"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מפינוי לתקומה: 80 מיליון ש' הושקעו בהקמת מפעל "חסלט"

12 שנים אחרי ההתנתקות: מפעל "חסלט־עלי קטיף", שהוקם לפני 28 שנים בגוש קטיף, נחנך בפארק נעם שבנגב המערבי • המנכ"ל: "המשכנו בייצור כל הזמן"

,עודכן
חנוכת מפעל "חסלט"

12 שנים אחרי ההתנתקות, מפעל "חסלט־עלי קטיף" נחנך ביום חמישי מחדש בפארק נעם שבנגב המערבי. "למעשה הייצור שלנו לא נפסק מאז. עברנו מהגוש לשער הנגב, למבנה זמני, המשכנו בייצור והגענו לתפוקה של 70% מהייצור בגוש כבר אחרי שנה", אומר אליעזר ברט, מנכ"ל החברה וממייסדיה.

ברט מספר על המעבר מהגוש לנגב בסגנון יציאת מצרים, מכיוון שהם, כמו יתר המתיישבים שם, סירבו להיערך מראש לטראומה הזו וקיוו עד הרגע האחרון שלא באמת תקרה.

מפעל חסלט החדש, הצמוד למפעלים חדשים גדולים באזור התעשייה המתפתח, שבהם מפעל טרה הסמוך, הוא מהמתקדמים במפעלי המזון וערוך לעמוד לא רק בתקנים המחמירים הנוכחיים. לשם כך הושקעו בהקמת המפעל כמעט 80 מיליוני שקלים. חלק מהמכונות במפעל תוכננו ונבנו במיוחד בעבורו.

שרשרת הייצור של המפעל מתחילה בעשרות חלקות אדמה הפזורות בנגב. שם מתחילים מגדלי החסה וירקות העלים את ייצור התוצרת, ללא חרקים ושאריות הדברה.

התוצרת הזו חביבה על כל הצרכנים, אך בעבור שומרי הכשרות היא מחויבת המציאות, שכן "מבחינה הלכתית, אכילת תולעים חמורה לא פחות מאכילת חזיר", אומר ברט, "לכן, אגרונומים ורבנים מלווים את הגידולים הללו מלפני שלב השתילה ועד לקטיף והבאת הסחורה לשער המפעל. הגידול מתבצע בחממות מיוחדות ובסביבה שמורה והוא מאפשר שימוש מדוד בחומרי הדברה מיוחדים, שמתנדפים ולא מותירים שאריות".

חנוכת המפעל, שהתקיימה במעמד שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל, הרב הראשי הרב דוד לאו, ראשי רשויות ועוד, לא היתה שגרתית. "השמחה הזו היא שמחה מהולה בעצב ובתקווה, כי היא הסיפור של כולנו. יש פה אנשים שאין להם קשר עסקי למפעל, הם פשוט שמחים להיות חלק מהתקומה", אומר שופט בית משפט השלום שבא לחגוג מתוך אותה הזדהות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר