד דולר.
כששואלים את מיצוקה מדוע לדעתו כמעט לא שומעים על הצלחה של חברות ישראליות ביפן, זוכים לתשובה מלומדת וכנה. "אנחנו ביפן לא מכירים חברות פארמה נוספות מלבד טבע. הגענו לנוירודרם לא כי חיפשנו חברה ישראלית אלא כי חיפשנו חברה שיש לה צינור פעילות לשוק האמריקני, שם חיפשנו להתרחב. פחות חשוב לנו מאיזו מדינה החברה, אלא הערך המוסף שמגיע עם הקשרים וצינורות הפעילות מול ארה"ב שיעזרו לתוכניות שלנו. בשורה התחתונה הרצון הוא להגיע ליותר מטופלים ולעזור להם".
מדוע דווקא נוירודרם?
"עצם ההתקשרות עם נוירודרם מעצימה את הפעילות העסקית שלנו בתחום הנוירולוגי (באוגוסט האחרון השיקה מיצובישי־טנאבה בארה"ב ניסוי מוצלח לטיפול ב־ALS; א"ג). ידענו שלישראל כישרון רב בכל מה שקשור לטכנולוגיות מידע או לתעשיות ביטחוניות, אבל על הדרך למדנו גם שישראל מצוינת בתחום המדעים. מכשור רפואי הוא תחום מתקדם מאוד בישראל ועצם הרכישה תקנה לנו יתרון משמעותי בתוכניות האסטרטגיות שלנו".
התחלה של עוד הזדמנויות
ד"ר ליברמן מכהן כמנכ"ל נוירודרם מאז 2006, ומי שאחראי במידה רבה להתנהלות החברה באופן המתאים לפעילות בשוק האמריקני. לדבריו, "בדומה לתחומים רבים, גם שוק התרופות בארה"ב הוא הגדול בעולם. לישראל הנוכחות השלישית בגודלה בנאסד"ק והקשר בין שתי המדינות חזק ביותר. חברות יפניות נכנסו לשוק האמריקני מעט באיחור ואין להן שם יתרון על פני חברות מקומיות.
לעומת זאת, מבחינה עסקית ותעשייתית, ישראל לעיתים נחשבת למדינה ה־51 בארה"ב ומאפשרת דרכה כניסה לשוק האמריקני. לדעתי האישית, מה שאנחנו רואים כאן היא אולי התחלה של הזדמנויות נוספות".
מיצוקה וליברמן מסכימים שעניין המרחק בין יפן לארה"ב הוא בעייתי מבחינת שעות העבודה, ושמול ישראל קל יותר לעבוד ולארגן פגישות. "היכולת לערוך פגישות ושיחות ועידה כשיש שעות עבודה חופפות בהחלט משחק תפקיד חשוב", אומר מיצוקה.
האם היתה לכם התלבטות להתקשר עם חברה ישראלית לאור הביקורת הפוליטית בעולם על ישראל?
מיצוקה: "דנו על זה בחבר המנהלים ביפן. נכון שפוליטיקה יכולה לעורר בעיות, אבל זה לא משהו שחששנו ממנו. העסקה לא דורשת הקמה של מפעלים או השקעות גדולות בישראל שיעוררו תשומת לב לא חיובית. אנחנו הולכים להשקיע במחקר ופיתוח והכיוון שלנו הוא עולמי. מה שכן היה חשוב זה הכישרון שיש במרכזי הפיתוח בישראל. סיכונים קיימים בכל מקום. האיום בדמותה של צפון קוריאה והטילים שלה מפחידים אותנו הרבה יותר".
האם אתם מתכננים להשאיר את פעילות המו"פ בישראל?
"היה לנו חשוב לדעת שד"ר עודד יישאר בחברה מכיוון שהוא הכוח שמניע את החברה לצמיחה. ברגע שהבנו שהוא ושאר עובדי המפתח, בעיקר במו"פ, יישארו לעבוד איתנו להצלחה, ההחלטה להישאר כאן היתה פשוטה".
כנשיא אחת מחברות הפארמה הגדולות בעולם, מה לדעתך גרם לטבע, חברה שהיתה אי של יציבות עד לא מזמן, להתרסק?
"אין לי ממש מה להגיד על זה. לכל חברה יש יום רע. אצלנו זה נקרא יום דבש, יום בצל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו