"אני בטוח שלא אחסר"

הכדורגל האיטלקי התעורר היום (ג') לבוקר שחור, לפחות ספורטיבית, לאחר ה-0:0 אתמול של הנבחרת מול שבדיה, שהותיר את האזורי מחוץ לגביע העולמי לראשונה זה 60 שנה, אז שוחק המונדיאל, כך רצה הגורל, בשבדיה. הכישלון הפך לעצוב עוד יותר לאחר פרישתם מהמדים הלאומיים של השוער ג'יג'י בופון, אליו הצטרפו דניאלה דה רוסי, ג'ורג'יו קייליני ואנדראה ברצ'אלי.

"אני מצטער, לא רק בשבילי, לא עבור כולם", אמר בופון בסיום כשהוא מזיל דמעה, "אני עוזב נבחרת שתדע להתאושש מזה. יש לנו גאווה. אני מצטער שבמשחק האחרון שלי אנחנו לא מצליחים להעפיל למונדיאל. אני בטוח שלא אחסר, יש לנו עתיד".

עולם הכדורגל לא נותר אדיש לפרישה מהנבחרת של אחד השעורים הגדולים בכל הזמנים, אם לא הגדול מכולם. בגיל 39 ואחרי 175 הופעות בנבחרת הבוגרת, כולל זכייה אחת בגביע העולמי ב-2006, בופון מסיים קריירה בינלאומית עשירה. "אני לא רוצה לראות אותך ככה", כתב איקר קסיאס, עוד אגדה, לבופון, "אני רוצה לראות אותך כמו שהיית עבור כולם: אגדה. היה תענוג לשחק מולך פעמים רבות".

גם אתמול, אגב, בופון המשיך להראות את האדם שבתוכו כשבמהלך ההמנון השבדי מחה כפיים כשחלק מהקהל האיטלקי שורק בוז. בסיום המשחק סירב להאשים את המאמן ז'אן פיירו ונטורה בהפסד: "הוא אשם בדיוק כמונו".

ובכל זאת, באיטליה המשיך גל הביקורת נגד המאמן הכושל, שחתום על אחת הרגעים המביכים ביותר של אימפריית הכדורגל האיטלקית. מרבית הביקורת מתעסקת בסירובו העקשני להעניק דקות ללורנצו אינסינייה, הקיצוני המוכשר של נאפולי, שהיה יכול להכניס מעט ברק במשחק המשעמם של איטליה בקמפיין האחרון. במהלך המשחק אתמול, כאשר ונטורה הורה לדה רוסי להתחמם, תפסו מצלמות הטלוויזיה את הקשר הוותיק עונה למאמן: "למה אני? אנחנו לא צריכים לשמור על תיקו, אנחנו צריכים לנצח", והצביע על אינסינייה.

למרות הכישלון, ונטורה טרם התפטר. "אני מצטער רק על התוצאה הסופית", אמר אתמול, "קשה להתמודד עם הכישלון. הבעתי את אכזבתי בפני השחקנים".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות