נהיגה ראשונה: סיאט לאון (1.0 ל')

סיאט לאון האצ'בק, 1.0 ל', DSG

בעד: צריכת דלק, תמורה למחיר

נגד: נוחות בינונית, אין מערכות בטיחות מתקדמות

סיכום: חבילה משתלמת

נתונים: 999 סמ"ק, 115 כ"ס ב-5,000-5,500 סל"ד, 20.4 קג"מ ב-2,000-3,500 סל"ד, 1,225 ק"ג, 12.9 ק"מ/ליטר (במבחן)

תא נוסעים איכותי ומאובזר // צילום: סיאט

סיאט לאון המשפחתית הוצגה בשנת 2012 ועלתה ארצה שנה לאחר מכן, בהחלט הגיע הזמן לעדכון המקובל של אמצע החיים, לא דקה מאוחר מדי בהתחשב בכך שהלאון אחראית ל-24% ממכירות המותג בארץ.

גרסאות, אבזור ומחירים

הלאון מגיעה עם מגוון מנועים רחב, כולם מוגדשי טורבו ובשתי רמות גימור. החל ב-1.2 ל' (110 כ"ס) ידני, דרך 1.0 ל' (115 כ"ס) או 1.4 ל' (150 כ"ס) עם תיבה רובוטית כפולת מצמדים – כל אלה מגיעים ברמת גימור 'סטייל' שמצוידת במערכת מולטימדיה, בקרת אקלים מפוצלת (כולל פתחים מאחור), קיפול חשמלי למראות, חיישני אורות וגשם, חלון שמש בגג, בקרת שיוט, ציפוי עור לגלגל ההגה וידית ההילוכים ועוד. בראש ההיצע עומדת גרסת ה-FR שמצוידת במנוע 1.8 ל' (180 כ"ס) ותיבה רובוטית כפולת מצמדים ומוסיפה בסעיף האבזור פנסי לד מלאים מלפנים, מושבים עם ריפוד אלקנטרה ועוד.

בגזרת הבטיחות הלאון מאכזבת. היא מצוידת ב- 6 כריות אוויר (בגרסת המבחן) ומובילאיי – אך ללא שום מערכת בטיחות מתקדמת.

מה השתנה?

חיצונית לא הרבה, יש פגושים חדשים מלפנים ומאחור וגם חישוקים קלים בעיצוב שונה, אבל בסך הכל הלאון המחודשת נראית ממש כמו הלאון הקודמת, וזה מצוין. גם בפנים השינויים מינוריים וכוללים בעיקר רשימת אבזור נאה מבעבר.

נראית טוב גם היום // צילום: סיאט

השינוי העיקרי נוגע ליחדת ההנעה הבסיסית – בדומה לשאר הקונצרן, מנוע ה-1.2 ל' המוכר פינה את מקומו לטובת מנוע ה-1.0 ל' החדש (3 צילינדרים במקום 4). בתמורה לוויתור על הנפח וצילינדר אחד מקבלים 115 כ"ס ו-20.4 קג"מ – עליה של 5 כ"ס בהספק ו-2.6 קג"מ.

איך זה מרגיש?

למרות שמדובר במנוע צנום במרבית המקרים הוא מרשים עם כוח זמין ב"חצי דוושה" שמספיק לכל דרישה הגיונית. התיבה (כפולת מצמדים עם 7 היל') עושה את עבודתה נאמנה רוב הזמן עם העברות מהירות ותגובות זריזות לכל בקשה. הוא גם חסכוני – 12.9 ק"מ לליטר במבחן מאומץ. אבל לא הכל מושלם. בסל"ד נמוך ישנה השהייה מורגשת אחרי הלחיצה על הדוושה, במיוחד בתחילת נסיעה, וזה מצריך תשומת לב במינון דוושת הגז. המנוע גם רועד יותר מהמקובל, אך ברוב הזמן זה לא מורגש.

שיוט ב-100 קמ"ש נעשה ב-2,100 סל"ד. רעשי הרוח נשמרים ברמה סבירה אך הם בולטים יותר מכיוון הכביש. הלאון זזה על השיבושים הקטנים אך תספוג את הגדולים היטב, ולמרות הרכות הבסיסית של המתלים הם עושים עבודה סבירה בלבד ולא מצליחים לספק נסיעה נינוחה דיה.

עסקה טובה, אבל תוסיפו מערכות בטיחות מתקדמות // צילום: סיאט

לאון היא מכונית ניטרלית למדי עם ניהוג בטוח שנוטה לכיוון תת היגוי במגבלות, אבל לפחות בגרסה זו ברור שהיא לא מיועדת לשעשועי אספלט. זוויות הגלגול מוחשיות וההגה הארוך (והדק לאחיזה) לא מוסיפים, וכך גם הבלמים שמציגים עוצמה ראויה אך מהלך הדוושה אינו לינארי.

תא נוסעים נעים ומורכב (ברוב המקרים) מחומרים איכותיים ורכים. המרווח מלפנים טוב, אך המושבים נוקשים ובסיסם קצר מדי. מאחור המרווח טוב לשני נוסעים (פחות לרגלי הנוסע האמצעי). לתא המטען פתח רחב אך כבר יש גדולים ממנו בקטגוריה.

שורה תחתונה

סיאט לאון בגרסת הבסיס אינה מכונית מושלמת. מתיחת הפנים שעברה לא שינתה הרבה (לטוב ולרע) בתחום העיצוב, הניהוג והנוחות. המנוע מוסיף ביצועים נמרצים יותר וצריכת דלק עדיפה אבל פעולה מעודנת פחות.

הבשורה הגדולה של הלאון הזו מגיעה בשורת המחיר, עם 109,900 שקלים זו אחת מהמשפחתיות הקומפקטיות הזולות בישראל, ולמרות זאת היא לא מרגיש ככה וזה לא גורר וויתורים קשים במרווח, איכות החומרים, יחידת ההנעה או רשימת האבזור. עכשיו רק צריך לחכות לעדכון קל לרשימת אבזור הבטיחות, בתקווה שלא נראה שינוי גדול מדי בשורת המחיר.