פעם הלאמה - היום הפרטה

עם קום המדינה המושג הרווח היה "הלאמה". ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, הלאים את חברת החשמל, שקמה כ־30 שנה לפני קום המדינה כחברה פרטית. עם השנים הובנו בעולם היתרונות הגדולים של ההפרטה, הליך שבו המדינה מעבירה שירות או מוצר לבעלות פרטית. כעת, אחרי 70 שנה, המדינה מנהלת משא ומתן על הפרטת ייצור החשמל מידי מונופול חברת החשמל. גם במדינות דמוקרטיות, כמו ישראל, המדינה תמיד שותפה לעסקים, אך השותפות שלה היא "שותפות זהב" - המדינה אינה משתתפת בהשקעות ואינה צד בהפסדים, אך מקבלת את חלקה מהרווחים. כשלמדינה יש בעלות על חברה, היא מחויבת בהשקעות בה, מממנת הפסדים וכמעט לעולם לא נהנית מרווחים, מכיוון שהמטרה של המדינה אינה עסקית.

ככל שיותר מוצרים ושירותים אינם בבעלות המדינה, כך הכלכלה חופשית יותר ("כלכלת שוק"). לכן גרמניה, ארה"ב וקנדה נחשבות למדינות שסך השירותים בהן מופרט יותר מאשר במדינות כוונצואלה, רוסיה ויוון, שבהן המדינה היא הבעלים של חלק גדול יותר מהשוק.

עוד אפשר למצוא התאמה בין מידת החופש הכלכלי במדינה נתונה לבין מידת החופש האזרחי בכלל, וכן מתאם גבוה בין מידת החופש למידת השגשוג, כך שהמדינות החופשיות יותר הן מדינות עשירות יותר.

בהפרטות הזכורות בארץ: הפרטת אל על בשנים 2003 ו־2005, שהובילה בהמשך לרפורמת השמיים הפתוחים, חברת הענק צים שהופרטה ב־2004, בנק הפועלים (1997) ובזק (2005). ראשי הממשלה שהובילו הפרטות גדולות בארץ היו יצחק רבין ז"ל ובנימין נתניהו - הן כר"מ בהווה והן כשר האוצר ב־2003. המתנגדת החריפה ביותר להפרטות היא ההסתדרות.