בשיתוף ברק רום
מאת: עו”ד יניר הראל
מדובר בעובד מטבח צעיר בגיל 23, אשר הועסק בישיבה חרדית “עטרת ישראל” בירושלים. תפקידו היה בין היתר להעמיס מגשי מזון על מעלית הובלה, מחדר האוכל אשר שכן בקומה החמישית אל המטבח אשר נמצא בקומה הראשונה. בשעה שהעובד רכן והכניס את המגשים אל המעלית הרגיש העובד, חבטה בגבו אשר הפילה אותו לתוך המעלית וצנחה איתו את כל הדרך אל הקרקעית.
בתביעת תאונת עבודה שהגיש התובע ביולי 2010 כנגד הישיבה, חברת הביטוח שלה - “מגדל” וחברת כוח האדם, שדרכה הועסק ע”י הישיבה, לבית משפט השלום בירושלים תבע העובד את נזקיו עקב התאונה. יש לציין כי לאירוע לא היו עדים. הישיבה טענה להגנתה, כי העובד נכנס למעלית ובכך סיכן את עצמו.
לאחר עיון מעמיק ביהמ”ש קבע, כי למרות שאמינותו של העובד מוטלת בספק, לאור שקריו לביטוח לאומי, הוא מאמין לעובד כי אכן לא נכנס למעלית, והחלק העליון של המעלית ניתק עקב תחזוק לקוי של המעלית ובכך משך אותו לתוכה.
חובת הזהירות של הישיבה ואמצעי בטיחות נדרשים
ביהמ”ש קבע, שחלה חובת זהירות של מעסיק כלפי עובדיו ובנוסף, חלה על הישיבה חובת זהירות כבעלים והמחזיק של המבנה. לישיבה היתה שליטה מוחלטת על המעלית, ובשליטתה מצויות גם הראיות היכולות להצביע על כך שנקטה אמצעים סבירים למניעת נפילתה הפתאומית, אולם ראיות כאלה לא הוצגו.
לדברי השופטת, אמצעי סביר למניעת נפילת המעלית היה יכול להיות התקנתה על ידי מתקין מוסמך של מכשירי הרמה, התקנת מנגנוני בטיחות למניעת התנתקות, מעצורי חירום, בדיקה תקופתית של הכננת לגילוי מוקדם של בלאי או שחיקה של חלקים ממנה, והדרכה ושילוט המזהירים עובדים מהתנהגות העלולה להביא לנפילה עם הכננת. הישיבה לא הציגה ראיה לנקיטה של אפילו אמצעי אחד מבין האמצעים הללו.
מנהל הישיבה נחקר על כך, אולם לכל השאלות הוא השיב שאינו זוכר. התשובות “לא יודע” ו”לא זוכר” חזרו לא פחות מ- 103 פעמים במהלך חקירתו של הרב. “כאשר העד היחידי מטעם הישיבה אינו יודע ואינו זוכר ולו אמצעי אחד שנקטה הישיבה למנוע את התאונה, אין מנוס מלקבוע שהישיבה לא הוכיחה שנקטה אמצעים כלשהם”.
בנוסף נקבע כי הישיבה הפרה את הוראות פקודת הבטיחות בעבודה האוסר על שימוש במעלית ללא בדיקה ע”י בודק מוסמך.
בהערת אגב, ציינה השופטת כי אף אם נכנס העובד למעלית, אין בכך להפחית מאחריות הישיבה כלפי העובד. על הישיבה היה לדאוג שהמעלית תתוחזק באופן ראוי וכן לשים שילוט ראוי, ולהדריך ולפקח על העובד שהוא פועל לפי ההנחיות.
נקבע כי יש אחריות גם לחברת כוח אדם
לענייו אחריות חברת כוח האדם ששלחה את העובד, ביהמ”ש קבע שאף עליה חלה חובת אחריות כלפיו.
” על חברת כח אדם מוטלת החובה לוודא שהמקומות אליהם הוא שולח את עובדיו עומדים בסטנדרטים של בטיחות. לא ניתן לומר שהמעסיק יכול היה לסמוך בעיניים עצומות על הישיבה, כמי שמעסיקה יועץ לבטיחות וגיהות בעבודה, או מנהל עבודה מוסמך” כתבה השופטת והוסיפה כי “בהעדר ולו ביקור אחד במקום אליו נשלח העובד, לא ניתן לומר שהמעסיק יצא ידי חובתו כלפי העובד שנשלח על ידו לעבוד במקום בו הוא עלול היה לצנוח מגובה 5 קומות יחד עם כננת לשינוע סחורה.”
יחד עם זאת, קבע ביהמ”ש שהאשמה העיקרית מוטלת על הישיבה, לפיכך תישא חברת כוח האדם רק ב- 10% מהנזק.
בהמשך, עקב מחלוקת בין המומחים של הצדדים לעניין שיעור הנכות, מונה מומחה מטעם ביהמ”ש אשר קבע לתובע נכות מתאונת העבודה בשיעור 35% בגין המגבלה בכתף ובשיעור 10% נוספים בגין שורש כף היד.
קלטת מעקב, ופוסטים בפייסבוק
לאור קלטת מעקב שנעשתה ע”י הביטוח לאומי, (שם קיבל הנתבע פיצויים בגין נכותו), וכן פוסטים בפייסבוק שפרסם העובד בדפו האישי, והוצגו לביהמ”ש בהם נראה העובד כשהוא מניע בחופשיות את ידו, נשלח העובד לבדיקה חוזרת ע”י מומחה ביהמ”ש. בבדיקה החוזרת קבע המומחה שהעובד רימה אותו בבדיקה הראשונה ולפיכך הפחית את שיעור הנכות ל - 12% בלבד.
ביהמ”ש בקבעו את הפסדי השכר בעבר לקח בחשבון את עבודותיו השונות והמגוונות של העובד טרם עיסוקו בישיבה
כושר השתכרות לעתיד - לקויות למידה
השופטת לקחה בחשבון את גילו הצעיר של העובד שכל עתידו היה לפניו, אך יחד עם זאת קבעה, שלמרות טענתו של העובד כי תכנן להשלים בגרויות ואולי להמשיך בלימודים, נתוניו של העובד מראים שכישוריו האקדמיים לא גבוהים. מהם עולה כי שכבר בביה”ס סבל העובד מלקויות למידה חמורות דבר הבא לידי ביטוי גם בהישגיו בתיכון. לפיכך אין זה מקרי שכל עיסוקיו של העובד טרם התאונה היו בעבודות פיזיות. לאור זאת קבע ביהמ”ש שאין להעריך את כושר ההשתכרות של העובד כשכר הממוצע בממשק. ביהמ”ש בהתחשבו בעבודות השונות של העובד העמיד את השכר על 6000 ₪.
לבסוף, סיכום נזקיו של התובע - (לאחר חישוב מספר החודשים והשנים), בין היתר הפסדי שכר , הוצאות רפואיות וכאב וסבל נקבע בסך הכל 423,800 ש”ח בתוספת שכ”ט עו”ד בשיעור 20,000 ש”ח והוצאות משפט.
ת”א 30917-07-10 ל. כ. נ. נ’ בית מדרש גבוה לתורה עטרת ישראל ואח’
עורך דין יניר הראל מתמחה בדיני ביטוח, נזיקין ותאונות עבודה ומייצג מבוטחים ונפגעים בתביעות נגד חברות ביטוח וגורמי נזק. עו”ד יניר הראל וצוות המשרד מטפלים במלוא ההליכים הנדרשים לצורך מימוש זכויות מבוטחים ונפגעים לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף ורכוש. עו”ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו