"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההצעה לתיקון חוק מימון הבחירות אושרה בוועדת השרים

על פי הצעתו של חבר הכנסת דוד אמסלם, המדינה תתחייב למממן קמפיינים של מתמודדים בפריימריז, וכך יאסרו תרומות חיצוניות למועמדים כדי למנוע תלות בינם לבין התורמים • ההצעה הורחבה למפלגות כמו ש"ס ויש עתיד בהן אין בחירות מוקדמות

,עודכן
ח"כ אמסלם // צילום: אורן בן חקון

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את הצעתו של חבר הכנסת מהליכוד, דוד אמסלם, לתיקון חוק מימון בחירות מקדימות לנבחר ציבור. ההצעה קובעת כי המדינה תתחייב למממן קמפיינים של מתמודדים בפריימריז, וכך יאסרו תרומות חיצוניות למועמדים כדי למנוע תלות בינם לבין התורמים.

בדברי ההסבר להצעת תיקון החוק נכתב בין היתר כי "שיטת הפריימריז כרוכה בהוצאות רבות על מועמדים המבקשים להתמודד בבחירות אלו, לכן שיטה זו מעניקה יתרון למועמדים בעלי אמצעים".

בהמשך מוסבר כי מסע בחירות שכזה מצריך מהמועמד הון עצמי של עשרות עד מאות אלפי שקלים, ובהיעדר מימון ציבורי להתמודדויות פנים מפלגתיות, "מונע ממועמדים שידם אינם משגת, להתמודד בבחירות אלו".

עוד נכתב כי הדבר פותח פתח לתלות לקויה בין בעלי הון לבין נבחרי הציבור שתלויים בתרומותיהם לשם מסעי הבחירות שלהם: "תלות של מועמדים בבעלי הון לשם קבלת תרומות יוצרת קשר לקוי בין בעל ההון לבין נבחר הציבור, אשר קיבל ממנו תרומה נדיבה במהלך מסע הבחירות, ולכן עלול לחוש כלפיו מידת מה של מחויבות לאחר היבחרותו".

ההצעה גורסת כי מועמד שהוא נבחר ציבור לא יקבל עוד תרומה למימון התמודדותו בבחירות המקדימות. במקום זאת יקוימו שורה של מנגנונים חלופיים. אפשרות אחת היא הלוואה מאוצר המדינה למימון התמודדותם. מי שיבחר לא יצטרך להחזיר את ההלוואה. מנגנון נוסף הוא מימון מאוצר המדינה בשיעור של 80 אחוז מתקרת ההוצאות הכוללות החלה על פי חוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר