התיישבנו בשקט בחושך והמתנו בציפייה. לפתע החלו להופיע דמויות, ובית שאן הקדומה כאילו קמה לתחייה: בשוק הציעו סוחרים ממולחים את מרכולתם, בית המרחץ התמלא באנשים, באמפי-פארק המפואר התנהלו קרבות גלדיאטורים ומשחקים מול המונים, ורעידות האדמה בתל בית שאן, שהחריבו את העיר בזמנו, הרעידו שוב.
אחרי המיצג האור-קולי ניתנה לנו האפשרות להלך בין העתיקות תחת כיפת השמים ולשמוע סיפורים מפי מדריך מלווה. לא פעם נשמעה קריאת התפעלות. בכל זאת, מדובר במופע האור-קולי אולי היחיד בעולם שנמצא באתר ארכיאולוגי. סימכו עלי, "לילות שאן" ירשים גם אתכם וגם את האורחים מחו"ל.
מעגל החיים
בקעת בית שאן, במיוחד בתקופה הנוכחית, היא אזור נפלא לטייל בו. מצד אחד מרחבים ירוקים וריחניים, עצי תמר ובריכות דגים, ומהצד השני הנוף המרשים והיפהפה של הרי הגלעד שמתנשאים להם בירדן. השלום עם ירדן מורגש כאן בכל פינה, בנינוחות של התושבים ובשיתופי הפעולה המעניינים שנעשים כאן. שני הצדדים מבקרים תכופות זה אצל זה ונחמד להרגיש זאת.
בכניסה לקיבוץ הדתי שדה אליהו מריחים מיד את ריחות התבלינים שמייבשים במפעל שבמקום - ריחות של מרווה, זעתר וכיו"ב. הקיבוץ מתנהל על טהרת החקלאות האורגנית, והניה, שקיבלה אותנו, תוביל אתכם לסיור בגן הירק האורגני ובמטעי עצי הרימון והתמר, ותסביר לכם על כל הפטנטים החכמים שבהם משתמשים כאן כדי לא לרסס ולשמר את האיזון בין בעלי החיים לבינינו. במטע התמרים, לדוגמה, מסתובב לו עדר חמורים שכל תפקידו לאכול את עשבי הפרא ואת הפירות הנושרים, כדי למנוע ריקבון. היא גם תראה לכם את "בתי המלון" של התנשמות שעוזרות להדביר את המכרסמים ללא צורך בהדברה, ובכלל תגרום לכם להיזכר בשיר "מעגל החיים" מהסרט "מלך האריות".
בסחנה (גן השלושה) לא ביקרתי מאז ימי ילדותי. מתברר שפיספסתי המון. המקום פשוט יפהפה, מושקע ומטופח, נגיש בצורה מעוררת הערצה לנכים, ואפילו יש בו מסעדה טובה. למרות שהגעתי לשם ביום שישי, לא הרגשתי בצפיפות - כל אחד יכול למצוא את המקום הפרטי שלו ולקפוץ ישר למים הנקיים שמקורם במעיין נובע. פירוש המילה "סחנה" הוא חום, כי טמפרטורת המים היא תמיד 28 מעלות צלזיוס, גם בחורף. המלווה שלי, מיכאל ידיד, אמר לי שהוא אוהב את המטיילים שמגיעים לכאן כיוון שמדובר באנשים שנמצאים בחופשה. מלבד המים במקום יש שלושה מוזיאונים, תחנת קמח ששוחזרה ומנהרה כחולה שבה ניתן לראות אור כחול קסום בשעות מסוימות של היום.
המוזה שלי
מסעדת "מוזה" היא המסעדה שנמצאת במתחם הסחנה. מדובר במסעדה אלגנטית ומעוצבת, עם ספרייה מקסימה ועם מרפסת מנצחת שפונה למים, שבה ניתן לשבת ולשמוע את זרימתם המרגיעה. גם האוכל של השף נדב אלמקייס מפתיע מאוד: סלט השף היה מרענן וכלל נתחוני סלמון מוקפצים ביין לבן על מצע חסה ועלי בייבי ברוטב קיסר, מעוטר בקרוטונים ובגבינת פרמז'ן; המובי דיק - תבשיל קדירה של אורז וירקות מבושלים בציר דגים בתוספת קוביות דג - היה מצוין.
ובעניין אחר: מתי לאחרונה ראיתם קואלה מנמנם על עץ, ליטפתם והאכלתם קנגורו נקבה שמהכיס שלה מבצבץ גור קטן ומתוק, או ראיתם את הקזואר, העוף המסוכן ביותר בעולם שיתקוף את אויבו ב... בעיטות? כל זאת ועוד הרבה תוכלו לראות בפארק האוסטרלי גן-גורו שבכניסה לגן השלושה. אני מבטיחה לכם שגם האנשים הציניים ביותר לא יוכלו להישאר אדישים למראה. כדאי גם להגיע לגן "פעמוני ההתיישבות" שהוקם לאחרונה במתחם, ובו אוסף פעמונים מתקופת ראשית ההתיישבות ועד שנות ה-60 של המאה הקודמת.
כל מי ששמע שאני נוסעת לסיור באזור בקעת שאן אמר לי "את חייבת לנסות את הצימרים של ניר דוד". ואכן המקום המרהיב הזה על גדות נחל האסי מזכיר עיירה קסומה באיזושהי ארץ רחוקה. בקתות העץ שעל גדות הנחל, הציפורים והשלווה מעניקים תחושה שכל הצרות והבעיות רחוקות, ובעיקר זורמות ממני הלאה. מדובר במקום עם מתחם למשפחות ומתחם לזוגות בלבד. ניתן לשכור במקום חכות, לדוג ולצלות על הגריל, לצאת לשיט קיאקים ועוד. הצימרים עצמם נעימים וכמובן מאובזרים בג'קוזי מפנק. אופציה נוספת ללינה במקום, במיוחד לקהל מסורתי, היא הצימרים החדשים שבקיבוץ טירת צבי. כמו שוודאי כבר הבנתם, כדאי להגיע לאזור עמק המעיינות שבו תמיד תחכה פינה נסתרת או מעיין שאף אחד לא יודע עליו. בכל זאת, יש 40 מעיינות באזור הזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו