ללמוד, לאכול, לישון

סקר של אגודת הסטודנטים והסטודנטיות בישראל לשנת 2017 העלה כי 7% בלבד מהסטודנטים בישראל מתגוררים במעונות סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות וסמוך אליהן - זאת לעומת 49% מהם שגרים בדירה שכורה ו־33% המתגוררים בבית ההורים.

הנתון, שהיה זהה גם בשנים 2016 ו־2015, אינו מקרי: בישראל יש מחסור במגורי מעונות, שאמורים להיות זולים וקרובים יותר אל מוסד הלימוד. הפער הזה מאלץ סטודנטים לשכור דירה ביישובים בקרבת הקמפוסים, פעמים רבות במחירים גבוהים הרבה יותר. התשלום עבור מעונות יכול לנוע מ־600 שקלים בחודש ועד סכום של 1,500 שקלים בחודש. הכל בהתאם לתנאים, לגודל ולצורת המגורים.

אין איפה לשים את הראש

בהתאחדות הסטודנטים הארצית טוענים כי לנושא יש השלכה ישירה על הנגשת ההשכלה הגבוהה לכלל רובדי האוכלוסייה בישראל, וכי כבר שנים הם נאבקים על הקמת מעונות נוספים בפריפריה.

המעונות של אוניברסיטת תל אביב. תוספת של 1,000 מיטות

בדיקה של התאחדות הסטודנטים מראה את החוסר במיטות. כך, למשל, במכללה האקדמית בצפת יש כ־2,730 סטודנטים, אך רק 270 מיטות, כלומר פחות מ־10% פתרונות דיור; במכללה האקדמית תל חי יש יותר מ־4,000 סטודנטים, אך רק 400 מיטות; במכללה האקדמית כנרת רק ל־4% מהסטודנטים יש מקום במעונות; באוניברסיטת בר־אילן לפחות מ־2%; ובאוניברסיטת חיפה 6% מהסטודנטים יוכלו למצוא מקום במעונות. המובילים הם הטכניון עם 30% פתרונות דיור לסטודנטים והאוניברסיטה העברית בירושלים עם 25%.

רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אומר: "הכרזות על בניית מעונות כבר שמענו בעבר, וזה תחום שאנו נאבקים בו שנים רבות. אני מקווה שהפעם התוכניות יקרמו עור וגידים, ונראה סוף־סוף נתונים אחרים שיעידו על צמצום הפערים בין מספר המיטות לכמות הסטודנטים במוסד. בייחוד בישראל, מעונות סטודנטים יכולים להפוך את תקופת הלימודים של הסטודנט מהישרדות כלכלית לכזו המאפשרת העמקה בתואר, כמצופה".

התקציב: 300 מיליון ש'

במועצה להשכלה גבוהה ובמשרד האוצר מבטיחים כי מפת המעונות תשנה את פניה, וכי עד כה תוקצבה בנייתם של 24 מבנים, שצפויים להכיל כ־10,000 מיטות לסטודנטים. על פי התכנון, מעונות הסטודנטים יתפרסו מבאר שבע ועד קצרין. מדובר בשיתוף פעולה של מל"ג וות"ת יחד עם משרד האוצר והחברה הממשלתית "דירה להשכיר". חלק מהמעונות כבר אוכלסו בסטודנטים, ואחרים נמצאים בשלבים שונים של אישורי בנייה.

כעת נחשפת הרשימה של המעונות החדשים: באוניברסיטאות המחקר יתווספו יותר מ־5,000 פתרונות דיור בסך הכל. באוניברסיטאות תל אביב, בן־גוריון ובר־אילן יתווספו בכל אחת יותר מ־1,000 מיטות. בטכניון בחיפה יתווספו 800 מיטות, באוניברסיטת אריאל יתווספו 500 מיטות ובמכון ויצמן כ־120 מיטות.

גם במכללות יוקמו מעונות ומבנים נוספים בהיקף של יותר מ־3,000 פתרונות דיור: במכללה האקדמית ת"א־יפו 450 מיטות, במכון הטכנולוגי HIT בחולון ובמכללה להנדסה ירושלים כ־400 מיטות בכל אחד מהמוסדות, בשנקר, במכון לב, במכללה האקדמית צפת ובמכללת רופין כ־300 מיטות בכל אחד מהמוסדות, במכללות אחווה וספיר 250 בכל אחת, ובמכללה ,האקדמית תל־חי כ־100 מיטות.

כמו כן, יתווספו מעונות ופתרונות דיור גם ברשויות מקומיות: הוועדה לתכנון תקציבי ומשרד האוצר פעלו עם "דירה להשכיר", וכך יוקמו דירות לסטודנטים בקצרין (300 מיטות), בנתניה (220 מיטות), בראשון לציון (כ־450 מיטות) ובגבעת שמואל (כ־300 מיטות). היקף התקצוב נאמד בכ־300 מיליון שקלים, בעוד על פי הערכות, המעונות צפויים לחסוך לסטודנטים מאות שקלים בחודש ואלפי שקלים בכל שנה.

שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט אומר: "הבטחנו שנקל את הנטל הכלכלי של הסטודנטים ואנחנו מקיימים. המעונות החדשים יחסכו לסטודנטים מאות שקלים בחודש ואלפי שקלים בכל שנה. התפקיד שלנו הוא להנגיש את ההשכלה הגבוהה לסטודנטים בכל הארץ, גם בתל אביב ובראשון לציון ובעיקר בפריפריה, ביישובים כמו קצרין ובאר שבע".