"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האכיפה עובדת: ירידה ניכרת בבנייה הלא חוקית בנגב
הסיבות: הריסת מבנים לא חוקיים ושיווק מגרשים ביישובים החוקיים
היישוב ערערה // צילום: דודו גרינשפן

האכיפה עובדת: ירידה ניכרת בבנייה הלא חוקית בנגב

הסיבות: הריסת מבנים לא חוקיים ושיווק מגרשים ביישובים החוקיים

עקיבא ביגמן
, עודכן

בזכות ההרתעה: מנתונים שנאספו על ידי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, שמתפרסמים כאן לראשונה, עולה כי ב־2016 חלה ירידה של יותר מ־%30 בתוספת הבנייה הלא חוקית ביישובי הבדואים בנגב.

בזמן שבשנת 2015 נבנו כ־10,200 מבנים לא חוקיים במרחב כולו, בשנת 2016 נבנו 7,600 בלבד. בהתחשב בכך שבכל שנה נהרסו כ־3,900 מבנים לא חוקיים בנגב, התוצאה היא שב־2016 נוספו במרחב 3,700 מבנים נטו, לעומת 6,300 בשנה שלפניה.

בניתוח תצלומים אוויריים שביצעה הרשות בינואר 2016 ובינואר 2017 נבדקה הוספה או הריסה של מבנים בגודל של יותר מ־9 מ"ר. מהפילוח עולה כי בעוד קצב הבנייה בגבולות היישובים המוכרים נותר פחות או יותר זהה ועומד על כ־1,300 מבנים בשנה, מרבית הירידה בבנייה הלא חוקית חלה מחוץ לגבולות היישובים. באופן זה, בזמן שב־2015 נבנו כ־6,200 מבנים מחוץ לקווי המתאר של היישובים, ב־2016 נבנו באזורים אלו כ־4,200 מבנים לא חוקיים בלבד. בניכוי ההריסות, נותרו בסוף 2015 3,900 מבנים לא חוקיים מחוץ לקווי המתאר, לעומת 1,700 שנותרו מחוץ לקווים בסוף 2016. המשמעות: ירידה בגידול הפזורה הבדואית וההשתלטות על אדמות.

לדברי מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות בדואים בנגב, שיווק מגרשים בתוך היישובים החוקיים תרם לתופעה החיובית".

שר החקלאות, אורי אריאל, הממונה על רשות הבדואים, אמר כי "אנחנו מצליחים להחזיר את המשילות לנגב ולהפסיק את שוד הקרקעות. נמשיך לדאוג לרווחת האזרחים הבדואים, אך לא נעשה שום הנחות בנוגע לאכיפת החוק ושימור קרקעות המדינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...