"להגיד לך את האמת?" נאנחת רויטל בנימין, תושבת אילת, "אני מעדיפה כבר להישאר עם הפסוריאזיס מאשר לקבל טיפול שאולי יעזור עם המחלה, אבל מחייב מעקב שלא אוכל לקבל אצל רופא עור בעיר שלי, כי אין רופאים זמינים".
היא כמעט נואשת. כבר כמה שבועות שהיא מנסה להשיג בקופת החולים שלה תור לרופא עור כדי לקבל טיפול לפסוריאזיס, אך ללא הצלחה. בינתיים העור שורף ומגרד, אבל הרופאים פשוט לא זמינים.
הבעיה הזאת מוכרת כמעט לכל אחד. בניגוד לרופאי משפחה, רופאי ילדים ואפילו רופאי נשים, שאליהם אפשר להגיע גם מיידית במקרי חירום, לרופאים יועצים בתחומים כגון אורתופדיה, עיניים, עור, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה או קרדיולוגיה אין תורים פנויים אלא כעבור כמה שבועות, במקרה הטוב - וכמה חודשים, במקרה הפחות טוב. אם אתם מחפשים רופא בעל התמחות־על, למשל אורתופד שהוא גם מומחה לכף היד, התור הפנוי הראשון יהיה אפילו מרוחק יותר. כל זה, כמובן, בתנאי שאתם לא מטופלים אצל רופא ספציפי ואתם מוכנים ללכת לכל מי שפנוי.
זה לא קורה רק בקופת חולים אחת, אלא בכל הארבע - כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. כולן מציעות מספר מוגבל של רופאים מקצועיים בכל יישוב, ואלה מקבלים מטופלים למשך מספר מוגבל של שעות - לרוב רק יום אחד או יומיים בשבוע, מה ש"סותם" את התורים לכל רופא שבועות רבים קדימה.
ביום ראשון השבוע בדקנו את התורים הפנויים לרופאים בכמה תחומי התמחות, בכל אחת מקופות החולים. בחרנו באופן מדגמי ערים שונות בכל רחבי הארץ.
כך, למשל, התור הזמין הראשון לאורתופד בקופת חולים לאומית בכפר סבא היה ל־28 בדצמבר. תושבי העיר יכולים לנסוע להרצליה, שם מצאנו תור אצל אורתופד ב־4 בדצמבר. תושבי באר שבע החברים בקופת חולים לאומית ייאלצו להמתין עד 10 בינואר 2018, או לנסוע חצי שעה לאופקים כדי לראות רופא ב־28 בנובמבר.
לרופא עור בלאומית התור הקרוב לתושבי רעננה היה ב־2 בינואר 2018, וכך גם לתושבי קריית שמונה. תושבי אשקלון או באר שבע יוכלו להגיע לרופא עור ב־1 בינואר 2018.
תושבי קריית מוצקין חברי קופת חולים מאוחדת יוכלו להגיע לרופא עור בעירם ב־10 בדצמבר או לנסוע לחיפה ב־3 דצמבר. תושבי אשדוד החפצים בביקור אצל קרדיולוג יוכלו למצוא תור לרופא ב־8 בדצמבר. בני המזל בנתניה ימצאו תור לקרדיולוג כבר ב־3 בדצמבר.
חברי קופת חולים מאוחדת, שחיפשו השבוע גסטרואנטרולוגים בכל רחבי הארץ, יכלו למצוא תור פנוי רק בעוד כחודש. בחיפה התור הקרוב היה ב־1 בדצמבר, בבאר שבע - ב־6 בדצמבר, וכך גם באשקלון.
בשירותי בריאות כללית המצב אינו טוב יותר. מבוטחי הקופה, שנזקקו השבוע לגסטרואנטרולוג, נדרשו להצטייד בהרבה מאוד סבלנות. באזור המרכז התור הקרוב ביותר היה בהרצליה, ב־6 בפברואר. בנתניה או בחדרה התור הפנוי הראשון התגלה ב־1 בפברואר, אלא אם כן לא אכפת להם לנסוע לטבריה, אז ניתנה להם הזכות לראות רופא כבר ב־15 בינואר. לתושבי אופקים ההמתנה קצרה יותר, רק עד 4 בינואר 2018. בנצרת, לעומת זאת, יחכו אפילו עד 14 במארס.
מבוטחי הכללית בבאר שבע שזקוקים לרופא עיניים ייאלצו להתאזר בסבלנות יתרה, עד 23 בפברואר. בנתיבות התור הראשון הפנוי לרופא עיניים הוא ב־2 בינואר.
ברעננה מצאנו תור לאורתופד רק ב־5 בדצמבר. לחברי הכללית בבאר שבע מוטב לא להזדקק לאורתופד, כי הם ייאלצו להמתין עד 4 בפברואר. במכבי, אגב, התור הפנוי הראשון לאורתופד בבאר שבע הוא ב־2 בינואר. אם לא אכפת להם לעשות טיול לנתיבות, הם יוכלו למצוא אורתופד כבר ב־21 בדצמבר.
