לכל אדם יש שנים מעצבות. את אלה של מקיין יש לחפש בווייטנאם. המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, שיכול הלילה, בגיל 72, להפוך לנשיא המבוגר ביותר שנכנס לבית הלבן, סירב לשחרור מוקדם מהשבי לאחר שמטוסו הופל מעל האנוי ב-26 באוקטובר 1967. הוא לא נשבר אז, והוא לא יישבר גם היום.
אפילו במחנה של המועמד הרפובליקני, שנולד ב-29 באוגוסט 1936, מתקשים לעכל התופעה ששמה ג'ון מקיין. ה"נץ" שמסוגל לתמוך במלחמה בעיראק אבל לתקוף נחרצות את הביצוע שלה ואת אלה האחראים לו בפנטגון, מתקשה לקבל את ברכת הדרך של אישים רבים במחנה האדום. יש הרואים בזאת את אחת הסיבות לכך שלא המריא בסקרים. אחרים סבורים כי דווקא הייחודיות שלו מנעה צלילה חדה יותר מול הסופרסטאר הדמוקרטי שמתמודד מולו. כך או כך, צפוי המועמד הרפובליקני לקבל את קולות השמרנים, אולי אפילו את 80 מיליון האוונגליסטים הדוגלים בערכים נוצרים קונסרבטיביים.
הרצון לשינוי, האכזבה מבוש ובעיקר המשבר הכלכלי הקשה שאליו נקלעה ארה"ב ב-10 בספטמבר, לא היטיבו עם מקיין בלשון המעטה. המועמד בעל האיכויות הרבות הפך עבור רבים בארה"ב ובעולם למכשול האחרון מול ההיסטוריה שבדרך: נשיא שחור לבית הלבן. לא פלא שמקיין, גיבור מלחמה ובעל דיבור הישיר, יודע שמישהו שם למעלה צריך לחולל נס לא קטן כדי להכניס אותו למשכן הנשיא.
יש לו דעות מתונות בעניין נישואי הומוסקסואלים, הפלות וחוקי הגירה ולכן לא פלא שבאוגוסט הוא קרא לשרה פיילין השמרנית למערכה. ב-2002 היה מקיין חתום על חקיקת הרפורמה במימון הבחירות במטרה לקצץ את השפעת ההון וקבוצות הלחץ בבחירות בארה"ב.
מקיין, שאביו וסבו היו אדמירלים צבאיים בכירים, סיים את לימודיו באקדמיה הימית ב-1958 והחל שירות של 22 שנה כטייס חיל הים. שלושה חודשים לפני שנפל בשבי ב-1967 ניצל מקיין ממוות בפעם הראשונה. טיל שנפלט פגע במיכל דלק במטוסו שעה שתיכנן להמריא למטרת תקיפה. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 134 חיילים שהיו על סיפון כלי השיט.
כעבור שלושה חודשים טיל לא פחות קטלני הפיל את מטוסו. מקיין צנח לתוך אגם לחמש שנים של שבי ועינויים. אלה היו השנים שבהן הפנים את משמעות הכבוד, החברות והנאמנות לדגל. חמש שנים שבהן סירב להשתחרר מוקדם יותר מהכלא, כפי שהציעו שוביו, בגלל הסטטוס המשפחתי הצבאי שלו, וזאת כדי לא להרוס את מורל החיילים השבויים איתו. מעבר לנכות הבולטת בזרועו ולצלקות בפניו, מקיין שב מהשבי אדם נחוש יותר. עם שובו הביתה המשיך לשרת בצי עד לפרישתו מהצבא ב-1981.
לאחר מעבר לאריזונה, מקום מגוריה של אשתו השנייה והעשירה סינדי ב-1980, התמודד מקיין וזכה במדינה זו במושב בקונגרס ב-1982. כעבור ארבע שנים כבר נכנס לסנאט. בשנת 2000 החל המירוץ הראשון שלו לבית הלבן. אז הוא הפסיד למי שיגיע בהצלחה עד לקו הסיום, הנשיא ג'ורג' בוש. כישלונו מול בוש לא מנע ממנו מלתמוך בנשיא במלחמה בעיראק. מקיין הוא גם תומך נלהב בהתקפה על איראן, ולא היסס להצהיר זאת במהלך הקמפיין.
ב-14 במארס 1973 כששוחרר מהשבי, מהעינויים ומהסיוט המתמשך, הבין מקיין שגרוע ממה שחווה בחמשת שנות הסיוט כבר לא יכול להיות, ואולי גם שרגע מתוק יותר מהשיבה הביתה לא יידע לעולם. אולי מלבד כניסה לבית הלבן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו