"הידיעה הזו הצילה את ישראל ביום כיפור"

ב־12 באוקטובר 1973, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, מתכנס הקבינט הביטחוני עם צמרת צה"ל וראש המוסד צבי זמיר לדיון גורלי על אופציית צליחת תעלת סואץ.

רה"מ גולדה מאיר, שר הביטחון דיין ושרים נוספים וכן צמרת צה"ל, ובה הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר, מתקשים לקבל החלטה. לפתע נקרא ראש המוסד זמיר בבהילות, כמו בדרמה תיאטרלית, לטלפון. הוא מקבל ידיעה שאי אפשר להגזים בערכה - "ידיעת זהב", שתוכנה ותרומתה העצומה נחשפים כאן לראשונה בהרחבה - 44 שנים אחרי אותו יום גורלי.

"בדיון אמר דיין ש'אם ניכשל בהתקפה נוספת, ניאלץ להילחם במבואות תל אביב'", נזכר השבוע זמיר (92), "בטלפון דיברו איתי ראש לשכתי פרדי עיני והאחראי לנושא הידיעות שמתקבלות במוסד יואל סלומון ודיווחו לי שמקור, שאותו לא הכרתי אישית אבל ידעתי על קיומו וסמכתי על אמינותו, העביר ידיעה האומרת כי המצרים מתכוונים להצניח בימים הקרובים כוחות צנחנים במסוקים על היעד שאותו רצו לתקוף, מעברי הגידי והמיתלה. כשחזרתי לחדר גולדה שאלה אותי: 'נו? כולנו רוצים לדעת מה אנחנו יודעים עכשיו'.

צבי זמיר // צילום: קוקו

"דיווחתי מה ששמעתי והוספתי: 'תראו, ההערכה היא שהמצרים לא יבצעו מהלך כזה רק על ידי כוחות שיונחתו במסוקים, אלא שהוא ילווה בצליחת כוחות שריון, שיסתערו גם הם לעבר קו המעברים. אני מציע לחכות כמה ימים, שבהם נראה אם התוכנית המצרית מתבצעת ולהתכונן לכך. גולדה אמרה: 'חברים, צביקה גמר לנו את הדיון'".

ואכן, ב־14 באוקטובר צלחו כוחות שריון מצרים נוספים את התעלה והוכו על ידי צה"ל באחד מקרבות השריון הגדולים במלחמות ישראל. על פי מפקד צבא מצרים, הגנרל סעד א־שאזלי, באותו יום הושמדו למצרים 250 טנקים, והמצרים אף הודו בפומבי לראשונה בכך שהושמדו להם 100 טנקים. תמונת הקרב בחזית הדרום התהפכה על פיה בזכות ידיעת הזהב.

המקור שהעביר את ידיעת הזהב לבטח לא היה המרגל המצרי אשרף מרואן, מי שכונה "בבל" ונחשף בעבר, אלא מקור צמרת אחר במצרים. תא"ל (מיל') אהרן לברן (85), איש חיל המודיעין ובעל עיטור המופת, שהיה במלחמה סגן ראש חטיבת המחקר למבצעים באמ"ן, הכיר מקרוב את אותו מקור והיתה לו זכות ראשונים על קיומו ובתפקודו.

"ידיעת הזהב הגיעה בוודאות רק מאותו 'מקור אחר', שהיה מהימן", מספר לברן השבוע, "זכורני שביום שבו הגיעה הידיעה הייתי ב'בור' בקריה. כשחזר דדו מישיבת הממשלה, הוא ניגב בידו את מצחו ואמר: 'עכשיו אני יודע מה לעשות...'"

אהרן לברן // צילום: גדעון מרקוביץ'

לדברי לברן, "לפני הגעת הידיעה היו בהנהגת ישראל קולות, ובהם של הרמטכ"ל דדו, שקראו להפסקת אש לצורך 'התארגנות מחדש'. היו מי שראו בקולות הללו, כמו דיין, נכונות לכניעה, אולם אחרי ההצלחות בשדה הקרב, שנבעו מהגעת הידיעה ומההחלטות הנכונות שהתקבלו, שינתה ישראל כמובן את עמדתה וניהלה את המהלכים כשידה על העליונה.

"ידיעת הזהב הביאה למהפך בשדה הקרב, להכרעת המצרים ובעצם להכרעת המלחמה כולה, שכן מצרים היתה האויב העיקרי, ולהישגים אסטרטגיים כבירים שישראל לא חלמה עליהם קודם לכן. למעשה, הידיעה השפיעה על גורלה של מדינת ישראל עד היום".

הסיפור המלא מחר ב"ישראל השבוע"