מבוטחי מכבי באזור בית שאן, שחיפשו השבוע רופא אף אוזן גרון, גילו שיצטרכו לחכות עם זה עד 5 בדצמבר, במקרה הטוב. בטבריה, לעומת זאת, הצלחנו למצוא תור כבר לשבוע הבא. באופקים התור הקרוב ביותר היה ב־4 בדצמבר.
רופא עיניים בקריית מלאכי יוכל לקבל את מבוטחי מכבי ב־3 בדצמבר. בבאר שבע זה יקרה ב־29 בנובמבר, ואם אתם תושבי קריית שמונה, תוכלו לראות רופא עיניים כבר בשבוע הבא.
ולמי שמחפש רופא מומחה בגריאטריה - ברמת גן התור הפנוי הראשון שמצאנו הוא ב־12 בדצמבר. ברעננה, לעומת זאת, תיאלצו להמתין עד 9 באפריל. כן, 2018.
צריך לזכור, כמובן, שכל התאריכים האלה היו נכונים לתחילת השבוע, אפשר להניח שכל המשבצות האלו כבר התמלאו, והתורים הפנויים התרחקו עוד יותר. במקביל, אם היה לכם מזל, אולי נתקלתם בתור שבוטל ותוכלו להגיע לרופא במהרה.
צריך לזכור שבחלק לא קטן מהמקרים הביקור אצל הרופא המקצועי הוא רק לשם קבלת הפניה לבירור נוסף - בדיקת רנטגן, אקו לב, קולונוסקופיה, ועוד ועוד. גם חלק מהבדיקות הללו דורשות קביעת תור מוקדם, והתורים הפנויים רחוקים מאוד. לאחר קבלת התוצאות יש לקבוע שוב תור לרופא - ולעבור שוב המתנה של שבועות או חודשים.
חודשים לטיפול בפסוריאזיס
כשמדובר בבדיקה שגרתית שיכולה להידחות, או בבעיה שאינה אקוטית, המתנה של כמה שבועות היא אפשרית. אבל מה יעשו מבוטחים שנתקפים בכאב שאינו חולף, בבעיית עור פתאומית, בהפרעות בראייה או בלחץ דם גבוה במיוחד?
עשרות אלפי מטופלים בוחרים בכל שנה באופציה היקרה: רופא מומחה ש"מקבל בפרטי". לא פעם זה אותו רופא שדרך קופת החולים יוכל לקבל אתכם רק בעוד חודשיים. במרפאה הפרטית שלו תוכלו למצוא תור אליו כבר בשבוע הבא, אם תסכימו להיפרד מכמה מאות שקלים. רוב הביטוחים המשלימים של קופות החולים והביטוחים הפרטיים של חברות הביטוח מכסים חלק מהעלויות, במספר פעמים מוגבל בשנה.
אחת הטענות הבולטות הנשמעות נגד קופות החולים היא כי יש להן אינטרס לייצר עיכוב בתורים כדי לגרום למטופלים להיעזר ברופאים פרטיים דרך שירותי השב"ן שלהם (שירותי בריאות נוספים, דוגמת "מכבי שלי" או "כללית מושלם"). שם, כמובן, ההמתנה קצרה יותר.
"לקופות אין שום אינטרס להרחיב את שעות הקבלה של הרופאים או לגייס רופאים נוספים כי זה יגדיל להן את הוצאות השכר", אומר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, "אבל שירות של השב"ן לא יכול להיות תחליף לשירות הציבורי של הקופות. נוצרת פה מערכת בריאות מקבילה, שלא נגישה לכולם".
מבוטחי השב"ן משלמים לרוב סכום של 250-150 שקלים עבור התייעצות עם רופא מומחה פרטי שנמצא בהסדר עם הקופה, מספר פעמים מוקצב בשנה (בהתאם לסוג השב"ן שעליו הם מנויים, ושעבורו הם מחויבים בתשלום חודשי קבוע).
שיעור המבוטחים בשב"ן מתוך סך המבוטחים בקופות החולים עמד בסוף 2015 על 74.2 אחוזים. עליהם יש להוסיף כאלה שמבוטחים בביטוחי בריאות פרטיים, שגם הם מכסים רופאים מומחים וטיפולים שונים עד סכומים מסוימים, על פי סוג הפוליסה. מי שאין בידיו ביטוח כלשהו, יידרש לשלם בעצמו את מלוא הסכום עבור שירותי רפואה מהירים, במקום אלו שאמורים להינתן בחינם על ידי הרפואה הציבורית.
עו"ד לאה ופנר // צילום: יהושע יוסף
רויטל בנימין, חברת קופת חולים כללית, שזקוקה לטיפול צמוד של רופא עור, לא יכולה להגיע בכל פעם לרופא פרטי. כבר 20 שנה שהיא מתמודדת עם דלקת פרקים ופסוריאזיס, שהתגלו כשהיתה בת 15. מאז היא חברה באגודה לפסוריאזיס, ודרכה הגיעה לטיפולים שנתיים בשיזוף בים המלח. אלא שבחצי השנה האחרונה, בגיל 35, המחלה התפרצה, והיא זקוקה לטיפול צמוד יותר של רופא עור.
"זה קרה אחרי לידת הבת השלישית שלי, והייתי חייבת לראות רופא עור כדי להבין איך אני יכולה לטפל בנגעים ומה אפשר לעשות. התור הפנוי הראשון שמצאתי לרופא עור באילת היה בטווח של שלושה חודשים. כשכבר הגעתי אליו, הוא הציע לי טיפול של זריקות ביולוגיות, שעלולות לגרום לתופעות לוואי כמו גירוי בעור ואפילו החמרה של הפסוריאזיס ומחייבות מעקב רפואי צמוד.
"באותו רגע הבנתי שלא אוכל לקבל את הטיפול הזה. לקופת חולים כללית יש באילת רק רופאת עור אחת, שהתור הכי קרוב אליה הוא לעוד חודש וחצי או חודשיים. רופא אחר יכול לקבל אותי דרך הביטוח המשלים, אבל כל ביקור עולה 150 שקלים, וגם אצלו התור מטורף. זה לא ריאלי לחולה פסוריאזיס שצריך ליווי צמוד.
"אין לי ערים שכנות שאני יכולה להגיע אליהן כדי לקבל תור קרוב יותר, אז ויתרתי על הטיפול הזה. לא רואה ממש ברירה אחרת".
"הרפואה הפרטית פורחת"
רופאים ובכירים במערכת הבריאות, שעימם שוחחנו לצורך התחקיר, מונים כמה סיבות להיווצרות התורים הארוכים. מחסור ברופאים, מחסור בתקנים שיאפשרו לרופאים לעבוד בקהילה ולא רק בבתי החולים וחוסר תמריצים לרופאים בפריפריה.
"אם פעם הרופאים עבדו 80 שעות בשבוע, בשתי משרות, ולפעמים גם שלוש וארבע, כיום רובם רוצים גם להספיק לנהל חיים אישיים וצמצמו את שעות העבודה בקהילה", אומרת עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), "כמו כן, העלייה הגדולה מבריה"מ בשנות התשעים הביאה איתה מלאי של רופאים, שנכנסו למערכת העבודה בישראל. היום אותם רופאים מגיעים לגיל פרישה, וכמו שנכנסו בבת אחת, עוזבים כמעט בבת אחת.
"אם יעלו את גיל הפרישה לרופאים אפילו בכמה שנים, אפשר יהיה להשאיר יותר רופאים במערכת, אם הם והמעסיקים ירצו בכך. כולם רק ירוויחו. בד בבד, צריך גם להגדיל את התקנים לרופאים בבתי החולים. בגלל המחסור בתקנים יש רופאים שסיימו לימודי רפואה אבל מחכים לתקן בהתמחות, ובינתיים לא עובדים. וכשהם לא עובדים ולא מתמחים, נוצר מחסור בתחומי התמחות וברופאים.
"בעבר ניסינו לקדם מהלך של ביצוע התמחויות בתוך הקהילה - כלומר, עבודה בקופות החולים. המהלך נעצר כשהתחלפו בעלי תפקידים במשרד, וחבל. אני מאמינה שאם מתמחה יעבוד חצי שנה בקהילה, יהיה לו רצון להשתלב גם בעתיד בקהילה, במיוחד אם ייתנו לו תמריץ.
"אין ספק שהעדיפות הראשונית של רופא היא תמיד לעבוד בבית חולים. האתגר המקצועי שם גדול יותר, רואים את המקרים המסובכים יותר והעבודה נעשית בצוות, כך שתמיד יש עם מי להתייעץ. בעבודה בקופת חולים אתה יושב לבד בחדר, ובכל כמה דקות רואה מטופל אחר. ברגע שייתנו לרופאים תמריצים לשבת בחדר הזה, יהיה שיפור במערכת הציבורית".
על פי דו"ח של משרד הבריאות, בשנת 2014 עמד מספר הרופאים לכל 1,000 נפש על 3.4 בממוצע, בדומה לממוצע במדינות ה־OECD שעמד על 3.2 רופאים ל־1,000 נפש. "נתון כזה מלמד שבאופן כללי לא אמורה להיות בעיה קריטית בהיצע", אומר בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, "אבל בפועל, חסרים רופאים בכל מיני תחומי התמחות, במיוחד בפריפריה. כשאין היצע של רופאים והתור ארוך, יכולים לקרות למטופל שני דברים. או שהכאב יחלוף, או שהכאב יתגבר ומחוסר ברירה הוא ילך לרופא פרטי. גם אם הוא יעשה את זה דרך ביטוח משלים או ביטוח פרטי - מבחינת קופת החולים זה מפחית מהעומס".
מנתונים שהגיעו לידי "שישבת" עולה כי רופא מומחה שעובד עבור קופת חולים מקבל מהקופה 200-50 שקלים על כל מטופל ברבעון, בלי קשר למספר הביקורים של המטופל. התשלום הממוצע הוא 130 שקלים על כל מטופל לרבעון, תלוי בהסכמי השכר עם כל רופא. בפריפריה מקבלים לעיתים יותר כדי לעודד רופאים לעבוד בערים מרוחקות. לעומת זאת, אם מטופל מגיע לאותו רופא באופן פרטי, הרופא מקבל כמה מאות שקלים, ולפעמים יותר, לכל ביקור.
"התוצאה המשמעותית ביותר של התורים הארוכים היא שהרפואה הפרטית פורחת על חשבון הרפואה הציבורית", אומר פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה וראש חטיבת רפואה בקופת חולים לאומית, "המערכת הציבורית בכלל לא יכולה להשוות את השכר של הרופא הציבורי לזה של הרופא הפרטי, וגם לא שואפת לכך.
"אני כרופא משפחה מאמין ברפואה הציבורית ורואה את ההסטה הזאת לרפואה הפרטית כדבר רע. אבל אין ספק שלעוסקים ברפואה הפרטית זה יתרון. עם זאת, צריך לזכור שלא כל אחד יכול לפתוח מרפאה פרטית, ולרוב, כדי למלא את המרפאה הפרטית אתה צריך לצבור מוניטין גדול בעבודה המקבילה שלך בבית החולים. הבעיה, מבחינת המערכת הציבורית, היא שנוצרה מערכת בריאות מקבילה, שמסתמכת על ביטוחים משלימים ועל רפואה פרטית, ושלא כולם יכולים להשיג אותה".
"יש תחושה שזמני ההמתנה הארוכים בארץ הם תוצאה של מדיניות, שהבסיס שלה הוא להוציא מעט כסף על בריאות", אומר ד"ר עמיר סולד, יו"ר ומנהל רפואי של המרכז לכירורגיה ורפואה פרטית אסיא מדיקל, "אנחנו רואים את זה במחסור ברופאים ובמחסור בתקנים. נוצר מצב שגם במרפאה הפרטית אנחנו כבר רואים תורים ארוכים, אבל שם מדובר בזמן המתנה של שבועיים־שלושה, ולא של כמה חודשים. אנשים בורחים מהרפואה הציבורית ומעדיפים להפעיל את הביטוח הפרטי כדי לקבל מענה רפואי מהיר יותר".
"המזכירה אמרה שאין תור"
עבור איתן סלע (54) מרמת גן, חוסר הזמינות של התורים היה עניין של חיים ומוות. עד היום הוא מתקשה להאמין איך ניצלו חייו בזכות העובדה שלא חיכה בסבלנות לתורו. החסימה שממנה סבל בעורקי הצוואר טופלה בדקה התשעים ממש, רגע לפני שהיה לוקה בשבץ מוחי בגלל הפרעה באספקת הדם למוח.
סלע, נשוי ואב לשלוש בנות, סבל במשך שבוע מכאבי ראש. כשהרגיש שהעפעף הימני שלו מתחיל ליפול מעט והעין כמעט נסגרת, הבין שעליו לגשת לרופא. "ניסיתי לקבוע תור לרופאת עיניים ברמת גן או בסביבה, והתור הכי קרוב ברמת גן היה בטווח של שלושה שבועות וחצי. בינתיים העין שלי כבר כמעט נסגרה לגמרי".
הוא החליט לגשת למרפאה בבוקר, לפני שעת הקבלה של הרופאה. "היא מתחילה לקבל ב־08:30 בבוקר, ואני התייצבתי שם ב־08:00. בהתחלה המזכירה אמרה לי שלא אוכל להיכנס כי אין לי תור, אבל לא ויתרתי ואמרתי לה שאני רואה כוכבים בעיניים. בסוף היא אמרה שתשאל את הרופאה והסכימה להכניס אותי בין התורים.
"רופאת העיניים עשתה לי את כל הבדיקות ולא גילתה שום בעיה שקשורה לראייה. היא אמרה שלדעתה לא מדובר בבעיה בראייה, אלא במשהו נוירולוגי". איתן ניסה שוב לקבוע תור, הפעם לנוירולוג. התור הקרוב ביותר באזור רמת גן והסביבה היה בסוף דצמבר, והוא החליט להתייעץ עם רופא המשפחה בניסיון לזרז את הטיפול. "הרופא שלי היה בחופשה, אז הלכתי לרופאה מחליפה בקופת החולים. היא חשבה שיש לי דלקת קרום המוח, ובמזכירות שם ניסו לעזור לי למצוא נוירולוג שיוכל לקבל אותי מוקדם יותר. כשלא מצאו אף רופא, שלחו אותי למיון עם אבחנה של חשש לדלקת קרום המוח".
איתן נסע באותו היום למיון בבית החולים שיבא, שם עבר בדיקה נוירולוגית ו־CT ראש. שתי הבדיקות היו תקינות. הנוירולוג במיון החליט לשלוח אותו ל־CT של הצוואר כדי לשלול תופעה יחסית נדירה של בעיה בתפקוד עורקי הצוואר.
"בזכות התושייה שלו התגלתה הבעיה בעורקי הצוואר. מייד אושפזתי והתחלתי לקבל תרופות לדילול דם כדי למנוע שבץ מוחי. בכל יום עשו לי בדיקת דופלר צווארי, לבדוק אם יש שינוי בעורקים, וכמעט בכל שעה עשו לי בדיקה נוירולוגית.
"היה לי הרבה מזל. לרוב אני יכול להסתדר עם כאב, אבל מבחינה מסוימת היה לי מזל שהכאב כבר היה בלתי נסבל, עד כדי כך שהתעקשתי לא לחכות בתורים הרגילים. בבית החולים אמרו לי כל הזמן שאם לא הייתי בא כשבאתי, רוב הסיכויים הם שהייתי הולך ברחוב ופתאום נופל בגלל שבץ מוחי".
היום איתן מתאושש לאחר שעבר צנתור להכנסת סטנטים (תומכנים) לעורקי הצוואר. הוא מטופל במדללי דם ובמשככי כאבים.
"יכולתי לגמור עם גרורות"
גם חייה של מירב איינשטיין־סיאנו (42) מקריית טבעון, המבוטחת במכבי, יכלו להיראות אחרת אלמלא מצאה דרך לקצר לעצמה תור לבדיקת קולונוסקופיה. בסוף שנת 2016, כחצי שנה אחרי שילדה את בתה השלישית, החלה מירב להרגיש תחושות מוזרות בבטן. "הלכתי לגינקולוג, והוא אמר שהכל בסדר והפנה אותי לפיזיותרפיסטית של רצפת האגן. היה אליה תור מאוד ארוך של חצי שנה, אבל כשהתלוננתי על כאבים היא הסכימה לקבל אותי אחרי כמה שבועות ונתנה לי תרגילים להקלת הכאב.
"כמה שבועות אחר כך ראיתי דימום באסלה. מיהרתי לרופא המשפחה, שחשב שמדובר בתופעות של אחרי לידה, אולי טחורים. הוא נתן לי המלצות לשנות את התזונה והפנה אותי לכירורג. במקביל התחלתי לקרוא בגוגל על הסימפטומים שיש לי, כי התחלתי לחשוד שמדובר בסרטן המעי הגס. הבנתי שאני לא בקבוצת סיכון ולא בגיל המתאים, ושחוץ מדימום כמעט אין לי סימפטומים.
"בינתיים הגיע התור שלי לכירורג. גם הוא המליץ על שינוי תזונתי, בטענה שאין פה משהו רציני, אבל הדימום לא הפסיק. שוב קבעתי תור אליו לחודש אחרי, והפעם התעקשתי שישלח אותי לקולונוסקופיה (בדיקה פולשנית של המעי הגס, שמתבצעת בטשטוש ודורשת הפניה של גסטרואנטרולוג - שגם אליו דרושה הפניה; ב"א). "הרופא הסתכל וצחק עלי, הוא בכלל לא חשב שאני צריכה להיבדק. אני צעירה, רזה יחסית, אין לי היסטוריה משפחתית, למה שאחשוב שיש לי סרטן המעי הגס. אבל התעקשתי, אז הוא הסכים לתת לי הפניה לגסטרואנטרולוג.
"התקשרתי למוקד זימון התורים ואמרו לי שהתור הזמין הראשון באזור שלי הוא כעבור חצי שנה. הבנתי שאני לא יכולה לחכות חצי שנה רק כדי לראות את הרופא, ואחר כך לחכות עוד כמה חודשים עד הבדיקה". היא החליטה להתקשר ישירות למוקד זימון התורים של אסותא, שם מתבצעת הבדיקה, הסבירה את מצבה וביקשה שהגסטרואנטרולוג יעבור על הבקשה שלה בלי לראותה, כדי לזרז את הגעתה לקולונוסקופיה.
"שלחתי להם מכתב עם ההפניה מהכירורג, ולאחר כמה ימים הם חזרו אלי וקבעו לי תור לחודשיים אחר כך. אמנם מדובר בהרבה זמן, אבל הרבה פחות מהזמן שהייתי ממתינה לביקור אצל הגסטרואנטרולוג ואחר כך לבדיקה. בסוף מארס השנה עשיתי את הבדיקה, וגילו לי גידול של שלושה סנטימטרים, שאחרי חמישה ימים התגלה כסרטני. מצד אחד, הייתי בהלם. מצד שני, חשבתי לעצמי איזה מזל היה לי שהתעקשתי. מאותו רגע נכנסתי למסלול של מלחמה. עברתי ניתוח, סדרה של טיפולים כימותרפיים, והיום אני בריאה וצריכה מעקבים.
"אני לא יכולה להשתחרר מהמחשבה שאם הייתי מחכה לגסטרואנטרולוג חצי שנה, ואחר כך עוד כמה חודשים לתור לקולונוסקופיה, הייתי עלולה להגיע במצב הרבה יותר גרוע, אולי אפילו עם גרורות".
מירב איינשטיין־סיאנו. "לא יכולה להשתחרר מהמחשבה מה היה קורה אילו הייתי ממשיכה לחכות"
מירב מתנדבת כיום בעמותת צו מניעה, הפועלת להעלאת המודעות למניעה של סרטן המעי הגס. לדבריו יו"ר העמותה, שלמה לבקוביץ, חוסר זמינות של תורים לרופאי גסטרו, המפנים לקולונוסקופיה, הוא עניין של חיים ומוות.
"בשנים האחרונות יש ירידה של כ־30 אחוזים בתחלואה בסרטן המעי הגס בזכות הבדיקות המקדימות. אנחנו בעמותה עובדים כל הזמן על העלאת המודעות כדי שיותר ויותר אנשים ילכו להיבדק, אבל גם כשאנשים כבר מחליטים להיבדק ורוצים לקבוע תור לרופא כדי לקבל הפניה, הם צריכים להמתין שבועות ארוכים. אחר כך יש עוד המתנה של חצי שנה, שמונה חודשים, לעיתים אפילו שנה.
"לכאורה זה בסדר, כי מדובר באדם בריא שרוצה לוודא שהוא בריא. אבל אותו אדם בריא לא רוצה להתחיל להתעסק עם משהו שאולי יקרה בעוד כמה חודשים, אז הוא עלול לוותר על הבדיקה. כשמדובר באנשים עם התחלה של תסמינים, כמו דימום או כאבים, הם חייבים להגיע לבדיקה בתוך שבועות ספורים.
"בסופו של דבר, הכל מסתכם בשיקול כלכלי מוטעה. קופות החולים רוצות לחסוך בהוצאות, אבל אדם שמחלתו לא מתגלה בזמן עלול להפוך לחולה, וחולה עולה לקופות הרבה יותר - שלא לדבר על כך ש־50 אחוזים מהחולים במחלה נפטרים. זה עצוב לחשוב שאם הם היו מגיעים לקולונוסקופיה בזמן, אולי היו מוצאים להם רק פוליפ קטן שניתן להסרה, ולא גידול סרטני".
לדברי ד"ר ערן הלפרן, מנהל ביה"ח בילינסון, התור הארוך לרופאים המומחים בקופות החולים משליך גם על העומסים בבתי החולים. "כשאי אפשר להגיע בזמן סביר לרופאים מומחים, יש חולים לא מעטים שפשוט באים לבתי החולים. מעבר לכך, איחור באבחנה של בעיה רפואית עלול לגרום להחמרה במצב, ואז לפעמים אין מנוס מאשפוז".
"שווה לנסוע לרופא רחוק"
אז מה יכול האזרח הפשוט לעשות כדי לא לחכות בתור ארוך כל כך כדי לקבל שירות רפואי? אם שואלים את פרופ' וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה וראש חטיבת רפואה בקופת חולים לאומית, מומלץ פשוט לפנות קודם לרופא המשפחה.
"ברוב המדינות המערביות כשאדם חש ברע הוא הולך קודם כל לרופא המשפחה. אם יש צורך ביותר מזה, רופא המשפחה בודק, מאבחן ומפנה לרופא יועץ לפי צורך. בישראל המצב בחלק מתחומי הרפואה שונה, ואנשים יכולים לפנות לייעוץ בעצמם.
פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה. "אני רואה את ההסטה לרפואה הפרטית כדבר רע" // צילום: יהושע יוסף
"היתרון של רופא מומחה, מעבר להכשרה הספציפית הוא, למשל, במכשור. לרופא משפחה אין מכשיר ייעודי לבדיקות עיניים או מכשיר ואקום לשאיבת שעווה מהאוזן כמו זה של רופא אף אוזן גרון. אבל אם לא צריך מכשור, וכשמדובר במקרים בסיסיים ובמחלות שכיחות שלא צריכות להגיע לניתוח, כמו אוסטאוארטריטיס (שחיקת סחוסים של המפרקים) בגיל מבוגר, לרופא מומחה אין שום יתרון בטיפול על פני רופא משפחה. שנינו יכולים לבדוק את המטופל, לזהות את הבעיה ולתת טיפול כמו נוגדי דלקת, להפנות לפיזיותרפיה וכדומה".
ואז ייווצר עומס גדול עוד יותר אצל רופאי המשפחה.
"נכון, וזה יחייב להוריד מרופא המשפחה משימות ביורוקרטיות כמו אישורי מחלה, המרת מרשמים מבתי החולים, דברים שאחות או מזכירה יכולות לטפל בהם. אצלנו בקופת חולים לאומית רוב הרופאים המומחים עובדים בתוך סניפי הקופה ועושים חלק מהמטלות הביורוקרטיות, ולא מעבירים לרופא המשפחה.
"כשמדובר באנשים שגרים בפריפריה הבעיה חמורה יותר, כי לרופא מהמרכז לא משתלם לנסוע לעבוד בפריפריה. לפעמים אולי שווה למטופלים לנסוע רחוק כדי לקבל ייעוץ חד־פעמי. אבל אם מדובר במעקב אחרי מחלה כרונית, גם אם הוא מתבצע פעם בחודש־חודשיים, זו כבר בעיה ונדרש מענה במרחק סביר.
"כחלק מהמדיניות שלנו בקופת חולים לאומית, אנחנו מקפידים שהמומחים יקבלו גם במרפאות הראשוניות, קרוב ככל האפשר לבית, ויהיו נגישים יותר לאוכלוסייה, בעיקר לאלה שקשה להם להתנייד למרפאות ייעוץ גדולות".
כל נציגי קופות החולים שאיתם שוחחנו טענו שהמחסור ברופאים הוא הגורם המשמעותי ביותר לבעיית התורים הארוכים, ולכן יש להגדיל את מספר התקנים לרופאים וגם את מספר התקנים למתמחים, שישולבו בקהילה. ברוב קופות החולים יש תוכניות התמחות כאלו לרופאי משפחה, שבסופן מתווספים הרופאים החדשים לרשימת רופאי המשפחה של הקופה.
"ככל שההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות יעודדו רוטציות בקהילה במקצועות הרפואה השונים, כך גם הקופות ישקיעו במימון תקנים כאלו", אומרת ד"ר מירי מזרחי־ראובני, ראש אגף רפואה במכבי, "השנה יזמנו תוכנית רב־שנתית למימון 20 מתמחים בשנה גם ברפואת ילדים ונשים. אלה שני תחומים שבהם יש מחסור. הרופאים יתמחו בבתי החולים ובקהילה, על חשבון מכבי, ומאוחר יותר ישולבו בעבודה בקהילה בקופה. כך ייחשפו גם למצבים רפואיים שרואים בבתי חולים וגם לבעיות שבהן נתקלים בקהילה.
"מכבי קוראת לוועדות המדעיות בהסתדרות הרפואית ולמשרד הבריאות לפתוח מסלולי התמחות המשלבים קהילה ובתי חולים גם במקצועות נוספים, כמו פסיכיאטריה, אורתופדיה, נוירולוגיה ועוד".
פתרון אפשרי: ייעוץ אונליין
"שילוב מתמחים בעבודה עם הקהילה יכול רק להועיל למערכת", מסכים זאב וורמברנד, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, "מתוך חמש שנים של התמחות בבתי החולים, המתמחים יעבדו לפחות שנה בקהילה, וכולם ירוויחו. כ־150 מתמחים ימלאו את התקנים החסרים בקהילה בכל הקופות, ובו בזמן יפנו תקנים בבתי החולים.
"המתמחים יעזרו גם בהגדלת היצע הרופאים בפריפריה. כיום מתמחים מגיעים לבתי חולים פריפריאליים כי הם חייבים לעשות התמחות. ברגע שחלק מהמסלול שלהם יכלול התמחות גם בקהילה, יהיו כאלה שיעשו זאת בפריפריה, סמוך לביתם. כולם ירוויחו מזה: המתמחים יכירו את הבעיות השגרתיות של הקהילה, שבהן ייתקלו אחר כך אם יעבדו בקופות החולים, והמטופלים ירוויחו יותר רופאים מומחים זמינים.
"הבעיה היא תקנים של משרד הבריאות. אני מוכן מחר בבוקר לקחת רופאים מתמחים שלי ולממן להם התמחות בקהילה בצפון ובדרום, תוך התחייבות שאחר כך הם יעבדו אצלי בקופה. אבל ברגע שהתקנים להתמחויות מלאים, אין לי יכולת להכניס אותם להתמחות.
"פתרון כזה כבר עלה בעבר והחל מהלך מול משרד הבריאות, אבל הוא נעצר כשהמנכ"ל הקודם רוני גמזו עזב, באמצע 2014, ואחר כך התחלפו השרים והמהלך לא חודש. משרד הבריאות צריך לקדם אותו שוב". במשרד הבריאות הבטיחו השבוע שבקרוב תוקם ועדה, שתפקידה יהיה להגדיל את מספר תקני המתמחים בקהילה.
פתרון ביניים נוסף, שמתקיים כיום בכל קופות החולים, הוא האפשרות לייעוץ אונליין באינטרנט, הכולל שיחת וידאו. בשירותי בריאות כללית, למשל, מציעים ייעוץ מקוון עם רופאי ילדים, משפחה ועור גם בשעות הלילה. במכבי אפשר לשוחח שיחת וידאו עם רופא ילדים גם מעבר לשעות הפעילות, ובמאוחדת אפשר לנהל שיחת וידאו עם פסיכולוג. בקופת חולים לאומית מאפשרים לפנות אונליין למומחה סוכרת, ולאחר מפגש ראשוני - גם לפסיכיאטר ילדים ולדיאטנית.
במקביל, מפעילה קופת חולים מכבי שירות שבו רופא משפחה יכול לשלוח שאלה לאתר שבו מלאי של מומחים, ולקבל תשובה - בלי לשלוח את המטופל לבדיקת מומחה. בכללית מתכננים שירות דומה. "הרעיון הוא שרופא המשפחה יעביר לאתר מאובטח את המקרה ואת החומר הרפואי ויוכל לקבל מענה של ייעוץ מומחה בתוך 48-24 שעות, בלי לטרטר את המטופל", אומר ד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף רפואה בחטיבת קהילה בשירותי בריאות כללית, "מהלך כזה עדיין דורש הסדרה של רגולציה, הסברה, הגנת מידע וכדומה, אבל הוא בהחלט יכול למנוע עומס על המערכת.
"תהיה רשימה של רופאים, שתפקידם יהיה לספק ייעוץ בזמנם הפנוי, כשהם יושבים במשרד או בבית. אם הרופא היועץ יתרשם שיש צורך בבדיקה דחופה, הוא יוכל להזמין אליו את המטופל, או לייצר עבורו תור מיידי באזור המגורים של המטופל. אין לנו ברירה אלא למצוא פתרונות שמתיישבים עם האופי החדש של הלקוחות ושל הטכנולוגיה".
עם זאת, מדגיש ד"ר ליברמן, יש מצבים שבהם לא יהיה אפשר להחליף את הרופא בטכנולוגיה, כגון בדיקות פנימיות, או כשהמטופל צריך לנהל שיחה ארוכה פנים אל פנים עם הרופא. "אבל הטכנולוגיה תייעל את ניצול הזמן, ואלו שייעזרו בשירות טכנולוגי יְפנו את התור לאלו שבאמת צריכים בדיקה, והזמינות תגדל".
ד"ר הלפרן, מנהל בילינסון // צילום: יהושע יוסף
לכל אחד, מתברר, יש אפשרות לקדם תורים. "כשהמקרה דחוף, אפשר להתקשר למרכז הרפואי ולבקש את סיוע הצוות", אומרת ד"ר מירי מזרחי־ראובני ממכבי, "במקצועות שבהם יש מחסור לאומי במומחים, או שהתורים ארוכים במיוחד, אנחנו מאתרים עבור החברים פתרונות גם מחוץ לצוות הרופאים של הקופה.
"בניגוד לטענות שמדובר באינטרס של הקופות לייצר תורים, אנחנו מאמינים שרפואה חזקה בקהילה היא רפואה נכונה ושירות ראוי, והיא עולה פחות. כלומר, עדיף למדינה, עדיף לחולה ועדיף לקופת החולים שתהיה רפואת קהילה זמינה, איכותית ונגישה".
איך בכל זאת אפשר לעזור למבוטחים, בעיקר בפריפריה?
"מעבר לפתרונות של הגדלת תקנים והכנסת מתמחים לקהילה, אפשר לתמרץ רופאים לעבוד במרפאות בכל אזור שבו יש מחסור. זה צריך לכלול שילוב של מעטפת מקצועית, ולצידה מעטפת כלכלית, לרבות שכר, העסקת בן הזוג, דיור וחינוך לילדים".
במשרד הבריאות מדברים על שלל פתרונות, שנמצאים בהליכי יישום. "בימים אלו מתחילים במשרד לעקוב אחר זמני ההמתנה לרופאים בקהילה כדי לנתח את הבעיה ומבצעים כמה פעולות כדי לייצר פתרון", אומר ניר קידר, סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, "אחת הדרכים היא הגדלת היצע הרופאים. לפני עשר שנים היו כ־300 סטודנטים חדשים לרפואה בכל שנה, היום יש כ־800 - בזכות הגדלה משמעותית של מספרי הסטודנטים שמתקבלים ופתיחת בית ספר נוסף לרפואה בצפת.
"במקביל לעזיבה של רופאים שהגיעו לגיל פרישה, בשנה האחרונה היו בישראל כ־1,300 רופאים חדשים שקיבלו רישיון, והמספרים האלה רק הולכים וגדלים. נטו, מספר הרופאים גדל בכמה מאות, בקצב שגם מתאים לאוכלוסייה שהולכת וגדלה. היום אנחנו מעודדים רופאים להמשיך לעסוק במקצוע היכן שנדרש, גם בבתי החולים וגם בקהילה".
סטודנט שמתחיל היום את לימודי הרפואה, יוכל לעבוד כמומחה בעוד 12 שנים, לפחות. מה עושים עד אז?
"עד אז אנחנו נוקטים כמה צעדים, כמו הגדלת מספר רופאי המשפחה והקמת ועדה, יחד עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, שתפקידה ליצור יותר התמחויות בקהילה.
"אבל גם המבוטחים של קופות החולים יכולים בעצמם לזרז תורים. זה לגיטימי שאדם יחפש רופא שקרוב לאזור מגוריו ויקבל אותו בשעות שנוחות לו. אבל אם זמן ההמתנה הנדרש לאותו רופא אינו סביר, אפשר להרחיב את החיפוש לרופא אחר, שמקבל בשעות שאולי פחות נוחות למטופל, אבל אצלו יש תור בעוד כמה ימים ולא שבועות".
batchene@israelhayom.co.il