החברה (society) לא מעוניינת שאנשים שנקלעו לחובות איתם אינם יכולים להתמודד, ישארו בעלי חוב לאורך כל חייהם. הסיבה העיקרית היא שאנשים שיודעים שאין סיכוי שאי-פעם יהיו בלי חובות, הם אנשים שעלולים להיות דכאוניים, לא יצרניים ולא יועילו לחברה.
לכן, החברה המציאה את הליך פשיטת הרגל. במסגרת הליך זה ממונה גוף חיצוני שהוא כונס הנכסים הרשמי, שבמקרים רבים ממנה גוף נוסף שנקרא “המנהל המיוחד”. תפקידו של כונס הנכסים באמצעות המנהל המיוחד הוא לבדוק את כל חובותיו ונכסיו של החייב ולנסות למצות מהם את הערך המקסימאלי על מנת לשלם לנושים השונים. כך לדוגמא, המנהל המיוחד ימכור את הבית של החייב, יפדה קופות חיסכון ועוד ועוד.
בזמן הליך פשיטת הרגל, החייב צריך לשלם סכום קבוע ל”קופת הכינוס” שמנהל כונס הנכסים הרשמי (הכונ”ר) וכן להגיש דו”חות אחת לחודשיים. במסגרת הדו”חות עליו לפרט את כל פעילותו הכספית, על מנת לראות שהוא לא צובר חובות חדשים ומתנהל בצורה אחראית עם כספו. על הוצאות חריגות, עליו לקבל אישור של המנהל המיוחד.
לאור הרפורמה שהונהגה בשנים האחרונות, לאחר שלוש עד ארבע שנים (ברוב המקרים) שבו החייב ממלא אחר כל חובותיו (מגיש דו”חות כנדרש, לא מפר את התנאים הנוספים שקבע בית המשפט או המנהל המיוחד ועוד) ולאחר שהמנהל המיוחד השיג את הערך המקסימאלי מנכסי החייב - בית המשפט נותן לפושט הרגל “הפטר”.
משמעות ההפטר היא שהחובות כלפי החייב מתבטלים והוא מתחיל מ-0 חובות. במסגרת ההפטר נעלם כל החוב של החייב - גם אם מדובר בסכום של 10,000,000 ₪ ואף יותר.
יחד עם זאת, ישנם חובות שלא נמחקים בהליכי פשיטת רגל כמו קנסות וחובות בגין תשלומי מזונות.
תשלומי מזונות במהלך פשיטת הרגל
כפי שנאמר, כל שקל שהחייב משלם - צריך לקבל את אישורו של המנהל המיוחד. כאשר מדובר באבא גרוש שחייב לשלם מזונות לילדיו, החוק קבע הסדר שונה במקצת. לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, בית המשפט של פשיטת הרגל (שהוא בית המשפט המחוזי) רשאי לקבוע שהאבא ישלם סכום מזונות נמוך מהסכום אותו קבע בית המשפט למשפחה וזאת על מנת שהמנהל המיוחד יוכל לשלם יותר כסף לנושים.
כלומר, אם אדם מרוויח 5,000 ₪ לחודש ומתוך זה עליו לשלם 3,000 ₪ מזונות ישארו לו רק 2,000 ₪ לתשלום חובות בקופת הכינוס וגם למחייתו. לכן, בית המשפט המחוזי מוסמך לקבוע שתשלום המזונות יהיה 1,000 ₪ וכך מתפנים עוד 2,000 ₪ לתשלום לקופת הכינוס.
תשלומי מזונות לאחר קבלת הפטר
כאשר האבא-החייב מקבל הפטר. אין לו חובות ואין לו נכסים. בנקודה זו חוזר חיוב המזונות לסכום שנקבע ע”י בית המשפט למשפחה.
הבעיה
יחד עם העובדה שסכום המזונות עולה בחזרה לסכום המקורי, האמא פותחת תיק הוצאה לפועל לאב על ההפרש בין המזונות ששילם במסגרת תקופת פשיטת הרגל. כך יוצא שיום לאחר קבלת ההפטר, יש לאבא חוב הוצל”פ בסכום של 100,000 ₪ ו-150,000 ₪ ואף יותר כאשר חוב זה צובר את הריבית הגבוהה שיש על חוב בהוצאה לפועל. בשלב זה, לאבא אין נכסים ואין לו עתודות כלכליות ולמעשה הוא לא יוכל לעמוד בתשלום חוב הוצל”פ זה.
הפיתרון המוצע
במספר החלטות, בתי המשפט של פשיטת הרגל קבעו שלפי החוק הם אינם מהווים ערכאת ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה אלא רק משהים את החיוב עד שהאבא יקבל הפטר.
לדעתנו, הפיתרון הראוי הוא שהאבא יפנה בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה להפחתת חוב זה. בהתאם לחוק, ניתן תמיד (במגבלות הקבועות בחוק ובפסיקה) להגיש תביעת מזונות עקב שינוי נסיבות. כאשר אדם מקבל הפטר, הוא ללא נכסים וללא יכולת מעשית לשלם את כל החוב שהצטבר שלא באשמתו במהלך ניהול הליך פשיטת הרגל.
בית המשפט למשפחה מוסמך וצריך לקבוע שיש בניהול הליך פשיטת הרגל כדי להוות שינוי נסיבות. כתוצאה מכך, בית המשפט למשפחה מוסמך לחלק את סכום החוב לתשלומים באופן שלא יצבור ריבית הוצל”פ ואפילו לפטור את האב מתשלום חובו - כולו או מקצתו.
למידע נוסף וייעוץ משפטי: עו”ד איתמר לנדאו, טל’: 052-5572252 או בקרו באתרינו:
ibl-law.co.il