העצרת הכללית של האינטרפול קיבלה אתמול את בקשת הרשות הפלשתינית להצטרף לארגון. מתוך 192 מדינות החברות שם, 75 מדינות תמכו בבקשת החברות, ולמרות ההצבעה החשאית רק 24 מדינות התנגדו לבקשה ו־34 נמנעו. יש שיגידו "אינטרפול שמינטרפול", אבל לכל הפסד דיפלומטי בזירה הבינלאומית יש משמעות.
זה התחיל להזכיר לכולם בהצבעה 67/19 ב־29 בנובמבר 2012 של עצרת האומות המאוחדות, שהחליטה לשדרג את מעמדה של הרשות הפלשתינית באו"ם מישות משקיפה למדינה משקיפה שאינה חברה. זה המשיך בהשתלטות פלשתינית על אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, שבו כבר קיבלו את הרשות כ"חברה" בניגוד לחוקת האו"ם כבר ב־2011. מאז, הארגון מקבל החלטות יותר אנטי־ישראליות ויותר קיצוניות מאשר קודם לכן על אתרים מרכזיים דוגמת ירושלים, האגן הקדוש ומערת המכפלה.
האינטרפול הוא הארגון הבינלאומי לשיטור פלילי, למעשה הוא ארגון מודיעין משטרתי לצורכי שיטור פלילי. אין מדובר בארגון אכיפת חוק, ועובדיו אינם מבצעים עבודת אכיפה משטרתית, אלא רק איסוף ועיבוד מודיעין פלילי בינלאומי לשימוש גופי השיטור במדינות השייכות לארגון, והוא מאגד שת"פ בינלאומי בנושאי משטרה ומלחמה בפשיעה הבינלאומית. הארגון הוא השני בגודלו אחרי האו"ם, ומטהו שוכן בליון שבצרפת. לכל מדינה חברה גישה למידע בכלל ולמידע מודיעיני ערכי מאוד ועדכני המוחזק בארגון והמגיע ממשטרות החברות בארגון. הכישלון הישראלי־אמריקני לסיכול בקשת הפלשתינים משמעותי וצורב ועשוי להיות "מדרון חלקלק" לתבוסות נוספות בחזית הדיפלומטית הבינלאומית.
הטיעון הישראלי שפלשתין אינה מדינה כפי שהקריטריונים של הארגון קובעים לא צלח, והמליאה אישרה את הבקשה. החשש הגדול הוא שקבלת הפלשתינים לאינטרפול תאפשר לפלשתינים נגישות למידע מודיעיני מסווג, והעברתו, בין השאר, לארגונים דוגמת חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, פעילי ג'יהאד עולמי ועוד, תאפשר לפלשתינים להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים ישראלים ותהפוך החלטות בארגון לפוליטיות ולא מקצועיות.
לא בטוח עד כמה הרשות הפלשתינית תשתמש ביכולות הארגון, אך בהחלט מדובר בעוד החלטה קשה, מורכבת ואומללה של מדינות החברות בארגון.
עד כמה העולם יכול להיות ציני? עד כמה אין הלימה בין פיגועי טרור במערב ומעורבות פעילים פלשתינים בטרור ו/או בהסתה לטרור. מתי יתעוררו מדינות נאורות ויבינו שלאצבע מורמת יש משמעות שעשויה להיות משמעותית ולא רק סמלית?