"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

שיתוף כתבה
ארדן: ניזום חוק שימנע החזרת גופות מחבלים
השר ארדן אמר בגל"צ שהוא מקדם הצעת חוק חדשה שתמנע מפגני הסתה ותמיכה בטרור בהלוויות מחבלים • זאת לאור פסיקת בג"ץ כי למשטרה אין סמכות לעכב העברת גופות מחבלים לפלסטינים
מעוניין לזכות בחזרה במקומו ברשימת הליכוד, גלעד ארדן | צילום: אורן בן חקון

ארדן: ניזום חוק שימנע החזרת גופות מחבלים

השר ארדן אמר בגל"צ שהוא מקדם הצעת חוק חדשה שתמנע מפגני הסתה ותמיכה בטרור בהלוויות מחבלים • זאת לאור פסיקת בג"ץ כי למשטרה אין סמכות לעכב העברת גופות מחבלים לפלסטינים

מערכת ישראל היום
, עודכן

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן מקדם הצעת חוק שתמנע מפגני תמיכה במחבלים במהלך הלווייתם – כך פורסם הבוקר (א') בגלי צה"ל. ארדן מקדם הצעת חוק פרטית בנושא, בהובלת הח"כים ענת ברקו ובצלאל סמוטריץ'.

בדיווח צוין כי המטרה היא לפעול נגד תופעת גילויי התמיכה, האהדה, ההסתה וההזדהות עם מעשי הטרור ומבצעיהם, כמו גם עם הארגון שאליו השתייך והאידיאולוגיה שבשמה בוצע הפיגוע. זאת במיוחד במהלך מסע הלוויה של המחבלים. במקרים רבים הונפו כרזות, נשמעו קריאות ונישאו נאומים המביעים תמיכה בפיגוע שבוצע או הקוראים לביצועם של מעשי טרור נוספים.

מתחילת גל הטרור, מובילה הממשלה קו תקיף בנוגע לקיום לוויות של מחבלים, וארדן מנחה את המשטרה לקבוע תנאים מחמירים לקיומן. זאת כדי להבטיח שטקס הקבורה לא הופך למסע הסתה והזדהות עם מעשה הטרור שביצע המחבל.

הצורך בתיקון החוק עלה לאחר הפיגוע בהר הבית, שבו נרצחו שני שוטרי משמר הגבול, רס"מ האיל סתאווי ורס"מ כמיל שנאן ז"ל. המשטרה הציבה אז תנאים מחמירים בפני משפחת המחבלים מאום אל פחם כתנאי לקיום ההלוויות. המשפחות עתרו לבג"ץ, שפסק כי למשטרת ישראל אין סמכות לעכב העברת גופות מחבלים לקבורה, וכי נדרשת הסמכה מפורשת בחוק לצורך כך.

הצעת החוק הנוכחית באה לתקן את המצב החוקי, בהתאם לפסיקת בג"ץ, ולקבוע בפקודת המשטרה סמכות מפורשת למפקד מחוז במשטרה להורות על תנאים, שבלי שיתקיימו לא תתאפשר העברת גופת המפגע לקבורה. זאת במקרים שבהם קיים בעיניו חשד סביר לכך שיתבצעו במהלך הלוויה מעשה טרור, פגיעה בביטחון או תמיכה בטרור.

במהלך הדיונים הממשלתיים בין המשרד לביטחון הפנים למשרד המשפטים בנוגע להצעת החוק, הועלתה העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתנגד לנוסח המבוקש על ידי המשרד לביטחון הפנים, לפיו די בחשד סביר לקיומה של הסתה במסגרת טקס הלוויה כדי למנוע את מסירת הגופה.

מארדן נמסר: "לוויות המחבלים הפכו להיות מופעי הסתה שגורמים לאנשים לצאת ולפגע, וראינו זאת בלוויית המחבלים ההמונית באום אל פחם. תפקידי כשר לביטחון פנים למנוע לוויות כאלה. לוויות מחבלים יתקיימו רק כשיעמדו בתנאי המשטרה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...