חוקרים ישראלים מצאו: מצמצת - למדת

פריצת דרך בהבנת תהליכי הלמידה האנושית: חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו במוח האדם מנגנון המאפשר למידה יעילה באמצעות כמה חשיפות של שניות אחדות, במקום שינון במשך שעות.

"הממצאים שלנו מאתגרים את רוב הגישות והתיאוריות המקובלות של למידה וזיכרון", אומר מוביל המחקר, ד"ר ניצן צנזור מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, "כולנו הורגלנו משחר ילדותנו לכך שכדי ללמוד חומר מסוים או מטלה כלשהי - לדוגמה אלגברה או נגינה בפסנתר - עלינו לשנן, להתאמן ולתרגל שוב ושוב. המחקר שלנו חשף מנגנון למידה אחר, מהיר הרבה יותר ויעיל לא פחות".

המחקר התמקד במטלה ויזואלית נפוצה במעבדות בעולם: כ־70 משתתפים, כולם בוגרים בריאים מעל גיל 18, נחשפו למגוון גירויים ויזואליים, שהבזיקו על מסך המחשב למשך כמה אלפיות השנייה, ולאחר מכן התבקשו לענות על שאלות בנוגע למה שראו: האם הקווים ישרים או נטויים? איזו אות ראיתם? וכדומה. במהלך המשימה, שארכה כשעה, קודד במוחם הזיכרון של אותה מטלה. השאלה היתה: מהי הדרך היעילה ביותר לשפר את ביצועי המשתתפים או, במילים אחרות, איך לחזק את יכולת התפיסה הוויזואלית שלהם?

"ברוב המחקרים הנעזרים במטלה זו מקובל לזמן את המשתתפים למעבדה יום אחר יום כדי לאפשר להם לתרגל שוב ושוב, מאות ואלפי פעמים, וכעבור זמן מה לבחון את ביצועיהם", מסביר ד"ר צנזור, "אנחנו פעלנו אחרת. לאחר המפגש הראשוני, שבו קודד הזיכרון במוחם, הזמנו את הנבדקים שלוש פעמים, בהפרש של ימים אחדים; בכל ביקור במעבדה חשפנו אותם לחמישה הבזקים של המטלה, באורך של כמה אלפיות השנייה כל אחד - כך שבסך הכל הם ישבו מול המסך כעשר שניות בלבד בכל פעם".

השערת החוקרים, שהתבססה על מחקרים קודמים בבעלי חיים, היתה שההבזקים הקצרים מפעילים מחדש את מנגנון הזיכרון במוח, וכך מייצרים למידה גם ללא תרגול ארוך ומייגע. כמו כן, מכיוון שהחשיפות בוצעו בהפרש של ימים אחדים זו מזו, היתה למוח שהות להטמיע את הלמידה - בין השאר, במהלך שנת הלילה.

כדי לבחון את השערתם, בדקו החוקרים אם הנבדקים השתפרו בביצוע המטלה. החוקרים הופתעו: נתוני עקומת הלמידה והביצועים של הנבדקים שנחשפו רק להבזקים קצרים לא נפלו מאלה של נבדקים שתרגלו את המטלה שעות ארוכות. בשני המקרים השתפרו הביצועים בכ־30-20 אחוזים. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת "Nature Neuroscience".