"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקרים ישראלים מצאו: מצמצת - למדת

כולם "חורשים" שעות לפני בחינה • אולי זה מיותר: חוקרים מאונ' ת"א זיהו מנגנון במוח, שמאפשר למידה יעילה בהבזקים

,עודכן
צילום אילוסטרציה: GettyImages

פריצת דרך בהבנת תהליכי הלמידה האנושית: חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו במוח האדם מנגנון המאפשר למידה יעילה באמצעות כמה חשיפות של שניות אחדות, במקום שינון במשך שעות.

"הממצאים שלנו מאתגרים את רוב הגישות והתיאוריות המקובלות של למידה וזיכרון", אומר מוביל המחקר, ד"ר ניצן צנזור מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, "כולנו הורגלנו משחר ילדותנו לכך שכדי ללמוד חומר מסוים או מטלה כלשהי - לדוגמה אלגברה או נגינה בפסנתר - עלינו לשנן, להתאמן ולתרגל שוב ושוב. המחקר שלנו חשף מנגנון למידה אחר, מהיר הרבה יותר ויעיל לא פחות".

המחקר התמקד במטלה ויזואלית נפוצה במעבדות בעולם: כ־70 משתתפים, כולם בוגרים בריאים מעל גיל 18, נחשפו למגוון גירויים ויזואליים, שהבזיקו על מסך המחשב למשך כמה אלפיות השנייה, ולאחר מכן התבקשו לענות על שאלות בנוגע למה שראו: האם הקווים ישרים או נטויים? איזו אות ראיתם? וכדומה. במהלך המשימה, שארכה כשעה, קודד במוחם הזיכרון של אותה מטלה. השאלה היתה: מהי הדרך היעילה ביותר לשפר את ביצועי המשתתפים או, במילים אחרות, איך לחזק את יכולת התפיסה הוויזואלית שלהם?

"ברוב המחקרים הנעזרים במטלה זו מקובל לזמן את המשתתפים למעבדה יום אחר יום כדי לאפשר להם לתרגל שוב ושוב, מאות ואלפי פעמים, וכעבור זמן מה לבחון את ביצועיהם", מסביר ד"ר צנזור, "אנחנו פעלנו אחרת. לאחר המפגש הראשוני, שבו קודד הזיכרון במוחם, הזמנו את הנבדקים שלוש פעמים, בהפרש של ימים אחדים; בכל ביקור במעבדה חשפנו אותם לחמישה הבזקים של המטלה, באורך של כמה אלפיות השנייה כל אחד - כך שבסך הכל הם ישבו מול המסך כעשר שניות בלבד בכל פעם".

השערת החוקרים, שהתבססה על מחקרים קודמים בבעלי חיים, היתה שההבזקים הקצרים מפעילים מחדש את מנגנון הזיכרון במוח, וכך מייצרים למידה גם ללא תרגול ארוך ומייגע. כמו כן, מכיוון שהחשיפות בוצעו בהפרש של ימים אחדים זו מזו, היתה למוח שהות להטמיע את הלמידה - בין השאר, במהלך שנת הלילה.

כדי לבחון את השערתם, בדקו החוקרים אם הנבדקים השתפרו בביצוע המטלה. החוקרים הופתעו: נתוני עקומת הלמידה והביצועים של הנבדקים שנחשפו רק להבזקים קצרים לא נפלו מאלה של נבדקים שתרגלו את המטלה שעות ארוכות. בשני המקרים השתפרו הביצועים בכ־30-20 אחוזים. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת "Nature Neuroscience".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר