בשיתוף ברק רום
מפסק הדין החדש שניתן ביום 17.7.2017, עולה, שהפרשנות הישנה של הדין העברי, היתה שגויה, ולדאבוננו הרב - יצרה עיוות דין וגרמה סבל אמיתי, עד כדי אסונות של ממש לציבור עצום של אבות, ועמם - גם לילדיהם.
בפסק הדין המנומק שניתן בהרכב של 7 שופטים מכובדים ואושר פה אחד, הובילו שופטי בית המשפט העליון המכובדים למסקנה זו, אף שלא אמרו אותה בפה מלא! במילים אחרות העליון הודה בפני כל עם ישראל-בדקנו- טעינו! אנחנו כאן כדי לתקן. עצוב שכך, אך הרבה כבוד לביהמ”ש העליון בישראל, שמעז להודות בטעות ולתקן אותה, לפחות למען הדורות הבאים.
בדקות המתוחות לפני דיון מכריע (בתיק שנחשב דיי פשוט), סיפר לי אב החולק עם זוגתו לשעבר מחצית מזמן גידול הילדים על תחושת המתח המלווה אותו כבר שבועות רבים. מי שלא חווה את זה יתקשה להבין כמה קושי נפשי מתנקז סביב דיון בתחום “דיני משפחה”, בעיקר בגלל שגורל הילדים יחרץ באותו הדיון. מדובר באב שבית המשפט קבע לו מזונות זמניים אסטרונומיים, על אף שפרודתו משתכרת יותר ממנו! שניהם מגדלים את הילדים באופן שוויוני והאב נדרש להעביר אליה אלפי שקלים בכל חודש. האב עושה כן, בקושי רב, ותוך שהוא חוסך ממש בארוחות ובצרכי קיום בסיסיים עבורו ועבור ילדיו. האב נלחם כבר שלוש שנים כדי להסביר לבתי המשפט בדיוק את מה שקבע ביהמ”ש העליון - במקרה כזה, אין היגיון בתשלום דמי מזונות מצד האב לצד האם, בוודאי לא דמי מזונות מופקעים. כל בקשתו של האב היא, כי בית המשפט יבחן את הכנסתו ואת הכנסת האם, ויעשה ביניהן איזון. כך ממש נקבע בפסיקה בת ימנו!
במקרה בוטה אחר (אני בוחרת להתנסח בעדינות), האישה בנתה קריירה בתחום ההיי-טק והייתה עסוקה גם לאחר שעות העבודה - איפור, תסרוקות ובגדים. הילדים נשענו בעיקר על אביהם האוהב, לאחר שפוטר מהעבודה והתקשה למצוא עבודה אחרת בתחום בו עסק, בשל גילו המתקדם.
כך נוצר מקרה אבסורדי בו, המשמורת נקבעה להיות משותפת, זמני השהות שנקבעו היו כמעט זהים, אך בעוד האם מרוויחה כ- 16,000 ₪
(נטו) עם הרבה מאוד הטבות, האב מקבל הבטחת הכנסה בסך של כ- 2,300 ₪ בלבד. במקרה זה, פסק ביהמ”ש הנכבד כי האב ישלם לאם תשלום מזונות מופחת בשיעור של מחצית מגובה המזונות המינימלי המשולם במדינת ישראל. “מחצית” זו היתה כמעט כל דמי הבטחת ההכנסה שקיבל!
כמובן שגם בפסק דין “מטיב” זה לא יכול היה האב לעמוד, בוודאי שלא אם הוא ממשיך לטפל בילדיו - והוא ממשיך! אז האב הסתבך בהוצאה לפועל בשל תביעות האם.
מוסרית, וודאי שמקרה זה מציב בעיה. בעצם, לוקחים מפי הילד ממש, כדי לשלם לאם על מזונות הילד, הגם שלה יש די והותר כספים כדי לשלם את מזונות הילד, ולאב – איין.
אך המשפט בישראל לא אפשר פטור מלא מתשלום מזונות. כן! גם בסיטואציה אבסורדית זו!!
עיקר העיקרים של העוול שנוצר מתהווה בשל קביעה אבסולוטית, כלומר - הקביעה “אב צריך לשלם 100% ממזונות ילדיו”, ועוד קביעת סכום מינימום לתשלום המזונות. הצורך היה בנוסחה, משהו גמיש והגון, שיוכל להביא בחשבון את הצרכים והיכולות של כל משפחה ומשפחה.
אמנם, שרת המשפטים לשעבר מינתה את ועדת שיפמן כבר לפני יותר מעשר שנים, שכל תפקידה היה לבחון את הבעיות הללו, ולהציע איזה שהוא פתרון. ועדת שיפמן ישבה שנים רבות על המדוכה, והגישה הצעה יפה, ובה נוסחה מאירת עיניים. על פי הנוסחה, ייעשה חישוב ושקלול של הכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות של הילדים עמם. נוסחה זו היתה הפתרון הראוי, אבל בשל לחצים פוליטיים שונים , שלאו דווקא קידמו את טובת הילד וטובת המשפחה, החוק לא שונה, הדין החל הוא עדיין אותו דין עברי עתיק ובלתי רלבנטי.
בשל הקשיים שנוצרו ואי חקיקת החוק, שהיה (ועודנו) נדרש באופן בהול, הרי שבשנים האחרונות, בבתי המשפט לענייני משפחה נוצרה מהומה ומבולקה, שנבעה מחוסר יכולת אתית ומוסרית של השופטים להכריע פעמים רבות בשל העיוות שנוצר גם לעיניהם; לכן, בתי משפט שונים נתנו החלטות מנוגדות, הפוכות ממש, במצבים דומים. הסדר המשפטי הופר, כאשר עורכי דין היו נותנים המלצות ללקוחותיהם לפי זהות השופט, ולא בהתאם לעיקרון המשפטי.
אין ספק כי פסק דין כמעט טריוויאלי זה שניתן, בא ליצור סדר במקום בו המחוקק כשל, ובתי המשפט התקשו. פסק הדין לא רק הביא מזור לציבור האבות הגרושים ולילדיהם, אלא גם ביא רווחה למערכת המשפט כולה.
כאמור בית המשפט השתכנע, כי לא ניתן להמשיך ולחייב את האב בתשלום אבסולוטי ואוטומטי של דמי המזונות לידי האם , וכי יש להביא בחשבון את זמני השהות של הילד עם הוריו, ואת הכנסת כל אחד מן ההורים.
בית המשפט קבע, כי המזונות השוטפים ישולמו על ידי כל אחד מן ההורים עבור הילדים, כאשר הילדים שוהים בביתם, וכי הוצאות הדיור יוצאו גם הם - על ידי כל אחד מן הצדדים - על דירתו שלו. בתי המשפט יקבעו כמזונות רק את תשלומי האיזון, הנובעים מיכולת ההכנסה השונה במקרה הספציפי ומזמני השהות של הילדים עם כל אחד מהוריהם.
הבעיה היחידה שנותרה היתה בנושא הוצאות חד פעמיות, כגון – ביגוד והנעלה. שם - הציעה כב’ השופטת ברק ארז שני פתרונות, אשר ניתן גם לסבור לחלופיים.
הפתרון הנכון, לטעמי, הוא הפתרון שלא יוצר הבדלי מעמדות בין הצדדים, היינו – שיטת הקופה המשותפת. יפתחו שני ההורים חשבון בנק במשותף, יפקידו לתוכו סכום מוסכם, וההוצאות על הילדים יהיו מתוך אותו חשבון.
פסק הדין, מעצם היותו נוגע לערעור בתיק מסוים עם מצב נסיבות מסוים, הותיר מספר שאלות בוערות.
כך, למשל, נשמעו הטענות כי פסק הדין יחול רק במקרים של משמורת משותפת שנקבעה על ידי בית המשפט. לטעמי, פרשנות זו טועה ומטעה. השופט פוגלמן, שכתב את פסק הדין העיקרי עמו הסכימו כל השופטים, קבע שדמי המזונות בגילאים 6-15 יקבעו “מדין צדקה”, היינו - יחולו במידה שווה על ההורים. השופט הסביר, כי בית המשפט יצטרך לאזן בין הצדדים בכל מקרה - לגופו, על פי עקרונות דיני הצדקה במשפט העברי. אין רלבטיות, אם כן, להגדרת המשמורת המשותפת, אלא רק לחלוקת זמני השהות של הילדים עם הוריהם (וכמובן - להכנסת ההורים). השופטת ברק ארז החליטה בדעת יחיד כי החשבון ייערך רק לאחר שביהמ”ש קבע משמורת משותפת, אולם החלטה זו לא זכתה לתמיכת חבריה. לכן, ממילא, אינה פרשנות נכונה.
שאלה פתוחה אחרת היא, מה בנוגע לילד הצעיר מגיל 6, כאשר מתהוות אותן נסיבות? מהו ההבדל בעצם, בין ילד בן 5 לילד בן 7, נניח? כמובן, שבמציאות, אין כל הבדל והדין צריך שיהא זהה, אך פרשנות המשפטית מהדין העברי - שונה. ביהמ”ש עצמו היה מדוע לכך כי השאיר שאלה זו ב”צריך עיון”, פשוט כי לא נזקק לתת עליה תשובה, אך הפנה את השאלה אל המחוקק וביקש חקיקת חוק שיסדיר באופן מלא את דיני המזונות בדין הישראלי.
שאלה נוספת שנותרה פתוחה היא, מה דין מזונות שכבר הוכרעו בעבר? האם הפרשנות השונה של הדין העברי תחול גם לגביהם? האם ניתן יהיה להגיש תביעה להפחתת מזונות עקב שינוי הדין? חשוב לציין את הערתו של השופט מזוז, בדעת יחיד, כי לא הצליח למצוא את המקור שבדין העברי לשיטה שהיתה נהוגה עד כה. אם כך הדבר, אז אולי אפשר להגיש תביעה נגד המדינה בשל קבלת החלטות שגויות, שאינן מתיישבות עם הדין? או שמא תידחה תביעה כזו, בשל האינטרס הציבורי הכללי של סכומי כסף אדירים שתיאלץ המדינה להחזיר לכל הגברים שהתגרשו בעבר? גם בעניין זה, מוטב היה כי המחוקק היה אומר את דברו.
על כל פנים, כעת, ברור הוא שמתחילה תקופה חדשה, שוויונית ומכבדת יותר, שתביא לשינוי מהותי בכל הליכי הגירושין בין גברים ונשים.
ברוח הדברים הללו, ביקש בית המשפט את המחוקק, כי סוף סוף - יחוקק את שני החוקים הממתינים בפתח, הם - חוק המשמורת וחוק המזונות. בית המשפט הנכבד, רם ככל שיהא, אינו יכול הלוות תחליף למחוקק, וכאן - נדרשת עבודת חקיקה משמעותית.
כבוד השרה איילת שקד, הבטחת כי תגישי הצעת חוק ממשלתית כוללת בנושא דיני המשפחה בישראל, אז אנא!!
הכותבת: עו”ד דנה בר-נר (בן יאיר), המתמחה בתחום דיני המשפחה וסגנית יו”ר “הורים שוים”
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו