תביעות ביטוח: מתי להיאבק בבית המשפט ומתי להתפשר?

בשיתוף ברק רום

“תביעות נזקי גוףשנסגרות בפשרה אינן מחזה נדיר אלא להפך”, מדגיש עו”ד ירון, בעל משרד עורכי דין המתמחה בדיני נזיקין ותביעות ביטוח, “אם ניקח לדוגמה תביעות שעוסקות בתאונות דרכים לפי ביטוח חובה, כלומר הליכים בגין נזקי גוף בתאונות דרכים, נתוני משרד האוצר מדברים על כך שכ-74% מהתביעות משולמות בפשרה. יתרה מזו, גם שהמבוטח מגיע לבית המשפט, בתשעה מכל עשרה תיקי תאונות דרכים, בית המשפט יפנה את הצדדים לפשרה”.

האינטרס של חברות הביטוח בהסכמי פשרה הוא ברור. ראשית, פשרה מאפשרת להוביל את הלקוח להסדר נוח ולהפחית את היקף הכיסוי הביטוחי שישולם בפועל. שנית, חברת הביטוח לא תיאלץ להגיע לבית המשפט ולהתמודד עם פסיקה גבוהה לפיצויים, או גרוע יותר מבחינתה, עם פסקי דין תקדימיים שישפיעו על תביעות ביטוח עתידיות ומקבילות.

אך האם הסכם הפשרה הוא בהכרח גם אינטרס של הנפגע? מתי כדאי להיאבק בבית המשפט עד הדיון האחרון ומתי מומלץ להתפשר ולסיים את ההליכים במהירות? ובכן, הכל תלוי בנסיבות והנה כמה כללי אצבע שכדאי להכיר.

לא לרוץ לקבל כל פשרה

“הכלל הראשון לגבי הסכמי פשרה בתביעות ביטוח הוא שלא כדאי לקבל מיד פשרה מהירה אלא לבחון את הדברים לעומק ובעזרת עורך דין העוסק בתחום”, מסביר עו”ד ירון, “במיוחד לא מומלץ לבחור בפשרה זריזה הכוללת גם את מחיקת התביעה. מבוטחים אשר יתפתו להצעה ראשונית זו עלולים לצאת בהפסדם שכן ייתכן והמקרה מצדיק פיצוי גבוה בהרבה. כלומר, בטרם פניתם לעורך דין ו/או התייעצתם עם מומחים רפואיים, אל תרוצו לחתום על הסכמי פשרה”.

מה מידת הנזק והאם הוא מתמשך?

עו”ד ירון מדגיש גם שבכל הנוגע לנזקי גוף, ייתכן וכדאי להמתין. זאת בכדי לבדוק מהי מידת הנזק והאם מדובר בנכות קבועה או זמנית. המתנה זו, לדבריו, מאפשרת להתחקות אחר הנזקים האמיתיים שנגרמו למבוטח והשלכותיהם על אורח חייו.

“אם הסכם הפשרה מוצע על בסיס נזק רפואי מסוים, ולאחר שנים מסתבר שהנזק מחמיר ומחריף, המבוטח לא יוכל לשוב לאחור ולהגיש תביעה נוספת. תקופת המתנה יכולה להיות רלבנטית גם למקרים בהם הנפגע סובל בעקבות האירוע הביטוחי מסיבוכים נדירים או נכות קבועה”, אומר עו”ד ירון.

“עם זאת”, הוא מדגיש, “ישנם מצבים שבהם הטיפול השיקומי דווקא מפחית את רמת הנזק ויכול להפחית את היקף הפיצויים. יש לזכור כי תקופת ההמתנה, אם בכלל, נקבעת בהתאם לנסיבות הספציפיות. הצעת פשרה בסכום גבוה ובשלב מקדמי עלולה שלא לשוב בהמשך ככל שחל שיפור במצב הבריאותי. הדברים צריכים להיבחן בקפידה”.

טעות נפוצה נוספת שמבוטחים רבים נופלים בה היא הסכמה לפשרה על בסיס מידע חסר. “יש לא מעט מבוטחים שזקוקים לכסף באופן מיידי ועל כן נוטים להתייחס בחיוב לכל פשרה מצד חברת הביטוח. הם רואים בהצעה המונחת לפתחם כהבטחה לתשלום בטווחי זמנים ברורים. מה שנקרא, טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ”, מסביר עו”ד ירון, “אולם גם במצבים אלה חשוב מאד שהמבוטח לא יקבל החלטות פזיזות על פי מידע חסר. עליו להחזיק בידיו חוות דעת רפואית המתחקה אחר מצבו הבריאותי ורצוי לקבל ייעוץ משפטי בדבר זכויותיו כמבוטח מכוח הפוליסה והחוק”.

קחו בחשבון גם את העלות והטרחה שבניהול התיק

לדברי עו”ד ירון, קיימים מספר מקרים “קלאסיים” המצדיקים בחינה חיובית של הסכם פשרה. “פשרה מעצם טבעה טומנת בחובה וויתור מסוים של המבוטח על כספים המגיעים לו אך גם ניהול תביעת ביטוח במלואה דורש זמן, משאבים ואנרגיות. העומס בבתי המשפט מביא לא אחת לכך שתיקי ביטוח מתנהלים מספר שנים. עורך הדין המייצג את המבוטח צריך לבחון את סיכויי התביעה ולהעריך ביחד עם הלקוח האם ניהול התיק במלואו הוא אכן הצעד הנכון. יתרה מזו, ישנם תיקים שבהם הפשרה שתוצע עשויה אף להיות גבוהה יותר מהסכום שיתקבל בסופו של דבר בבית המשפט. בסיטואציות מסוג זה אני נפגש לא מעט באירועים של תאונות קלות עם פגיעות קלות”.

מקורות לכתבה:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000890995

https://www.themarker.com/news/1.2556549

בשיתוף ברק רום