על אינטרס השיקום של החייב בפשיטת רגל

בשיתוף ברק רום

אחת הסוגיות המרכזיות בנושא, שעוברת כחוט השני ברוב המגמות הנוגעות לפשיטת רגל בישראל, היא הדגש שמושם על שיקומם של החייבים. קרי, המדינה רואה בהליכים הללו לא רק מענה לנושים אלא גם חבל הצלה של ממש לחייבים. אם תרצו, פתרון אשר יאפשר להם לשוב ולנהל אורח חיים תקין ברמה הכלכלית והאישית.

“בכל שנה ניתנים בישראל יותר מ-5,000 צווי פשיטת רגל ומדובר על ממוצע של למעלה מ-20 צווים ביום”, אומר עו”ד יריב ואקנין, בעל משרד המתמחה בדיני פשיטות רגל וחדלות פירעון, “כמו כן, אנחנו רואים גם עלייה עקבית במספר התיקים שנסגרים בכל שנה. לדוגמה, אם בשנת 2015 נסגרו כ-5,500 תיקי פשיטת רגל, בשנת 2013, שלוש שנים בלבד קודם לכן, נסגרו כ-2,200 תיקים בלבד”.

עו”ד ואקנין מדגיש כי מאחורי המספרים הללו טמונה התמונה לפיה אינטרס השיקום של החייב תופס נדבך מרכזי בהליכי פשיטת רגל בישראל. “אם נפשט את הדברים ונדבר אל אותם חייבים שמתקשים לראות את האור בקצה המנהרה”, הוא מסביר, “המדינה מבינה שככל שאין ביכולתכם לפרוע את החובות, חשוב לסמן לכם גם נתיב יציאה ברור מהקריסה הכלכלית”.

מהו אינטרס השיקום של החייב?

“אינטרס השיקום של החייב הוא אחד משתי התכליות הידועות של הליכי פשיטת הרגל“, מסביר עו”ד ואקנין, “הוא עומד לצד התכלית הנוספת והיא חלוקת הרכוש של החייב בין היורשים על ידי הליך מסודר ואובייקטיבי”. לדבריו, הרצון לשקם בא לידי ביטוי גם בכך שבתי המשפט אף נוטים להקל במידת האפשר על חייבים שבעבר התקשו ליהנות מפירותיה של פקודת פשיטת הרגל.

“חייב אשר יוכיח שכושר השתכרותו ונכסיו אינם מאפשרים לו לפרוע את החובות הרובצים לפתחו רשאי לפנות להליכי פשיטת רגל”, אומר עו”ד ואקנין, “יתרה מזו, לאור הרפורמה המשמעותית שהוחלה בהליכים לפני מספר שנים, חייבים מסוימים אף יכולים להגיע לצו הפטר בתוך תקופה של 18 חודשים בלבד. אמנם צריכים להתקיים לשם כך תנאים רבים, ואמנם לא כל חייב יזכה בהפטר מלא בתוך שנה וחצי, אך הדברים בהחלט אפשריים. בפרט אם עניינו של החייב מנוהל בחוכמה והוא מקבל ייעוץ מקצועי מצד עורך דין הבקיא בתחום”.

לא רק בהליכי פשיטת רגל

חשוב להדגיש כי הצורך לסייע לחייבים לשוב לשגרה כלכלית תקינה לא נוגע רק להליכי פשיטת הרגל. לצד הרפורמה המוזכרת לעיל (שאחת ממטרותיה המוצהרות הייתה לקצר את הליכי פשיטת הרגל לתקופת זמן קצובה של כ-4-5 שנים), יש לציין גם את היכולת של חייבים לקבל הפטר עוד בהליכי הוצאה לפועל.

“הליכי הוצאה לפועל הם בדרך כלל התחנה הראשונה של החייב”, מסביר עו”ד ואקנין, “כאשר החובות מתחילים להצטבר, הנושים מבקשים לגבות אותם באמצעות ההוצאה לפועל. חוק ההוצאה לפועל מעניק בידם כלים רבים לנקיטה כנגד החייב לרבות עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ, סנקציות כנגד רישיון הנהיגה ועוד. לאחרונה נקבע כי חייבים יכולים לקבל הפטר למרבית חובותיהם עוד בהיותם תחת הליכי הוצאה לפועל ובהתקיים מספר תנאים”.

הפטר בהוצאה לפועל, יש להדגיש, נקבע כאופציה במסגרת הוראת שעה לשלוש שנים בלבד ועד ספטמבר 2018. על פי הוראת שעה זו, לרשם ההוצאה לפועל יש את הסמכות להעניק לחייב הפטר כאשר הוא מוכר כחייב מוגבל באמצעים (לפחות ארבע שנים טרם הגשת הבקשה) וכן במידה שחובותיו נמוכים מ-800 אלף שקלים ואינם עולים כדי 400 אלף שקלים לנושה בודד.

תנאי נוסף הוא שהפטר בהוצאה לפועל לא יינתן לחייבים שיש ברשותם נכסים הניתנים למכירה או עיקול ושהחייב עמד בשלוש השנים האחרונות בצו התשלומים החודשי שנקבע לו. “התנאים בהוראת השעה הם מחייבים אך גם עמם קיים מקום לפרשנות משפטית”, מסביר עו”ד ואקנין, “כלומר, גם אם החייב לא עומד בכל התנאים כלשונם, לרשם ההוצאה לפועל נתונה הסמכות לחרוג מהם בהתקיים נסיבות מתאימות”.

“קבלת הכוונה מצד עורך דין המתמחה בנושא”

“בין אם במסגרת פשיטת רגל ובין אם בהוצאה לפועל, חייבים הקורסים תחת נטל החובות יכולים בהחלט לפעול בכדי לפתוח דף חדש”, מסכם עו”ד ואקנין, “רצוי כי פעולות בנושא תתבצענה במקצועיות ותוך קבלת הכוונה מצד עורך דין המתמחה בנושא. מעשיו והתנהלותו של החייב הם בעלי משקל רב לגבי הסיכוי להפטר. זכרו, אמנם אינטרס השיקום שלו הוא חשוב אך הוא איננו חזות הכל. פקודת פשיטת הרגל נועדה גם להגן על הנושים והאיזון בין תכליותיה הוא לעתים חמקמק”.

בשיתוף ברק רום