כל מה שביקש אל"מ (מיל') אהוד כוכבי (72), חבר קיבוץ יגור, היה לחקור אי־סדרים חמורים, שנגעו למימון מאסיבי של תעודות ביטוחי חיים לקשישים על ידי קיבוצו, על פי הצעה מפתה מחברת הביטוח "לה נסיונל".
25 שנים חלפו מאז פנייתו הראשונה למזכירות הקיבוץ, שנפלה על אוזניים אטומות. בדיוק כמו אלו שבאו אחריה. ב־11 השנים האחרונות הוא מנהל מאבקים משפטיים ארוכים ופתלתלים, בזמן שחלק מחברי הקיבוץ רודפים אותו. ארבע פעמים, בארבעה הליכים משפטיים נפרדים, ניצח את הנהגת הקיבוץ.
בהליך האחרון, שבא לסיומו לפני שבועות אחדים, חויב הקיבוץ בתשלום של 290 אלף שקלים בגין הוצאות ושכר טִרחה לעורכי דינו של כוכבי. שלוש הבוררות מטעם המוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית, ובהן שופטת מחוזית בדימוס, קיבלו את טענות פרקליטיו, עו"ד יוסי בנקל ועו"ד משה מזרחי, וקבעו כי הסכום שנפסק מבוסס על כללי הקיבוץ עצמו.
במהלך הבוררות עלתה גם שאלת הפיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה למשפחתו של כוכבי. ואולם רעייתו שרה, שנכחה בישיבה, הודיעה כי למרות העוול המתמשך שגרם להם הקיבוץ, הם אינם רואים בו אויב, ויסתפקו בפיצוי סמלי של שקל אחד בלבד.
כוכבי, יליד 1945, נולד ביגור, אחד הקיבוצים הגדולים בישראל, שהוקם ב־1922 למרגלות הכרמל. הוריו, רחל ומרדכי, הגיעו לקיבוץ ב־1936 מקיבוצי הכשרה בליטא. במלחמת ששת הימים היה כוכבי קצין צעיר ושירת כסגן מפקד פלוגה. הפלוגה שלו היתה הראשונה שחצתה את הגבול מדרום למתחם רפיח במסגרת אוגדת טל. לאחר שהמ"פ אמנון גלעדי נפגע ונהרג, עבר כוכבי לפקד על הפלוגה עד סוף המלחמה.
במלחמת יום הכיפורים שימש מ"פ שריון בחטיבה של חיים ארז, לחם בקרבות בדרום ונפצע קשה בצוואר. במרוצת השנים, במהלך שירות המילואים, הועלה בדרגה והגיע לדרגת אל"מ. הוא שירת במילואים עד גיל 62, בתפקיד בכיר במיפקדת הגיס של פיקוד צפון.
כוכבי הוא בעל רקע ניהולי עשיר וניהל בעבר את המחלבה הגדולה של תנובה בקיבוץ תל יוסף. אשתו שרה (70), אם לשלוש בנות מנישואים קודמים, היא עיתונאית בהתיישבות העובדת וסבתא לארבעה נכדים. בתה האמצעית, אם לשלושה, מתגוררת ביגור.
פרשת "לה נסיונל" החלה בשנת 1991 ונמשכה חמש שנים. חברת הביטוח דיווחה על עסקאות ביטוח פיקטיביות עם קיבוצים ברחבי הארץ וגרפה רווחי עתק. על פי פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה מיוני 2006, מנכ"ל "לה נסיונל" ד"ר משה פרג וסגנו מיכאל רוזנבלט הונו מבטחים רבים לאורך שנים, כשהציגו חברת ביטוח בעלת נפח עסקים גדול בהרבה מהמציאות וניפחו את רווחי החברה ברישומים כוזבים. הנפגעים היו בעיקר מבטחים מחו"ל ואנשים שרכשו את מניות החברה, בהסתמך על דו"חות שקריים.
בתחילת שנות התשעים היה קיבוץ יגור אחד משלושת הגופים המממנים של תעשיית ביטוחי החיים שנעשו באמצעות סוכניה של חברת "לה נסיונל", שפעלה בכל הארץ. הקיבוץ פעל באמצעות חברת "שומריה", שהוקמה בסוף 1992. שני הגופים המממנים הנוספים היו חברת הביטוח "מבטח שמיר" ורואה החשבון דוד וולקן.
כוכבי, ששימש חבר מזכירות הקיבוץ ומְרכז צריכה ושירותים, נחשף לתנועות כספים חריגות שזרמו לקופת הקיבוץ, ללא הסברים. הוא החל לחשוד שהקיבוץ גם מנצל קיבוצים אחרים, הנמצאים במצוקה כלכלית, ומציע לעשות לחבריהם הקשישים ביטוחי חיים תמורת אחוז מסוים מהפיצויים במקרה של פטירה.
הפנייה לאותם קיבוצים נעשתה לאחר הסדר מוקדם יותר שנעשה עם עשרות מקשישי יגור. עסקי הביטוח החריגים הניבו מיליונים רבים לקבוצת המממנים. מה שייחד את הפעלתנות של הקיבוץ בפיתוח הענף הביטוחי המוזר הזה היה שהדברים נעשו בהיחבא: ללא ידיעת הקשישים או בני משפחותיהם.
מאוחר יותר הפנה כוכבי את הביקורת שלו כלפי קבוצת חברים בקיבוץ, ששניים מהם נשאו אז במשרה בכירה בתנועה הקיבוצית: אבשלום שוחר, מנהל קרן התק"ם, ודב ישורון, שהיה מלווה משקי של קיבוצים ומכהן היום כראש המועצה האזורית זבולון. שוחר היה הרוח החיה של הביטוחים והחזיק בידיו רשימה של עשרות קיבוצים עתירי קשישים; ישורון היה אחד ממנהלי "שומריה".
החוקר מטעם רשות האגודות השיתופיות, עו"ד עופר נועם, כתב ביולי 2014: "כפי שהודה שוחר בעדותו בבית המשפט (במשפט 'לה נסיונל'; צ"ה), האפשרות הזאת נפתחה בפני קבוצת המממנים עקב תפקידו של שוחר בתק"ם ועקב חשיפתו לשנתונים השונים בקיבוצים, שאפשרו הלכה למעשה את הערכת התמותה בכל קיבוץ וקיבוץ".
עוד לפני סיום ההליכים הפליליים נגד "לה נסיונל", חלק מאנשי יגור ראו בכוכבי אויב העם. "על דלת משרדי בקיבוץ הודבקו מכתבי נאצה", הוא מספר. "הוציאו אוויר מהגלגלים של מכוניתי. נערים מוסתים לעגו לקול הצרוד שלי, שנובע מהפציעה הקשה שלי במלחמת יום הכיפורים. רוב חברי הקיבוץ לא מדברים איתי קרוב לעשר שנים ולא אומרים לי שלום. בחדר האוכל אני יושב עם המשפחה שלי. נרמז לי שימצאו דרך לסיים את חברותי בקיבוץ.
"אבל היו גם חברים שבשיחות פרטיות חיזקו את ידיי על אומץ ליבי ושלחו לי ברכת יישר כוח. בהם היה העיתונאי עודד ליפשיץ, חבר קיבוץ ניר עוז, שכבר לפני 11 שנים, במאמר ב'אתר הקיבוצים', מתח ביקורת על התנועה הקיבוצית שלא הרימה את הכפפה וחקרה את הפרשה".
אשתו שרה מוסיפה כי "הם אמנם אמרו שאהוד צודק, אבל לא היו מוכנים לחבור אליו במאבק, וכך נשארנו בודדים. אני עמדתי לצד אהוד, כי מהרגע הראשון האמנתי בטענות העקרוניות והערכיות שלו וראיתי שיש לו הוכחות ברורות לכך".
כוכבי: "באסיפת הקיבוץ ב־1999, שנתיים לאחר הגשת כתב האישום בפרשת 'לה נסיונל', דרשה אמי לקבל בחזרה את הכספים שגבה הקיבוץ בגין תעודת הפטירה של אבי, שנפטר שבע שנים לפני כן. אמא שלי דיברה מדם ליבה ודרשה שלא ייעשה שימוש בכספים, שעמדו בעת פטירתו על 475 אלף שקלים. היא אמרה שלמעשה סחרו בתעודת הפטירה של אבי המנוח. איך אפשר להגדיר זאת אחרת?
"היא מעולם לא סלחה לאף אחד על מה שעשו לאבא שלי, לה ולדור הוותיקים בקיבוץ".
דב ישורון. נחקר ברשות ניירות ערך // צילום: דוד עינב
התבשיל הכלכלי של קיבוץ יגור, שנרקח בשיתוף פעולה עם שני המממנים הנוספים, נחשף במלואו בפרשת "לה נסיונל". אבשלום שוחר ודב ישורון נחקרו ברשות ניירות ערך. מי שתרם לחשיפה הדרמטית היה סנגורו של פרג, ד"ר יעקב וינרוט, שחקר את שוחר חקירה נגדית צולבת בבית המשפט, וציטט מדברי ישורון מחיקרתו ברשות.
שוחר סיפר בעדותו כי "לא רצינו לחשוף בפני חברי יגור שאנחנו מרוויחים ממתים, וודאי שלא ממתי קיבוצים אחרים". ישורון אמר כי "לי ולאבשלום היתה בעיה מיוחדת, מכיוון שאנחנו נמצאים במגע שוטף במסגרת תפקידנו בתק"ם". בהמשך הוסיף כי היתה לו דילמה איך להציג את ההכנסות המיוחדות "בלי להגיד שזה רווחי החי על המת".
עדות דרמטית נוספת נשמעה מפיו של גזבר הקיבוץ דאז, רמי זלינגר. כשנשאל על ידי החוקר מטעם רשם האגודות "מדוע נעשה הדבר בחשאיות?", השיב הגזבר: "לא רצינו לפרסם את דבר העסקה, כי זה ימוטט את המצב החברתי בקיבוץ".
ציטוטים אלה הוצגו פעמים רבות על ידי כוכבי באסיפות החברים בקיבוץ. באחת האסיפות אמר לשומעיו: "אני מאוד מקווה שהחברים יבינו איך התייחסו אליהם - ואל הוריהם".
באוקטובר 2006 הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה את "לה נסיונל" ואת מנהליה, ד"ר משה פרג ומיכאל רוזנבלט, בכך שלאורך שנים רימו והונו מבטחי משנה ומשקיעים שונים, ואת כלל הציבור. סעיפי ההרשעה כללו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הכללת פרט מטעה בדו"חות ובתשקיף ועבירות של תרמית בקשר לניירות ערך. על פרג נגזרו שש שנות מאסר וקנס של מיליון שקלים, ועל רוזנבלט - תשעה חודשי מאסר.
בעקבות העדויות והמסמכים שנחשפו במשפט ביקש כוכבי מהקיבוץ לבדוק את התנהלות מנהליו על ידי גורם מקצועי בין כותלי הקיבוץ, או במסגרת התנועה הקיבוצית. הקיבוץ דחה את בקשתו.
כוכבי שכר את שירותיו של משרד עורכי הדין ראב"ד־מגריזו־בנקל. בדצמבר 2007 פנו פרקליטיו לרשם האגודות השיתופיות - הערכאה השיפוטית המתאימה לבירור תלונות במגזרי הקיבוצים והמושבים - וביקשו לבדוק אם התנהלותם של בעלי תפקידים ביגור היתה בניגוד לדיני האגודות השיתופיות. בקשתם נדחתה בגלל עילת התיישנות.
"כמה ימים אחרי שפניתי לרשם האגודות השיתופיות התרחשה בקיבוץ מהומת אלוהים", נזכר כוכבי. "הזעיקו את כל חברי הקיבוץ למועדון, בטענה ש'זה בנפשנו'. לא הלכתי לאסיפה, כי ידעתי שהולכים לעשות לי לינץ'.
"אנשים נטלו את המיקרופון ואמרו עלי שאני מעליל עלילות, שקרן. אחר כך היתה הצבעה בשאלה מי בעדי ומי נגדי. 370 חברים היו נגדי, 15 היו בעדי. בין היתר, התפרסמה אז כתבה של העיתונאי מרדכי גילת, שנשאה את הכותרת הנוקבת 'שלדים בקיבוץ יגור'".
בינתיים, הנאשמים בתיק "לה נסיונל" ערערו לבית המשפט העליון על הרשעתם ועל גזר הדין. השופטים אדמונד לוי ז"ל, מרים נאור ואסתר חיות דחו את הערעור על ההרשעה, אולם הפחיתו שנה מעונשו של פרג וחודשיים מעונשו של רוזנבלט.
השופט לוי כתב: "במשך שנים ביצעו המערערים (החברה, פרג ואחרים; צ"ה) רישום כוזב של עסקאות, תוך שהם משווים להן צביון שונה בתכלית מצביונן בפועל. למעשים אלה היו שותפים אחרים - הקיבוצים ובעלי התפקידים, שייצגו אותם במגעיהם עם החברה, וכן סוכני הביטוח שגרפו לכיסם סכומי עתק.
"מטעמיה, בחרה המשיבה (הפרקליטות) להעמיד לדין את המערערים בלבד, וההסברים שניתנו לנו במהלך שמיעת הערעורים לא הניחו את דעתנו. אלמלא כן, לא הייתי מוצא מקום להתערב בעונשים שהוטלו על המערערים".
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, ערער כוכבי לבית המשפט המחוזי על החלטת רשם האגודות השיתופיות לדחות את בקשתו לקיים בדיקה בפרשה. השופט המחוזי דוד חשין קיבל את הערעור וקבע כי הקיבוץ הודיע בעבר לכוכבי כי לא תתקיים שום בדיקה כל עוד פרשת "לה נסיונל" נמצאת בהליכים משפטיים - אולם עתה, משנסתיימו ההליכים, אין לו עילה כלשהי לדחות את הבקשה.
חברת הדר (לשעבר "לה נסיונל") הגישה תביעה בסך כמה עשרות מיליוני שקלים נגד קיבוץ יגור ואבשלום שוחר, בטענה כי מדובר "במעשי מרמה ייחודיים בהיקפם ובתחכומם". בכתב ההגנה העלה הקיבוץ טענות לא פחות חמורות נגד "לה נסיונל" ומנהליה, ואף הגיש תביעה שכנגד.
התביעות הסתיימו בהסכמי פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. מיגור נמסר כי במסגרת הפשרה קיבל הקיבוץ כשמונה מיליון שקלים. עו"ד בועז בן צור, מפרקליטיה של חברת הדר, אמר לנו השבוע: "אהוד כוכבי היה בבחינת צדיק בסדום, שגילה מופת מוסרי בפרשה העגומה".
כוכבי בביתו. "צר לי שהקיבוץ, במשך כל כך הרבה שנים, מגן על אנשים שלא היה מקום להגן עליהם" // צילום: מישל דוט קום
ביולי 2014 רשם כוכבי את ניצחונו השני. עו"ד עופר נועם, החוקר שמינה רשם האגודות השיתופיות, קיבל חלק משמעותי מטענותיו ושיבח את פעולותיו. הוא צמצם את גדר המחלוקת לעומת הסעיפים הרבים שהיו בתלונה המקורית, מאחר ש"הסמכות שקיבלתי מרשם האגודות היא לחקור אם הקיבוץ, באמצעות נושאי המשרה שבו, פעלו בהתאם לדיני האגודות השיתופיות בעת הקמתם והפעלתם של התאגידים במסגרת הקיבוץ".
בהחלטה, שמתפרסת על פני 39 עמודים, שיבח החוקר את פעולותיו של כוכבי, כמתלונן היחיד בפרשה. הוא קבע כי פעולותיו של כוכבי "נועדו למטרה ראויה, ואין לי ספק כי בדבקותו, בתלונה שהגיש, פעל בתום לב, כשטובת הקיבוץ לנגד עיניו.
"טוב כי בחברה דוגמת הקיבוץ קיימים 'שומרי סף' דוגמת המתלונן, שבעת סטייה מהנהלים התקינים מוצאים לנכון להיאבק על עמדתם. הוא היה שומר הסף היחיד שהתריע בזמן אמת... היחיד באותה עת שסבר כי התנהלות זו פסולה מכל וכל. התנגדותו ראויה לציון.
"כוכבי ורעייתו עברו דרך חתחתים ארוכה, שנועדה לחשוף את התנהלות נושאי המשרה בקיבוץ, שפעלו לעיתים בניגוד לדיני האגודות השיתופיות. התלונה הוגשה בידיים נקיות ובאומץ רב, מתוך רצון כן ואמיתי לפרוס בפני חברי הקיבוץ את קורות הקיבוץ בעת ההיא, ומתוך תקווה כי הדבר ישמש תמרור אזהרה לנושאי המשרה לימים יבואו, וביישום נהלים חדשים למניעת הישנות הפרשה".
נושא שעליו הרחיב החוקר את ביקורתו החריפה נוגע להשקעה בסך של 600 אלף שקלים, שהקיבוץ השקיע בחברת "שומריה". שוחר טען כי לא היה צורך באישור של גורם כלשהו להשקעה, מאחר שהכספים נמצאים בסמכות הגזבר. "לא למותר לציין שטענתו זו של שוחר לא נתמכה בשום אסמכתא ולפיכך לא נותר לי אלא לדחות אותה", קבע.
בהחלטה מצוטטים דברים שאמר חבר הקיבוץ פרופ' אהוד סט, מומחה לכלכלה, בעדותו. סט אף הגיש לחוקר מאמר שחיבר על הפרשה, ובו כתב כי פעילות הקיבוץ היתה "בגדר כשר אבל מסריח... העובדה שהכלל 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך' של הלל הזקן לא שימש נר לרגלי הקיבוצים מצביעה על כישלון אתי חמור. אני סבור כי הקיבוץ, בכל הנוגע להתנהלותו בפרשה זו, חרג מכללי האתיקה שהיו מקובלים או היו אמורים להיות מקובלים בקיבוצים. הוסף לעובדה זו את חוסר השקיפות שבה נהגו נושאי המשרה כלפי החברים (...) תוך הותרת הדברים במחשכים".
עו"ד נועם מציין כי מלימוד הפרשה השתכנע שיזמי ההרפתקה, שצירפו את חברי הקיבוץ הקשישים לפוליסת ביטוח קולקטיבית ואף יזמו "ענף" חדש של מימון פוליסות לקיבוצים אחרים, האמינו בתום ליבם כי הם פועלים לטובת הקיבוץ וכי פעילותם חוקית, "אולם הדבר אינו מכשיר את הפעילות. שכן ההחלטות בעניין התקבלו בחדרי חדרים, על ידי מספר מועט של נושאי תפקיד, תוך הסתרת הפעילות מכלל החברים".
העובדה שלקופת התאגידים של הקיבוץ נכנסו כספים נכבדים מפעילות זו "אינה מרפאת את הפגמים שנפלו בהתנהלות נושאי משרה בפרשה זו". הוא קבע כי שיתוף הפעולה של הקיבוץ עם אנשי "לה נסיונל" היה אמור להדליק לו "אור אדום". "סבור אני, כי באם הקיבוץ היה מתנהג בזמן אמת בשקיפות מוחלטת מול חבריו, ייתכן שקהל החברים בקיבוץ לא היה נותן את ידו לפעילויות אלו".
אף שקבע כי נושאי המשרה בקיבוץ פעלו בניגוד לדיני האגודות השיתופיות, החוקר דחה את בקשתו של כוכבי למנוע מהם לשמש בתפקידים ציבוריים כלשהם, בנימוק שאין לו הסמכות לכך. כמו כן נקבע כי איש מהמעורבים לא קיבל טובת הנאה אישית.
השופט אדמונד לוי ז"ל. "רישום כוזב של עסקאות" // צילום: קונטקט
כעבור פחות משנתיים, בפברואר 2016, רשם כוכבי את ניצחונו המשפטי השלישי. זרח יהב, נציג רשם האגודות השיתופיות, אימץ את ממצאיו הנוקבים של החוקר עו"ד נועם. יהב דחה את הטענות של הקיבוץ וחבריו, דב ישורון ואבשלום שוחר, כאילו כוכבי ביקש לפגוע בבעלי התפקידים מתוך נקמנות.
"אין לי אלא לדחות את הטענות בעניין, מהטעם הפשוט שהמניע להגשת התלונה אינו מעלה ואינו מוריד מממצאי החקירה והמסקנות", כתב. בקשת הקיבוץ לפרסם את ההחלטה ללא שמות המעורבים נדחתה בתקיפות. הקיבוץ לא הגיש ערעור על ההחלטה.
במאי 2016 שוב כונסו עשרות מחברי יגור לאסיפה, שבה דנו במאבקו של כוכבי ובהשלכותיו, עם תום ההליכים המשפטיים במסגרת רשם האגודות. באסיפה נכחו גם חברי הקיבוץ שכוכבי חשף את הכשלים בהתנהלותם, ובהם שוחר וישורון.
כוכבי קרא מן הכתב. הוא מתח ביקורת על מנהיגות הקיבוץ, שלא התמודדה עם ההיבטים המוסריים והערכיים העולים מהפרשה, ובעיקר בשאלה אם בכלל ראוי לקיבוץ לעסוק בסחר בתעודות פטירה. עוד גילה, כי קיבוצים אחרים - דוגמת כנרת, עברון, אלונים ואחרים - לא הסכימו להצטרף לסחר בתעודות הפטירה.
הוא פנה בהתרגשות לחברי הקיבוץ: "שאלו נא כיצד בדיוק פעל המנגנון של חברת 'שומריה'. מה היתה מהות העסקים עם קיבוצים שהיו במצוקה. בכמה קנו מהם את תעודת הפטירה. כמה קיבלו הקיבוצים עבור המכירה, וכמה קיבלה 'שומריה', שלכאורה היא של יגור, עבור המתים בקיבוצים אחרים. באיזו צורה הושגו רשימות הקיבוצים במצוקה, שלהם חברים עם פוטנציאל מוות קרוב שכדאי לסחור בתעודות הפטירה שלהם".
כוכבי טען כי קיבוצו ניצל קיבוצים שהיו אז במצוקה - דוגמת דפנה, אשדות יעקב, אפיקים, גבעת ברנר ואחרים - ובתמורה לקבלת שמות הנפטרים הבטיח להם 25 אלף שקלים עבור כל נפטר עד גיל 85, ו־10,000 עבור כל נפטר מעל גיל 85. "עד כדי כך הגיעה הציניות!" אמר.
"מכל תעודת פטירה של חבר מאחד הקיבוצים הללו גזר קיבוץ יגור, להערכתי, קופון של כ־130 אלף שקלים. לזה אפשר לקרוא יזמות פיננסית? תגידו אתם". הוא קרא לאנשים שהיו מעורבים בפרשה להסיק מסקנות אישיות ולא לכהן עוד בתפקידים ציבוריים כלשהם.
אחרי כוכבי דיבר אבשלום שוחר. הוא אמר כי מדובר בהכפשות, וכי אינו צריך להצטדק על תרומתו העסקית לקיבוץ. עם זאת, הודה כי "יש קבוצה של עסקאות הקשורות לפעילות של 'שומריה', שבהן אולי הלכנו רחוק מדי, אבל ידענו היטב שאו שזה יתבצע כמו שתכנַנו, או שזה לא יקרה בכלל". ישורון לא דיבר באסיפה.
בין הדוברים שמתחו ביקורת על התנהלות הקיבוץ היה גם פרופ' אהוד סט. "זהו אחד הדיונים החשובים והמורכבים שהיו אי פעם ביגור, משום שהוא עוסק במגבלות הכוח - גבולות הפעילות הכלכלית שלנו: מה מותר, מה אסור, ומה לא ראוי שנעשה", אמר סט. "ראוי שנעשה חשבון נפש".
עוה"ד יוסי בנקל (מימין) ומשה מזרחי // צילום: יהושע יוסף
ביוני 2016 פנה כוכבי לקיבוצו בבקשה לקבל החזר על ההוצאות המשפטיות של עורכי דינו, שהשקיעו בפרשה קרוב ל־500 שעות עבודה. הקיבוץ הציע לו תשלום כמה עשרות אלפי שקלים והלוואה על יתרת הסכום.
"זו היתה הצעה מקוממת. בהיסטוריה של הקיבוץ היו גם אנשים שהסתבכו בפלילים, והקיבוץ מימן את הגנתם. בפרשה הזאת, כדי להתמודד מול שתי תביעות אזרחיות שהוגשו נגד הקיבוץ (ותביעה שכנגד; צ"ה) שכר הקיבוץ עורך דין ידוע ושילם לו סכום דמיוני של שבעה מיליון שקלים - וזאת בלי שהתקיימו שלבי ההוכחות באותם תיקים, ובלי שחברי הקיבוץ קיבלו על כך דיווח בזמן אמת.
"המסר ששולח הקיבוץ הוא מסר מקומם: אם תסתבך בפלילים, הקיבוץ יעמוד לצידך בכל סכום שיידרש; אבל אם אתה חבר קיבוץ שמשקיע שנים רבות בבירור ובתיקון נושאים עקרוניים וערכיים - תשלם מחיר אישי ומשפחתי כבד, גם כשאתה צודק וזוכה בהליכים המשפטיים, ולבסוף הקיבוץ גם לא יסייע לך בכיסוי ההוצאות המשפטיות. צר לי שהקיבוץ, במשך כל כך הרבה שנים, מגן על אנשים שלא היה מקום להגן עליהם".
כוכבי פנה לתנועה הקיבוצית וביקש הליך של בוררות בעניין ההוצאות המשפטיות ושכר טרחת עורך דין. בהליך ישבו עו"ד מארי קושניר־הררי, בעבר סגנית רשם האגודות השיתופיות, השופטת המחוזית בדימוס נחמה מוניץ, וד"ר רינת גלילי, מרכזת אגף החברה בתנועה הקיבוצית. לבקשת הקיבוץ לא השתתפו בהליך עורכי הדין של הצדדים, אלא רק בני הזוג כוכבי ושני נציגי הקיבוץ.
הבוררות אימצו את טענותיו של כוכבי ופסקו לקיבוץ תשלום של 290 אלף שקלים - לפי הכללים שקבע בעבר הקיבוץ עצמו.
בתום הישיבה שאלו הבוררות את הצדדים "מה יהיה הלאה?". בני הזוג כוכבי השיבו כי הם מבקשים להשאיר את הפרשה העגומה מאחוריהם ולהמשיך בחייהם. גם היום, לאחר שהתעמרו בו ובמשפחתו, כוכבי אינו חושב לרגע לעזוב את הקיבוץ, שבו גדל ועל ערכיו התחנך.
קיבוץ יגור: "כוכבי אינו יודע להרפות מעניין שהפך אצלו לאובססיה"
מקיבוץ יגור נמסר: "פרשת 'לה נסיונל' התרחשה בראשית שנות התשעים, ומאז עברו כמעט 30 שנה. 30 שנה שבהן קיבוץ יגור עסוק בפרשה. לפני כשנה הוגש דו"ח רשם האגודות למזכירות הקיבוץ, ובו מסקנות מחקירה שבוצעה על ידי חוקר מטעמו, לבדיקת עשרות טענות של כוכבי כנגד הקיבוץ. רק שלוש מהטענות זכו להתייחסות החוקר, וכל השאר נדחו על ידיו מכל וכל. כמו כן נתן הרשם הנחיות לביצוע.
"באמצע מאי 2016 התקיימו בקיבוץ שתי אסיפות חברים, שבהן פורסמו דו"ח הרשם, מסקנותיו והוראותיו. מזכירות הקיבוץ מילאה את כל הוראות הרשם במלואן, וכך גם נאמר על ידי הרשם במכתב ששלח לקיבוץ ובו סגר את הפרשה מבחינתו. באסיפות אלה יודעו החברים על החלטת הרשם, מילה במילה, וניתנה סקירה של אירועי העבר, כולל הצגת דו"חות כספיים.
"באסיפה השנייה שהוקדשה לדו"ח התקיים דיון פתוח, שבו יכלו החברים להשמיע דעתם ולהעלות הצעות להחלטה וליישום בעקבות דו"ח רשם האגודות. יתרה מכך - בעקבות אותן אסיפות בעניין חקירת רשם האגודות והדו"ח המסכם שכתב, החל הקיבוץ בתהליך של ניסוח קוד אתי וגיבוש אמנה בין הקיבוץ לתאגידיו.
"מבחינת הקיבוץ, הלקחים מהפרשה נלמדו והם מיושמים. אנו רואים את האירוע כסגור.
"לגבי הטענות שהועלו בכתבה:
1. לא מדובר ב'סחר בביטוחי חיים', אלא בביטוחי חיים לחברי יגור, שנרכשו בהנחה גדולה, בחברת ביטוח בעלת רישיון לעסוק בביטוחי חיים שעסקה במכירת ביטוחי חיים לחברי הקיבוץ (וקיבוצים אחרים) על פי הצעה מפתה וכדאית של אותה חברת ביטוח, וכן מימון ביטוחי חיים לקיבוצים אחרים שלא יכלו לעמוד בעלות הפרמיות לביטוח. העסקה קיבלה בזמנו אישור מהיועצים המשפטיים של הקיבוץ, מהמשרדים המובילים במדינה.
2. שכר הטרחה לעורך הדין שהקיבוץ שכר נקבע מראש, כמקובל. בפועל, עורך הדין ייצג את הקיבוץ בשתי תביעות שהוגשו נגד הקיבוץ, על סך כולל של כ־120 מיליון שקלים, ובתום המשפט נדחו התביעות, והקיבוץ זכה בסכום של שמונה מיליון שקלים בתביעה שכנגד, שהוגשה על ידי עורך הדין.
3. הבוררות התקיימה על דרישה למימון שכר טרחת היועץ המשפטי של מר כוכבי. האווירה הכללית בקיבוץ היתה נגד כוכבי, בשל התנהלותו נגד הקיבוץ במהלך יותר מ־20 שנה. כשהתברר שעל הקיבוץ לשלם סכום של כרבע מיליון שקלים, בחרה המזכירות שלא לפרסם את ההחלטה, כדי לא לחזור ולחמם את האווירה נגד כוכבי. מבחינת הקיבוץ היה מדובר במחלוקת כספית עם חבר הקיבוץ ולא בעניין ציבורי, המחייב פרסום. אם מר כוכבי סבור שיש לפרסם את תוצאות הבוררות, עליו לקחת בחשבון גם עם מה יהיה עליו להתמודד מבחינה חברתית.
4. ההחלטה שלא לחשוף בפני החברים את נושא הביטוחים היא תוצאה של החלטת מזכירות הקיבוץ בשנת 1991, והיא נבעה מתוך רצון כן של מזכירות הקיבוץ שלא לגרום למצב שבו עלולים חברי הקיבוץ 'לשמוח' על פטירתו של כל חבר, המעשירה את קופת הקיבוץ.
5. הדברים שצוטטו כביכול מפיו של השופט לוי לא נאמרו על ידיו, ובוודאי לא לגבי אנשי הקיבוצים. זוהי פרשנות של מר כוכבי בלבד.
6. איננו רואים את דו"ח רשם האגודות השיתופיות כחמור. בוודאי שאין בדו"ח כל אמירה לגבי מר שוחר ומר ישורון, וממילא לא נאמר בו דבר שימנע מהם לשמש בתפקידים ציבוריים. מעבר לדברים אלה, מוסדות הקיבוץ לדורותיהם, מאז תחילת שנות התשעים, בירכו ומברכים את מר ישורון ומר שוחר וכן את שאר בעלי התפקיד שעשו במלאכה, על תרומתם לקיבוץ בכלל ועל תרומתם במסגרת העסקה הידועה כעסקת 'לה נסיונל' בפרט, שבאותו מועד היתה כשרה ולימים התבררה כמעשה תרמית של מנהלי חברת הביטוח ולא של כל אדם אחר. מר כוכבי, כשאר חברי הקיבוץ, נהנה עד היום מפירותיה של עסקה מוצלחת זו.
7. איש מחברי הקיבוץ לא הועמד לדין ולא היה חשוד, וזאת לאחר שהפרקליטות בדקה לעומק את מעורבותם. צר לנו שמר כוכבי אינו יודע להרפות מעניין שהפך אצלו לאובססיה".
zvih@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו