"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סכנה לפריצת התקציב
עודפי הגבייה יוצרים אשליה של עודף כסף, אך ערב הדיונים על תקציב 2019 מסתמן צורך בקיצוצים עמוקים • במקום זאת - לאוצר זורמות דרישות לתוספות תקציב
גלנט. "הממשלה לא תיפול על התקציב הזה" // צילום: נעם ריבקין פנטון

סכנה לפריצת התקציב

עודפי הגבייה יוצרים אשליה של עודף כסף, אך ערב הדיונים על תקציב 2019 מסתמן צורך בקיצוצים עמוקים • במקום זאת - לאוצר זורמות דרישות לתוספות תקציב

ערן בר-טל
, עודכן

הממשלה שחררה רזרבה של 3.5 מיליארד שקלים.הממשלה אישרה אתמול החלטת מפתח לתכנון תקציב 2019 - שימוש ברזרבות של 3.5 מיליארד שקלים ב־2018.

בהמשך הציג האוצר לשרי הממשלה את תמונת המצב התקציבית משני צדדים, שלכאורה נראים מנוגדים: מצד אחד הערכות עודף גביית המס הולכות ומתעדכנות כלפי מעלה, ולפי חלק מההערכות הגבייה תסתכם השנה ב־18 מיליארדי שקלים, כ־13 מיליארד יותר משנה קודם לכן; אולם מצד שני, האוצר הציג נתונים המראים שבשלוש השנים הבאות צפויות הוצאות הממשלה ליצור בור של 10.5 מיליארד שקלים.

זה המקום לציין שעודפי גביית המס אינם מלמדים על עודף מזומנים בקופת האוצר. באנלוגיה, אפשר לומר שמדובר במשק בית שנמצא בחוב של מיליוני שקלים ובנה את התקציב לפי הנחה שיכניס 200 אלף שקלים בשנה ולבסוף הכניס 250 אלף שקלים.

עדיין מדובר במשק שנמצא בגירעון, למרות הכנסותיו החריגות. את העובדה הזו נראה שהשרים לא ממש הבינו, לפי הדרישות המוצגות על ידיהם.

רה"מ נתניהו בישיבת הממשלה, אתמול // צילום: אי.אפ.פי

שר האוצר משה כחלון, שמנסה להבהיר זאת לשרים ומתריע מפני פריצת מסגרת התקציב, ממשיך להוביל את תוכניות "נטו משפחה", "נטו תעשייה" ו"מחיר למשתכן", הצורכות תוספת תקציב. משרד הביטחון בראשות אביגדור ליברמן נושף בעורפו של משרד האוצר למימון הוצאות ביטחוניות בלתי צפויות בסך 4.5 מיליארד שקלים.

יתר המשרדים דורשים תוספות שונות, המוערכות כעת בכ־3.5 מיליארד שקלים נוספים. לכך אפשר להוסיף את תמיכתם של 70 ח"כים בחוק שכר מינימום לקשישים וכמובן את ההתחייבויות האדירות לנכים.

"אפשר לשלוט בהוצאות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לעודפי הגבייה בישיבת הממשלה אתמול: "הממשלה תקבל תחזית הכנסות מעודכנת לשלוש השנים הקרובות על פי חוק הנומרטור. אנחנו קבענו חוק מיוחד שמאפשר לנו לשלוט בהוצאות של הממשלה ומונע גירעונות עתידיים גדולים. אני חייב להגיד שישראל היא בין מספר המדינות המתקדמות, מספר מצומצם שלהן, שמשתמשות בכלי החשוב הזה".

בשיחה עם "ישראל היום" אמר שר השיכון והבינוי, יואב גלנט: "שמעתי את נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, על החששות של בנק ישראל מפריצת מסגרת התקציב. הזכרתי לה שבדיונים על תקציב 2016 בנק ישראל הציג עמדה זהירה מאוד של צמיחה, שהסתברה כטעות של 60-70 אחוזים. מהתחזית של הבנק נגזר יעד גירעון, ושר האוצר משה כחלון הציג עמדה שבדיעבד צריך לומר היתה נכונה ושיקפה ראייה רחבה יותר. צריך לקחת את זה בחשבון גם בדיון הנוכחי".

בעניין התקציב הדו־שנתי אמר גלנט "העובדה שכדור הארץ משלים סיבוב סביב השמש ב־365 יום לא מחייבת תקציב כזה". גלנט העריך שתקציב 2019 יעבור בכנסת לקראת קיץ 2018, "ואם לא אז בתחילת מושב החורף".

להערכתו, הממשלה לא תיפול על התקציב הזה "יש לה סיכונים גדולים יותר", הוא אמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...