עמית אלבז, חייל משדרות, אמר למשפחתו לפני שנכנס לעזה כי הוא "הולך להגן על הבית". ימים ספורים קודם לכן גויס אחיו הגדול רז בצו 8. אתמול נפצע עמית מרסיס בעינו, ורז הגיע לבקרו בבית החולים בילינסון.
"הגעתי להפוגה קצרה לראות את אחי ואני מיד חוזר לדרום", אמר רז. פרוספר, אביהם של עמית ורז, הגיע גם הוא לבית החולים. "היה לעמית מזל", מתנחם האב, "חצי סנטימטר, והבן שלי היה מאבד את עינו. הוא מתאושש, ונקווה שיהיה בסדר". כשפרוספר רואה את שני בניו הוא נזכר במה שרז אמר לו אך לפני יומיים.
"רז סיפר לי שהציבו אותו בסורוקה", הוא משחזר. "כשהוא שמע שעמית נכנס לעזה הוא אמר שהוא מקווה שלא יפגוש אותו בבית החולים. המשפט הזה קרע אותי, והידהד לי בראש. לפחות הוא פונה לבילינסון, ונחסך מרז לראות את אחיו פצוע".
עמית נכנס לעזה עם ראשוני הכוחות, במוצאי שבת. "הוא התקשר בבוקר ואמר שלא יוכל לדבר איתנו זמן מה", מספר פרוספר, "ואז הוא התקשר ביום ראשון בלילה. הוא סיפר שנפצע ושהוא בסדר". פרוספר מודע למשמעות המיוחדת שיש לפעולה בעזה לעמית, שחי עם המשפחה בשדרות.
"יש לו מוטיבציה לא רק של חייל, אלא של מי שנלחם על הבית שלו", מסביר האב, "הוא תמיד אמר לי 'אני הולך להגן על הבית כדי שלא ייפלו יותר טילים על שדרות'". גם את הימים האחרונים נאלץ פרוספר להעביר בהתגוננות מהקסאמים, אלא שעכשיו הוא גם עסוק בדאגה לשני בניו.
"התרגלנו לקסאמים ואנחנו משתדלים לא להיכנס לפאניקה ולקיים חיים שגרתיים", הוא מוסיף, "אבל בין אזעקה לאזעקה אני חושב כל הזמן על שני הבנים שנמצאים במשימה לאומית". על אף הזמן הלא פשוט שעובר עליו ועל משפחתו והסיכון שלוקחים שני בניו, לפרוספר אין ספק בקשר לצורך במבצע בעזה. "אני מקווה שהמכה לחמאס תהיה קשה וכואבת", הוא אומר, "צריך שיחשבו בפעם הבאה אם כדאי להם להעז ולשלוח קסאם על ישראל. אם היינו נוקטים יד קשה כמו עכשיו הרבה קודם, היו נחסכים קורבנות רבים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו