הדבר האמיתי

חשש גדול ליווה אותי בכניסה להיכל מנורה מבטחים. רוקנרול יכול להיות עניין מאד פאתטי, בטח אם היית סמל של תקופה. כריסי היינד כבר בת 66, הקהל שמילא כל פינה בהיכל הזכיר כמובן שאנחנו אוהבים נוסטלגיה כי ממוצע הגילאים היה באיזור גילה של הסולנית, והוא היה נרגש כמו שלא ראיתי שנים אנשים בעשור השביעי לחייהם נרגשים. אבל אז ההופעה החלה והמסקנות התחילו לרוץ: הקול שלה נשאר בדיוק כפי שהיה, להקות בריטיות לא מאבדות את החן שלהן ולא משנה כמה קילומטרז' יש להן ובעיקר, למי שהספיק לשכוח, ה"פריטנדרס" הם להקה עם כל כך הרבה להיטים, שספק אם הצלחנו להבין את העניין בזמן אמת: "Don't Get Me Wrong", "Back on the Chain Gang" ,"I'll Stand by You" ועוד.

נכון, חוץ מהמתופף המקורי והמצויין של הלהקה מרטין צ'יימברס, שהדינמיקה בין שניהם תמיד היתה העניין בהופעות, שאר חברי הלהקה מופיעים יחד בעשור האחרון, אבל הסוד של היינד תמיד היה לתת הרגשה שעל אף שהיא הסיפור מאחורי ההצלחה, היא עדיין עם להקה אמיתית מאחוריה. גימיקים לא היו חסרים: לבמה היא עלתה עם דגל ישראל ענק, מהסאונד מן שלה היא דרשה כיפה כדי לכבד את המדינה היהודית והגופיה שהיא לבשה הזכירה לנו שמדובר בטבעונית רצינית. היא גם הזמינה להופעה חבר׳ה של אנונימוס והודתה להם על כך ״שישראל היא המובילה בעולם בשמירה על זכויות החיות״. עברית היא אמרה שהיא לא מדברת:״שמייק ג׳אגר ידבר עברית״.

בלי אש ותמרות עשן, בלי גימיקים. רק רוקנרול מפעם, חשוף, שזרק אותנו ללונדון של שנות השמונים והראה לכל הלהקות הצעירות איך עושים זאת נכון. אמש, קיבלנו את הדבר האמיתי מהדינוזאורים האחרונים שעוד מסתובבים פה.