את הביקורת על "טהורה לעד" צריך לחלק לשניים. קודם כל, הבחירה של "כאן" לשדר דוקומנטרי בפריים טיים (גם ערוץ 10 עשה זאת אמש עם "בן גוריון אפילוג" המצוין) אל מול מפלצת הרייטינג והריקודים של קשת היא החלטה נכונה ומבדילה.
אבל, כמו תמיד מאז החל התאגיד את שידוריו, משהו חייב להיות ליד. "טהורה לעד" מביא את סיפורה של עונה אחת מטורללת בחייה של קבוצת הכדורגל הכי פופולרית במדינה, בית"ר ירושלים, שבמהלכה הגיעו לקבוצה שני שחקנים מוסלמים אשר גורשו ממנה בבושת פנים על ידי אוהדי הקבוצה הירושלמית, שלא מוכנים לשחקנים ערבים בקבוצתם.
מדובר בסרט כדורגל לכל דבר ועניין, ובכאן בחרו לשדר אותו אמש, מול היום הראשון בעונה החדשה של ליגת הכדורגל הטובה בעולם, ליגת האלופות שנפתחה אמש בשלל ערוצי הספורט. האם מישהו בכלל הקדיש מחשבה לעניין הזה? קשה להאמין. אגב, אין שום מקום בעולם, כנראה, שיכול להיות בהרצה כל כך הרבה זמן. אבל לחברים שחיים על הכסף הציבורי שלנו מותר הכל. האם עבדתם פעם במקום עבודה כלשהו שמישהו נתן לכם בו ארבעה חודשי הרצה? באיזה מקום עבודה בעולם זה מקובל?
כך או כך, מכיוון ש"כאן" עוד לא מייצרים תוכן דוקומנטרי ראוי ומקורי משלהם, הקנייה של "טהורה לעד" - אחרי שעשה סיבוב קולנועי ונמצא בכל עת ב־yes דוקו - היא החלטה נבונה. זה בדיוק תפקידו של ערוץ ציבורי: להציג לציבור סיפור מסחרר וכואב על המציאות הארץ־ישראלית מבעד למשחק הכדורגל. אף שחובבי הכדורגל מכירים את הסיפור על בוריו, יש חשיבות בסרט הזה כדי להציב להם מראה. נכון, בית"ר ירושלים היא מקרה קיצוני, אבל הכדורגל הישראלי ברובו לא רחוק מהטיפוסים המפוקפקים שמרכיבים את הקומץ הקיצוני בקרב אוהדי בית"ר, זה שנקרא "לה פמיליה".
עבור מי שלא בקיא בסיפור, זה סיפור עצוב מכיוון שמבחינת הנרטיב התסריטאי "הרעים" מנצחים בסופו: הגזענים מגרשים את השחקנים המוסלמים, היהודים שמנסים לשמור על צלם אנוש בקבוצה המתפוררת מגורשים אף הם והגזענים ביציע ובמגרש מנצחים ללא כל סיכוי לסוף שמח.
המציאות, כמובן, מורכבת הרבה יותר, גם מסרט דוקומנטרי, והעלילה הרי ממשיכה להתרחש עד ימינו אנו, כאשר שום דבר לא ברור יותר בבית"ר של ימינו - כי לצד העובדה שעדיין מדובר ב"קבוצה הגזענית של המדינה" כפי ששרים אוהדיה בציניות, הרי מאז העונה ההיא היא לא מפסיקה לזכות להצלחה מסחררת על המגרש. דבר אחד לא השתנה: אין שחקן ערבי בבית"ר, וכנראה גם לא יהיה בימי חיינו.
מצד שני, יש עוד כל כך הרבה גופים בישראל שאין בהם ייצוג למגזר הערבי, ואף אחד לא ממהר לעשות עליהם סרט דוקומנטרי או למהר להכתיר אותם כגזענים.
מבחינה יצירה דוקומנטרית מדובר פה באחד מסרטי הספורט הטובים שנעשו כאן, מכיוון שהוא מעז לגעת בקבוצה של המדינה, זו שמוקפת תמידית בפוליטיקאים בכירים וזו שאיש מהם לא מעז להרים את ראשו כנגד הגזענות שבה. הכי קל לעשות סרטים ספורטיביים שמביאים סיפורים אנושיים ולעיתים מסתיימים בצורה משמחת.
"טהורה לעד" ששודר אמש בכאן לא באמת ישנה את המציאות, אבל הוא חשוב יותר מעוד משחק בליגת האלופות.
טהורה לעד, כאן, 21:00 ו־yes VOD
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו