"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לחקור, להעניש, לסכל - ולשוב להעסיק פלשתינים
אחרי שמחבל בעל היתר עבודה הפר את השקט, עלינו למצוא את הדרך לאפשר נורמליזציה בתעסוקת פלשתינים • פרשנות
חובה להמשיך את יחסי השכנות והעבודה // צילום אילוסטרציה: יהושע יוסף

לחקור, להעניש, לסכל - ולשוב להעסיק פלשתינים

אחרי שמחבל בעל היתר עבודה הפר את השקט, עלינו למצוא את הדרך לאפשר נורמליזציה בתעסוקת פלשתינים • פרשנות

ירון בלום
, עודכן

נמר מחמוד אחמד גמל (37), תושב בית סוריכ, בעל היתר עבודה ב"מרחב התפר" - הפר את השקט שאליו התרגלנו בחודשים האחרונים.

מחקירה ראשונית של הפיגוע עלה כי המפגע, אב ל־4, הוא בעל אישיות מורכבת ובעייתית שסבל מפרצי אלימות קשים. כתוצאה מהם נסה אשתו עד ירדן והשאירה לו את ילדיהם. גמל החליט כנראה שהפתרון לבעיותיו הוא לצאת לפיגוע כנגד מאבטחי שער המעבר בגדר ההפרדה - שמאחוריה מתגוררים מעסיקיו ומארחיו ביישוב הקהילתי הר אדר. כמה ציני.

מרקם היחסים בין יהודים לערבים במרחב התפר, בדגש על הר אדר, הוא בהחלט דוגמה ומופת ואסור להפסיקו. חובה להמשיך את המרקם ויחסי השכנות והעבודה הקיימים. הפיגוע ותוצאותיו הקשות ייחקרו מכל זווית: בראש ובראשונה, האם יכול היה לעלות בסנסורים הרגישים של השב"כ, שהשתכללו בשנתיים האחרונות, ותוצאות עשייתו הן שקט כמעט מוחלט בגזרות השונות.

כמו כן, ייבחנו תגובותיהם של המאבטחים ואנשי מג"ב במעבר, וגם היבט תהליך מתן אישורי העבודה והשהייה לתושבי איו"ש בוודאי יידון מחדש. יידונו גם צעדי ענישה כנגד הכפר שממנו יצא המפגע ואיתור של שותפים לפיגוע המחריד.

אירוע הטרור הקשה הוא תזכורת כואבת למציאות הביטחונית שבה אנו נמצאים, תזכורת שארגוני הטרור, ובראשם חמאס, ממשיכים לעשות מאמצים אדירים לקדם פיגועים ביהודה ושומרון ומיהודה ושומרון כדי לערער את היציבות היחסית בזירה זו. בפועל, חמאס וארגוני טרור אחרים, קידמו עשרות צירי פיגוע שסוכלו.

מאז תחילת 2017 סוכלו יותר מ־200 פיגועים משמעותיים בעלי מאפיינים של פיגועי התאבדות, ירי, חטיפה והקרבה - ממש כמו הפיגוע אתמול בהר אדר. הארגונים גם עוסקים בהסתה קשה ומדרבנים את ההמון לפעול בדרך הטרור.

כל פיגוע מצליח מלהיט את האווירה הלהוטה ממילא, ומוציא מהמאורות את אותם מפגעים בודדים שמחפשים תהילה של רגע ומוכנים להקריב את עצמם.

אנו מצויים בתקופת חגי תשרי, שבמהלכם הרצון להוציא לפועל פיגועים גדול אף יותר. כפי שכבר נאמר בעבר, השקט משכר ומשקר. הוא נובע כתוצאה מעבודה קשה מאוד של משטרת ישראל, צה"ל ואנשי השב"כ. שוטרים, מאבטחים וחיילי צה"ל הם המגן האנושי שמפריד בין האזרחים למפגעים. תוצאות הפיגוע אמש ממחישות שוב את הנאמר.

עלינו למצוא את הדרך כן לאפשר נורמליזציה, עד כמה שאפשר, בתעסוקת פלשתינים, במתן פתרונות הומניטריים ובסיוע לרשות הפלשתינית לנהל את האוכלוסייה וצרכיה. מצבנו יהיה טוב יותר ככל שנאפשר מרקם חיים נורמלי, כולל חזרה לשת"פ ביטחוני עם הפלשתינים.

הכותב הוא בכיר לשעבר בשב"כ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...