"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מאגר לוויתן: יכולנו לעבור את התקלה הזו בקלות
פוליטיקה, ועדות, רגולציה ובג"ץ • בלי ההתנגדויות והסחבת מאגר לוויתן יכל להתחיל לעבוד כבר בשנת 2014 • פרשנות
צילום: רויטרס

מאגר לוויתן: יכולנו לעבור את התקלה הזו בקלות

פוליטיקה, ועדות, רגולציה ובג"ץ • בלי ההתנגדויות והסחבת מאגר לוויתן יכל להתחיל לעבוד כבר בשנת 2014 • פרשנות

עקיבא ביגמן
, עודכן

התקלה באספקת הגז לישראל ממחישה יותר מכל עד כמה טעו מתנגדי מתווה הגז, שמנעו את פיתוחם של מאגרים חדשים במשך שנים ארוכות. הם האשמים בכך שישראל תלויה כיום באספקה ממאגר אחד ויחיד, שכל תקלה בו פוגעת במשק כולו.

עיון בכרוניקה של תגליות הגז בישראל מגלה עד כמה פגעו מתנגדי הגז במשק הישראלי.

בשנת 2009 התגלה מאגר תמר, וכשנה לאחר מכן התגלה מאגר לוויתן. מדובר בשני המאגרים הגדולים הראשונים, המכילים יחד כ־700 מיליארדי מטר מעוקב של גז טבעי.

על רקע החוסר בגז טבעי שיצרה המהפכה במצרים, מאגר תמר פותח יחסית במהירות, ובסוף מארס 2013 החלה זרימת הגז ממנו לישראל.

מאגר לוויתן הוא סיפור שונה. בשל עלויות הפיתוח שלו היה הכרח לבנות את המודל הכלכלי שלו על יצוא. כאן, מערכת המתנגדים, האקטיביסטים והפופוליסטים נכנסה לפעולה מלאה, והצליחה לעכב את פיתוח המאגר בכמעט שש שנים תמימות. שימו לב:

• 2.5 שנים בוזבזו על ועדת צמח. הוועדה מונתה באוקטובר 2011 במטרה לקבוע כללים ליצוא. הוועדה הגישה המלצות באוגוסט 2012, ורק ביוני 2013 קיבלה הממשלה את המלצותיה. כך חלפו שנתיים וחצי תמימות של קיפאון טוטאלי, שהרי אף משקיע לא ייכנס לעסקה ללא ודאות בנוגע ליכולת המכירה והייצוא.

• שנתיים נטל הממונה על ההגבלים. בראשית שנת 2014 גובש צו מוסכם בין הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דיוויד גילה, לבין חברות הגז, שימכרו את אחזקותיהם בכריש ותנין כדי למנוע יצירת מונופול. הארגונים החברתיים לא אהבו את הצו של גילה, הפגינו, העלילו והכפישו, ובדצמבר 2014 גילה נשבר ונסוג מהמתווה. מכיוון שדובר בתקופת בחירות, חלפה לה עוד חצי שנה ורק באוגוסט 2015 הצליחה הממשלה לגבש מתווה חלופי.

• שנה לקח בג"ץ. אחרי שהממשלה העבירה את המתווה, הוגש בג"ץ שנדון במשך כמעט שנה. במארס 2016 ניתן פסק הדין שפוסל את המתווה, ורק בסוף מאי 2016 גיבשה הממשלה מתווה נוסף ויצאה סוף סוף לדרך.

מאז הוסרו החסמים, המשק מתקדם במלוא הקיטור. פיתוח מאגר לוויתן נמצא בשלבים מתקדמים: אושרו תכניות הפיתוח, גויסו משקיעים ונסגרו חוזים. הצפי הוא להזרמת גז כבר בסוף 2019. מאגרי כריש ותנין, שנמכרו לאנרג'יאן היוונית נמצאים גם הם בפיתוח מתקדם וצפויים להזרים גז במהלך 2021.

בחישוב פשוט, אלמלא ההתנגדויות והסחבת מאגר לוויתן היה יכול להתחיל לעבוד כבר בשנת 2014, ועבודות התחזוקה במאגר תמר לא היו מזיזות בכלל לצרכן הישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...