"פער המחירים במחירי האלכוהול בין ישראל לעולם נובע בין השאר מהמיסוי הישיר על האלכוהול, שגבוה יחסית לעולם, אך זו לא הסיבה היחידה", כך אומרים לאנדרו נויחוביץ' וטל גרופר (28), בעלי בר ברמת החייל. השניים מעבירים הרצאות תחת הכותרת "כלכלה אלכוהולית מסביב לעולם".
כל אדם שישב בבר במדינה מערבית מבין על מה אנחנו מדברים. אתר globalalcoholprices.com מאשר קביעה זו ומציב את ישראל במקום ה־38 מתוך 60 מדינות שדורגו במדד יוקר האלכוהול העולמי.
המדד השווה מחירים של ג'וני ווקר אדום (0.7 ליטרים), וודקה סמירנוף (0.7 ליטרים) ושישיית בירה היינקן. על פי המדד, המדינות הזולות ביותר הן יפן, פרו ואלבניה. את הרשימה סוגרות היקרות סינגפור, נורבגיה ואיסלנד.
באופן יחסי לשאר העולם, אנחנו לא נחשבים לצרכנים גדולים של אלכוהול. לפי מחקר של ה־OECD, ישראל ממוקמת רביעית מסוף הרשימה בכמויות צריכת אלכוהול, עם ממוצע של 2.5 ליטרים של אלכוהול נקי לאדם לשנה. כמות זו נותרה ללא שינוי משנת 2000, בעוד ממוצע הצריכה של מדינות ה־OECD עומד כעת על 10 ליטרים לנפש מדי שנה.
אמנם הצריכה הכוללת לנפש לא עלתה, בעיקר בשל הרכב האוכלוסייה הישראלית - מוסלמים שנמנעים מצריכה בכלל וחרדים שנוטים לצרוך פחות אלכוהול, אך לפי ה־OECD עלה מספר המכורים לאלכוהול, וכן ירד גיל הצריכה הראשוני.
כאמור, המיסוי הוא לא הסיבה היחידה למחירים הגבוהים. ישראל ממוקמת במקום ה־54 במדד קלות העסקים של הבנק העולמי וכן במקום 79 במדד הרגולציה של מכון פרייזר הקנדי. הקשיים הללו של בעלי העסקים מתבטאים בסופו של דבר במחירי המוצרים.
השוואת מחירי אלכוהול בשקלים
מחנכים אותנו
"כיום המיסוי על אלכוהול עומד על 85 שקלים לליטר אלכוהול שזה 'מס התנהגותי' לחלוטין", טוענים בעלי הבר ברמת החייל, "להבדיל ממיסים שנועדו לממן את הוצאות המדינה בדרכים כאלה ואחרות, כאן מדובר על מס שהוא בהגדרתו 'עונש', שמטרתו להפחית את צריכת האלכוהול - המדינה מנסה לחנך את האזרחים". נוסף על העונש הזה, לפני כחמש שנים פרסום האלכוהול הוגבל בחוק.
עוד ציינו השניים כי יוקר המחיה בא לידי ביטוי גם ב"רישוי עסקים דרקוני עם מסים הזויים כמו 'אגרת לילה', מסי שילוט ועמידה בתקנים ישראליים מגוחכים". כל אלה מזניקים את המחירים.
השניים עמדו על רגולציות, כמו הצורך לקבל תו תקן ישראלי על מתקן מנדף עשן, "למרות שכבר יש למוצר תקן אמריקני שמספיק לחלוטין עבור שאר העולם - משום מה בישראל צריך תקן מיוחד שמייקר את הוצאות ההקמה וכפועל יוצא את המוצר".
גרופר ונויחוביץ' טוענים שהמיסוי הגבוה מקשה על מבשלות ועל יבואנים קטנים, והוסיפו: "אנחנו מקבלים פחות מבחר - נשמר המונופול של המפיצות הגדולות, זאת למרות שבפועל קיים יבוא מקביל של אלכוהול".
כחלון בלם מגמה מסוכנת
ביולי 2013 שר האוצר יאיר לפיד חתם על צו שמעלה את מס הקנייה על מוצרי אלכוהול ל־105 שקלים לליטר, במקום 84 שקלים לליטר כוהל נקי. כמו כן, לפיד אשרר את עליית המס על הבירה של קודמו בתפקיד יובל שטייניץ. אחת המטרות היתה להוסיף 200 מיליון שקלים לתקציב המדינה.
החלטה זו מהווה המשך מדיניות הממשלה משנת 2010, שמטרתה להטיל מס קצוב על מוצרים "בעלי השפעות חיצוניות שליליות". מוצרים שנחשבים מזיקים, כמו סיגריות ואלכוהול, זוכים למיסוי מוגבר.
אלא שההיסטוריה על פיקוח מחירי אלכוהול מלמדת בדיוק את ההפך. כאשר הממשלה הטילה חוקים, מיסתה באופן קיצוני או אסרה שימוש באלכוהול, הדבר לא גרם לירידה בצריכה. נוצר בעצם שוק פיראטי של משקאות אלכוהוליים מזויפים, שהובילו לפגיעות רבות ואף למוות.
לדוגמה, המיסוי הכבד שהוטל על הסיגריות בישראל לאו דווקא הוריד את הצריכה, אלא גרם לאנשים לעבור למוצרים אחרים וזולים כמו טבק. התופעה הרצויה מצד הממשלה לא תמיד מושגת, ומה שנותר לממשלה הוא להתמודד עם התוצאות הלא מתוכננות והשליליות של החוק. לכן שיטת המיסוי החדשה של לפיד הביאה איתה מגפה של אלכוהול מזויף.
בארה"ב, למשל, הונהג חוק היובש בין השנים 1920 ל־1933. תחילה מטרת המיסוי היתה להוות כיסוי להוצאות הממשלה, והוא כונה "מס החטאים". המס הזה הפך את הכנת המשקאות החריפים בבית, באיכות ירודה ולעיתים אף מזיקה, לתופעה נפוצה מאוד שגרמה גם למוות.
גם הסובייטים טענו שאלכוהוליזם זו מחלה של נהנתנים קפיטליסטים, שנובעת מחוסר השוויון בין המעמדות וממחסור בתרבות ובחינוך, זאת אף על פי שחלק משמעותי (כ־20%) מהכנסות ברית המועצות היו מוודקה ומיין. הגבלת האלכוהול שהנהיג הנשיא גורבצ'וב ב־1985 עלתה למדינה שמונה מיליארד דולר, במונחים של אז, כ־20 מיליארד במונחים עדכניים, ובסופו של דבר הצריכה זינקה שוב.
המחירים בישראל סבירים בדיוטי פרי ביחס למדינות שנבדקו
אולי הניסיון הזה השיב את ההיגיון אלינו בספטמבר 2015, כששר האוצר משה כחלון בלם את התופעה שהחל לפיד והחליט להוריד את המס על הבירה ועל המשקאות המשכרים. צוות מקצועי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, קבע כי יש לבטל את השינויים שנעשו במיסוי בירה ומשקאות משכרים, אך למרות ההפחתה המסוימת, המיסוי בארץ עדיין גבוה והתעשייה הפיראטית לא קרובה להיעלם. משקה פשוט כמו עראק, שבעבר היה אפשר להשיגו בכ־20 שקלים, עולה כיום 50 שקלים – עידוד משמעותי לתעשיית הזיופים.צילום: GettyImages
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו