ביום חמישי לפני כשבועיים חגגו אהרון וצביה את היום המאושר בחייהם. מוקפים במשפחה ובחברים, נישאו השניים והחלו לתכנן יחדיו את העתיד המשותף, כמו כל זוג צעיר. אלא שכבר למחרת נקרא סג"מ אהרון בחזרה לצבא. הוא לא היסס, הצטרף לחבריו הלוחמים - ואתמול נפצע אנושות, כשמטען התפוצץ בבית ממולכד שאותו סרק עם חייליו.
"מצבו של אהרון קשה מאוד אבל הוא בחור חזק, ואנו מתפללים ומאמינים שהוא יתגבר על זה", אמר אתמול האב, הרב זאב קרוב, ראש הישיבה התיכונית בקרני שומרון. "חייל שהיה איתו בלחימה סיפר לי שאחרי שבני נפצע, הדבר היחיד שהוא אמר היה 'האם כולם בסדר-' ואז איבד את ההכרה. זה הבן שלי, ואלו החיילים שלנו, שבראש ובראשונה דואגים לחברים". אהרון, שנותח אתמול במשך 12 שעות בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, נפגע בעיקר בראשו אך סובל גם מחבלות ביתר חלקי גופו מרסיסים.
זמן רב תיכננו אהרון וצביה את חתונתם, אך ככל שהתקרב המועד, כך הלכה וגברה המתיחות בדרום. לפני כמעט שלושה שבועות, לקראת "שבת חתן" המסורתית הקודמת לחתונה, החל חיל האוויר להפציץ בעזה ואהרון התבקש לחזור ליחידתו. את השבוע שלפני החתונה הוא נאלץ להעביר בצבא, מכין את צוותו לפעולה הקרקעית. כשהתברר כי הפעולה מתעכבת הוא שוחרר לביתו ויומיים לאחר מכן התחתן עם צביה מרדכי, תושבת קדומים שאחיה נפצע קשה מאוד במלחמת לבנון השניה וחזר לפקד לאחר שיקום ארוך.
כאמור, למחרת החתונה הוקפץ אהרון שוב. משפחתו וחבריו כבר סברו כי את שבת "שבע הברכות" הם יקיימו בלעדיו, אך ממש לפני כניסת השבת הוא חזר. השמחה היתה מוקדמת כי ביום שישי בלילה הוא התבקש לשוב למחרת לדרום, לקראת תחילת הפעולה במוצאי שבת. את "שבע הברכות" ציינה אשתו בלעדיו, לאחר שנפרדה ממנו. אתמול היא קיבלה את הבשורה על פציעתו הקשה.
אהרון התחנך בישיבה בנצרים ולאחרונה חזר לשם בתור לוחם. "בעיני אהרון החזרה ללחימה בנצרים זו מלחמת מצווה על חיינו ועל ארצנו", מבהיר האב. על הבחירה לחזור ליחידה למחרת החתונה סיפר אתמול אביו של אהרון: "היה לו קשה עם זה אך לא היה לו ספק שזה הדבר הנכון, למען המדינה