"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פוליטיקאים לחצו על הרמטכ"ל לחון את אזריה
בכירים ניסו לשכנע את איזנקוט להקל בעונשו של החייל, עד כדי חנינה מלאה - אך הוא קיצר את העונש ב־4 חודשים • הערכה: גם על הנשיא יופעל לחץ דומה
אזריה. נידון ל־18 חודשי מאסר // צילום: יוסי זליגר // אזריה. נידון ל־18 חודשי מאסר // צילום: יוסי זליגר

פוליטיקאים לחצו על הרמטכ"ל לחון את אזריה

בכירים ניסו לשכנע את איזנקוט להקל בעונשו של החייל, עד כדי חנינה מלאה - אך הוא קיצר את העונש ב־4 חודשים • הערכה: גם על הנשיא יופעל לחץ דומה

יואב לימור
, עודכן

גורמים פוליטיים שונים, ובהם אישים פוליטיים בכירים, הפעילו בשבועות האחרונים לחץ כבד על הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, בניסיון לשכנעו להקל משמעותית בעונשו של אלאור אזריה - עד כדי חנינה מלאה. איזנקוט דחה את הפניות, והחליט לקצר את עונשו של אזריה בארבעה חודשים בלבד.

אזריה נידון ל־18 חודשי מאסר בגין הריגת מחבל פלשתיני מנוטרל בחברון, וערעורו על ההרשעה והעונש נדחו בבית הדין הצבאי לערעורים. לאחר ההרשעה אמר הרמטכ"ל ש"אם יבחר אזריה להגיש בקשה להקלה בעונש, היא תישקל בכובד ראש, תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים בדבר ומתוך מחויבותי אך ורק לערכי צה"ל, ללוחמיו ולמשרתיו".

איזנקוט כיוון אז בדבריו בעיקר לפוליטיקאים - שקראו לו לחון מייד את אזריה - תוך שצפה כי יופעלו עליו לחצים לעשות כן. ואכן, בעקבות פנייתו של אזריה לחנינה, שבה דן הרמטכ"ל בשבועות האחרונים, התקבלו בלשכתו פניות ישירות ועקיפות מצידם של כמה פוליטיקאים, ובהם בכירים, שניסו לשכנעו להקל משמעותית בעונשו של החייל, לרבות לחון אותו ולאפשר את שחרורו המיידי מהכלא.

הרמטכ"ל הבהיר לפונים כי הלחץ החיצוני לא ישפיע על החלטתו. ואכן, בשבוע שעבר הוא פרסם את החלטתו - להפחית ארבעה חודשים מתקופת מאסרו של אזריה, ולהעמידה על 14 חודשי מאסר בפועל. בנימוקים להחלטתו כתב הרמטכ"ל כי התנהגותו של אזריה היתה פסולה ונגדה את פקודות וערכי הצבא, והוא אף הביע ביקורת על כך שהחייל לא קיבל אחריות על המעשה ולא הביע חרטה עליו. עם זאת, החליט הרמטכ"ל להקל בעונשו של החייל, וזאת מ"שיקולי חסד ורחמים" שהביאו בחשבון את עברו כלוחם שפעל בזירה מבצעית.

אזריה עצמו מתכוון לפנות כעת בבקשת חנינה לנשיא המדינה, ראובן ריבלין. ההערכה היא שגם על הנשיא יופעלו כעת לחצים להקל בעונשו. לנשיא גם יועברו חוות הדעת המקצועיות, ובהן של הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, שהתנגד לקיצור עונשו של החייל בטענה ש־14 חודשי מאסר אינם הולמים את חומרת המעשה שבו הוא הורשע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...