הניסיון להציג את חקירותיהם באזהרה של עורכי הדין המקורבים לראש הממשלה, דוד שמרון ויצחק מולכו, ככאלה שסוגרות על נתניהו ומקרבות אותו לכתב אישום בפרשה, הוא לא יותר מאשר מצג שווא. אין מאחוריו פרקטיקה משפטית אלא יותר פירוטכניקה תקשורתית.
אמת שיצחק מולכו ודוד שמרון הם מגדולי מקורביו של נתניהו. מולכו איש סודו המובהק ביותר בתחום המדיני. שמרון יד ימינו במלוא מובן המילה בעניינים הפוליטיים. חקירתם באזהרה בפרשת הצוללות, ודאי שיש בה כדי להביך את נתניהו וליצור אי נעימות לו ולסביבתו. אבל מכאן ועד הקביעה הנחרצת שהושמעה השבוע בכל מקום כאילו מדובר באמת צרופה שאין בלתה; שחקירתם מבשרת על חקירתו באזהרה של נתניהו עצמו בפרשה שהוא כלל לא מסובך בה - המרחק רב. אפילו רב מאוד.
למולכו ולשמרון משרד עורכי דין פרטי. למרות קרבתם לנתניהו, הם לא נמצאים בלשכתו 24/7 ועוסקים כל היום רק בענייניו. הטענה כי לקוחות רבים של השניים שכרו את שירותיהם רק בגלל קרבתם לצלחת השלטונית והציפייה שהדבר יסייע להם בהליכים השונים מול המדינה או מול מדינות אחרות עשויה להתברר כטענה נכונה. בהחלט אפשרי שכך הדבר.
אגב, זה לא קשור ספציפית לעורכי הדין המקורבים דווקא לנתניהו אלא לעורכי דין נוספים שהיו מקורבים לראשי ממשלה אחרים. כך גם לגבי יועצי תקשורת ובעלי תפקידים אחרים. לקוחות רבים משוכנעים שמלבד השירות שיקבלו מאנשי המקצוע, יוכלו גם למשוך באמצעותם בחוטים חשובים שיקדמו את ענייניהם. לעיתים זה מתברר כנכון, לפעמים ממש לא. אם מיקי גנור שכר את שירותיו של שמרון לא בגלל יכולתו המשפטית, אלא כי סבר שיוכל באמצעותו ליישר את המערכת המדינית ומקבלי ההחלטות בישראל, זו בעיה שלו. לא של שמרון, בוודאי לא של נתניהו.
אחד המשפטים המושמצים שהונפו בשלט בהפגנות השבועיות מול ביתו של היועמ"ש אמר כי "נתניהו אשם עד שתוכח חפותו". מארגני ההפגנה עמלו רבות כדי להבהיר שאין זו עמדתם, וכי ישראל היא מדינת חוק המאפשרת לכל אזרח להוכיח את חפותו בטרם ייחרץ דינו. אבל אז מגיעה חקירתם של מולכו ושמרון ומתברר שאותו משפט אומלל הופך להיות נר לרגליהם של מתנגדי נתניהו בכנסת ובתקשורת.
אהוד אולמרט סבל גם הוא מחריצת דין בטרם משפט. גם אצלו היו הדלפות מחדרי החקירות, עדות מוקדמת של טלנסקי שגמרה אותו ותדרוכים בלתי פוסקים של חוקרים ואנשי פרקליטות - שאגב מרובם המוחלט יצא בסופו של דבר ללא הרשעה. אבל אין מה להשוות למקרה של נתניהו. הדלפה מחקירה זה עניין אחד, קביעה מניפולטיבית כי חקירת שני מקורבים תביא בוודאות לחקירת ראש הממשלה, בלי שאף אחד מגורמי החקירה אומר זאת, ויותר מכך - הם אפילו מכחישים זאת, זה כבר סיפור אחר לגמרי. בסרט כזה עוד לא היינו.
אבירי שלטון החוק נדמו
הקרבות שמנהלים חברי הכנסת בליכוד נגד המשטרה לא מועילים בסופו של דבר לנתניהו, שהיה צריך לעצור אותם בזמן ולא לתת לכדור השלג הזה להמשיך להתגלגל ולהתנפח. מרגע שהדברים מגיעים ממקום אישי - שם נעצרת התבונה, ושיקול הדעת הופך לוקה בחסר.
אם היה אפשר לנתק את הנושא הפרסונלי מהסיפור ולהחזיר את שיקול הדעת הרציונלי, כנראה היה מתברר לכולם ש"חוק ההמלצות", שימנע מהמשטרה להודיע בסיום חקירה אם הושגה או לא הושגה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום, הוא דווקא די הגיוני.
הרי מדובר רק בתיקים שבהם יש פרקליט מלווה, כלומר הפרקליטות יודעת היטב, ועוד לפני שלב הסיכומים, לא רק מהו חומר הראיות בתיק אלא גם מה עמדת המשטרה לגביו. הודעת המשטרה אם הושגה או לא תשתית ראייתית לא נועדה, אם כן, לאוזני הפרקליטות שכבר יודעת את התשובה, אלא לאוזני הציבור. ופה למעשה מתחילה הבעייתיות של ההליך. כי לצד זכות הציבור לדעת, עומדת - או לפחות אמורה לעמוד - לבעל הדין זכות החפות. במציאות הפוליטית הנוכחית זה לא ממש קיים. ככל שמדובר באיש ציבור, המלצת המשטרה על העמדה לדין כמוה כהרשעה מבחינה ציבורית. לאף אחד אין פה סבלנות לחכות לתום ההליכים, ואין צורך בדמיון מפותח מדי כדי להעריך מה יתחולל פה אם וכאשר המשטרה תודיע כי היא ממליצה על הגשת כתב אישום נגד נתניהו. זה שהכל יכול להתהפך בפרקליטות ואצל היועמ"ש לא יעניין אף אחד. את הדם ירצו לראות כאן ועכשיו. עקרון חזקת החפות יהיה למרמס. הרי כבר עכשיו הוא כמעט לא קיים.
"השבוע חשף עמית סגל בחדשות 2 ש'קדימה' בראשות ציפי לבני הפעילה רשת של חוקרים פרטיים נגד ראש הממשלה נתניהו ורעייתו", נכתב השבוע בהודעת הליכוד שפורסמה גם בדף הפייסבוק של ראש הממשלה. "מאז - דממה בתקשורת. מאז הפרסום לבני התראיינה פעמיים ואפילו לא נשאלה על כך ולו ברמז. תארו לכם מה היה קורה אם הליכוד בראשות נתניהו היה שולח חוקרים פרטיים לבלוש אחר ציפי לבני ובעלה. אמות הסיפים היו רועדות: דרישה לוועדת חקירה, דיונים בכנסת, תחקירים, כותרות מפוצצות. ופה - כלום! אין מדד טוב יותר לצביעות התקשורתית ביחס לנתניהו".
בראשית 2012 ביקש "ישראל היום" לפרסם כי קדימה שכרה חוקרים פרטיים לעקוב אחר נתניהו במערכת הבחירות של 2009, בהתבסס על עדותו של גזבר המפלגה המפוטר רו"ח איציק חדד, שסירב לדבריו לחתום על סעיף תקציבי המאשר את שכירת משרד החקירות. אולם לאחר הפנייה לקבלת תגובה כמקובל שיגרה המפלגה מכתב חריף בתביעת לשון הרע. ההכחשה היתה גורפת. הידיעה התפרסמה בכל זאת. כמה חודשים אחר כך פרסם ערוץ 2 עדויות מוצקות לכך שמשרד חקירות אכן נשכר באותה מערכת בחירות.
זמן קצר מאוד לאחר מכן נחשפה ב"ישראל היום" השיטה להסתרת התקציב שאפשרה את שכירת משרד החקירות, הן מעינם של חברי קדימה והן ממבקר המדינה. בסוף אותו שבוע, ב־27 בינואר, התפרסם בעמודים אלה מסמך נוסף: תכתובת בין מנכ"ל המפלגה ומקורבה של לבני, משה שחורי, לבין הגזבר חדד, ובו כותב שחורי לחדד כי "איציק, למסגרת התקציב יש משמעות. המשמעות הינה מה מצפה המפלגה להשיג בבחירות. תקציב נמוך מבשר על כך שאנו מודעים מראש שאנו בבעיה. ולכן צריך להחביא חלק מהתקציב בסעיפים מיוחדים שרק אתה ואני מבינים את זה. שחורי".
אבל למרות הגילויים המרעישים בנושא באותה תקופה, בערוץ 1, בערוץ 2 וב"ישראל היום" - כלי התקשורת היחידים שעסקו בנושא - שקטה הארץ. אבירי שלטון החוק נדמו. אין פולו־אפ. אין הפגנות. יוק. גם השבוע, שבו נכתב פרק נוסף בפרשה, העדיפו כולם להתחפר בשנאתם לנתניהו מאשר לעסוק בלבני, שעודנה למי ששכח משמשת חברת כנסת מכהנת.
בעל בית אחד
בשבוע שעבר עשה אריה דרעי את הבלתי ייאמן. בתקופה האחרונה מצא את עצמו דרעי בסיטואציה שאליה לא היה רגיל: בפעם הראשונה כיו"ר ש"ס ניטלה ממנו הבכורה, ודרעי מוצא את עצמו נגרר אחרי מהלכים שבהם לא היה מעוניין ובלי כל אפשרות לבלום אותם. זה התחיל עם התפטרות נאמנו יגאל גואטה מהכנסת, זה נמשך ביתר שאת עם ה"שלום הספרדי" שנרקם מאחורי גבו ובניגוד לרצונו, ואף התחזק כשהצדדים החלו לדבר על הסכם "ריצ'רץ'" עם אלי ישי שנוא נפשו.
הלא ייאמן התרחש בשבוע שעבר, כשדרעי הצליח, אחרי שכבר היה נדמה שהפעם כבר לא יצליח להרים את הראש מעל המים ושחכם שלום כהן ובנו הרב יעקב כהן הם אלה שמכתיבים מכאן ולהבא את כל המהלכים בתנועה, לזקוף את קומתו, להתנער מיריביו ולחזור לקבוע את סדר היום של ש"ס: השלום הספרדי הושלך לפח, אלי ישי חזר למקומו מחוץ לתנועה ובנאום תקיף בפני נציגי המפלגה ברשויות המקומיות הודיע כי מהיום ינהל את ש"ס ביד רמה, שהיה ניסיון מרד שדוכא ושכל השמועות על ההסתבכויות הפליליות שעשויות לגרום לו ללכת הביתה לא רלוונטיות. יש בעל בית אחד ושמו אריה דרעי.
עד שהתפוצצה פרשת הקלטת. ברגע אחד מצא את עצמו דרעי שוב כשידו על התחתונה. מלחמת ההקלטות בעיצומה. הסרט הזה, המוקרן לעין כל על חורבותיה של מפלגה שהיתה פעם 17 מנדטים, עוד צפוי להיות ארוך משחשבו.
בלי הטפות מוסר
המסע המדיני של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט בארה"ב השבוע התכתב ישירות עם הזרמים האחרונים הקולחים בוושינגטון, שתוכנית שתי המדינות מביאה איתה בעיות רבות, וערוץ ההתקדמות הנכון הוא דווקא בשלום הכלכלי ושיתוף הפעולה האזרחי והחברתי בין הצדדים.
כיוון שמדובר ברעיונות בלבד ולא בהחלטה סדורה, ותוכנית שתי המדינות עוד יכולה להישלף פתאום מהמגירה שאליה הושלכה אחרי יציאת אובאמה מהבית הלבן, ניסה השבוע בנט לחזק את מקבלי ההחלטות בבירה האמריקנית ללכת לכיוון הזה ולא לחזור לתוכניות השגויות של העבר.
בפגישה עם סנאטורים ועם בכירים בבית הלבן ובהם ג'ייסון גרינבלט, ואחרי שורה של ראיונות בתקשורת הכללית האמריקנית, יצא בנט מעודד בעיקר מכך שהנושא המדיני הישראלי מעסיק את האמריקנים הרבה פחות מבעבר. כשאין עניין, אין לחץ. אין הקצאת משאבים ל"פתרון הסכסוך", וישראל יכולה להתנהל כראות עיניה ללא לחצים.
חיזק את וושינגטון. נפתלי בנט // צילום: נעם ריבקין פנטון
בנט אף ניסה לרתום את בני שיחו לכך שלבנון היא למעשה מדינת חיזבאללה. שאי אפשר להסיר מלבנון את האחריות המדינתית של מה שנעשה בשטחה, מתוך דגש כמובן על הקשר של כל זה לאיראן. בהקשר הגרעין האיראני השמיע בנט עמדה נחרצת התומכת בעמדת נתניהו, שעל ארה"ב לבטל או לשנות דרמטית את הסכם הגרעין.
בשבוע הבא יחריפו ההורים השכולים וראשי המועצות ביו"ש את מאבקם להעברת הכספים לכבישים עוקפים ומרכיבי ביטחון ביישובים. למרות הניסיון לבודד את יוסי דגן ולהציגו כמי שעבר את הגבול בביקורת כלפי נתניהו, מצעד חברי הכנסת והשרים המגיעים למאהל המחאה נמשך כל העת. ביום שני הצליחו חברי הכנסת של הקואליציה מהליכוד והבית היהודי לפוצץ את ישיבת ועדת הכספים אחרי שהודיעו שלא יתמכו בהעברות תקציביות עד שיסתדר העניין.
בשבוע הבא צפויים ח"כים נוספים להכריז שלא יצביעו עם הקואליציה במליאה, מה שעשוי להביך אותה בהפסדים בהצבעות לאופוזיציה. אם כל זה יקרה כשברקע נשים שכולות מפונות למרכזים רפואיים בשל שביתת הרעב המתמשכת שגזרו על עצמן, הרי זה מתכון לצרה פוליטית לא פשוטה בכלל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו