"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אחרי 20 שנה: הגשושית קאסיני צללה אל שבתאי
סיימה את חייה כדי לא לשבש את החיים, אם יש כאלה, על שני הירחים הסמוכים לשבתאי • חשפה גילויים מדעיים עצומים
אילוסטרציה של הגשושית קאסיני // אילוסטרציה של הגשושית קאסיני

אחרי 20 שנה: הגשושית קאסיני צללה אל שבתאי

סיימה את חייה כדי לא לשבש את החיים, אם יש כאלה, על שני הירחים הסמוכים לשבתאי • חשפה גילויים מדעיים עצומים

אילן גטניו
, עודכן

פרק מרגש בחקר החלל הסתיים שלשום, כאשר הגשושית קאסיני, שהמריאה לפני 20 שנה מכדור הארץ, סיימה מחקר בן 13 שנה של כוכב הלכת שבתאי, שבמהלכו השיגה הישגים מדעיים עצומים.

צילום: רויטרס

לאחר שהתברר כי בשני הירחים הגדולים טיטאן ואנצ'לאדוס יש סיכוי למצוא חיים, תמרנו מדעני נאס"א את החללית לסיים את חייה בצלילה לתוך כוכב הלכת הלוהט, כדי לא לשבש את החיים, אם יש כאלה, על שני הירחים. "זהו הפרק הסופי של משימה מדהימה, אבל גם התחלה חדשה", אמר תומאס זורבצ'ן, הממונה על הפרויקט במטה נאס"א בוושינגטון, "הגילוי של אוקיינוסים על טיטאן ואנצ'לאדוס זעזע לחלוטין את הדעה שלנו לגבי המקומות המפתיעים שבהם נחפש חיים מעבר לכדור הארץ".

לדברי מייקל ווטקינס, מנהל מעבדות ההינע הסילוני של נאס"א בפסדינה, שתכננה והרכיבה את הגשושית, "המשימה הביאה עושר של גילויים ששינו את המבט שלנו על שבתאי ועל מערכת השמש וימשיכו לעצב את משימות המחקר העתידיות". לינדה ספילקר, ממנהלי הפרויקט, הוסיפה כי "עבור צוות קאסיני הדברים לא יהיו כפי שהיו, אבל אנו מתנחמים בידיעה שבכל פעם שנביט אל שבתאי בשמי הלילה, יהיה שם גם חלק מקאסיני".

הצלילה של קאסיני לשבתאי שלשום היתה אקורד הסיום של סדרת הקפות בין הטבעות של שבתאי לבין כוכב הלכת עצמו, שהחלה לפני 22 שבועות. הנתונים שהתקבלו במהלך הצלילה של קאסיני לאטמוספרה של שבתאי, בדקות האחרונות שלפני ההתרסקות, ייבחנו בשבועות הקרובים וירחיבו את הידע של המדענים על דרך ההיווצרות של שבתאי ועל ההתפתחות שלו, כולל פרטים על תהליכים המתרחשים היום באטמוספרה שלו.

ויש גם נקודה ישראלית במשימה האחרונה: מלאנוקס טכנולוגיות הישראלית סיפקה לנאס"א את פתרונות הקישוריות המהירה למחשבי העל שלה, שאפשרו להעביר את המידע מהחיישנים לכדור הארץ לפני שהחללית נשרפה ואבדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...