לפני כשבועיים פסל בג"ץ את חוק מס על דירה שלישית ובשבוע שעבר ביקשה המדינה לנהל בנושא דיון. מאז, הקהילה המשפטית סוערת סביב מה שעשוי להתברר כ"מהפכה החוקתית השנייה", שבמסגרתה בית המשפט זוכה בעוד ועוד סמכויות לבקר את הכנסת. באופן חריג נוצרה במקרה זה קואליציה מוזרה בין חוגי השמאל תומכי האקטיביזם השיפוטי לבין חלק מאנשי הימין, שבימים כתיקונם נאבקים ללא פשרה במעורבותו של בג"ץ בעבודת הכנסת.
כך, בימים הראשונים לאחר מתן פסק הדין, ניתן היה למצוא את הח"כים בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש באותו מחנה עם מרב מיכאלי ומיקי רוזנטל ויחד עם אקטיביסטים משפטיים כמו עורכי הדין יובל יועז ואלעד מן.
סיבת הבלבול ברורה: מי שכתב את פסק הדין שביטל את החוק הוא השופט נעם סולברג, הנחשב כשמרן משפטי. העובדה שנימוקיו היו טכניים - ונגעו לעבודת הכנסת ואופי הדיון בוועדות סביב החוק - ולא עסקו בדיון מופשט בזכויות ובתיאוריות מדיניות, מסבירה מדוע חלק מהימין סבור כי מדובר בפסיקה שמרנית וסבירה.
מכיוון שהממשלה הגישה בקשה לדיון נוסף, ומכיוון שהחוק נמצא בהליכים נוספים בימים אלו ממש, הנושא רחוק מלהיות סגור, והמחלוקת בעניינו נמצאת בעיצומה.
סמוטריץ' מודה כיום שתגובתו הראשונית לפסק הדין היתה צריכה להיות שונה. "אני חושב שזה נכון שבג"ץ יפסול חוק בגלל פגיעה בכללי המשחק הדמוקרטיים של הכנסת, אך יש לכך לגיטימציה רק כאשר הפרוצדורה נפגעת במלואה, למשל אם לא התקיימו שלוש קריאות או שהיו מונעים מאיתנו להצביע. אלא שבמקרה שלנו הפרוצדורה התקיימה במלואה מבחינה טכנית, ומשום כך אין הצדקה להתערבות של בית המשפט, גם אם הופעלו עלינו לחצים בלתי סבירים מצידו של כחלון בנושא".
עוד מסמוטריץ': "בסופו של דבר הצבעתי בעד החוק ואני לוקח על כך אחריות מלאה. ההצבעה אמנם נבעה משיקולים פוליטיים של יציבות הקואליציה והאיום של כחלון בבחירות, ולא כי אני תומך בחוק, אבל בסופו של יום הרמתי את ידי מבחירתי החופשית, ועל כן אין עילה להתערבות של בית המשפט. חברי הכנסת הם אנשים בוגרים ואחראיים ואין לנו צורך בגננת משפטית שתשמור עלינו. ההליך אמנם לא היה מושלם, אבל סוף כל סוף התקיימה הפרוצדורה הדרושה לשם העברת חוק בכנסת, וחברי הכנסת שיתפו איתה פעולה במודע ומבחירה".
אבל סמוטריץ' גם אומר בבירור ש"מדובר במדרון חלקלק שיגרום בהמשך לבג"ץ להתערב בסדרי עבודת הכנסת ולקבוע מתי קוים הליך נאות ומתי לא. זה פוגע בכבודה של הכנסת ובריבונותו של המחוקק". הוא גם מוסיף: "אני חושב שפסק הדין הזה הוא חמור ושגוי, ועלינו כחברי כנסת למנוע מבית המשפט לכרסם בסמכויותינו".
"זה פוגע בכבוד הכנסת ובריבונות המחוקק". ח"כ בצלאל סמוטריץ' // צילום: נעם ריבקין פנטון
ח"כ קיש, שהתבטא גם הוא בעד פסק הדין, לא חוזר בו כיום: "אני סבור שהתערבות של בג"ץ בנושאי מהות היא חמורה ביותר, אבל כשמדובר בנושאים פרוצדורליים, אני חושב שאפשר להבין אותו". לדבריו, "תופעת חוק ההסדרים הוא בעיה וראוי היה שיצומצם אם לא יבוטל לחלוטין. בג"ץ הוא אמנם לא הכתובת לכך, אבל נוצר מצב שזה הגיע לפתחו, והוא פסל ספציפית את אותו נושא. טוב שהממשלה פנתה לבג"ץ לדיון נוסף עקרוני בנושא ביטול חוקים".
סטנדרטים כפולים
גם בקרב משפטנים נשמעים קולות המבקרים את פסק הדין ומצביעים על סכנותיו. הבולט בהם שייך לפרופ' רות גביזון, הנחשבת לשמרנית מובהקת ואף שילמה בעבר על עמדות אלו במינוי לעליון שבוטל. "נחצה פה קו שלא טוב לנו שנחצה", כתבה פרופ' גביזון בעמוד הפייסבוק שלה, "אי אפשר לדעת עכשיו מה יהיה רוחבו של הפתח הזה. דווקא מי שמכיר את הליכי החקיקה מבפנים יודע שפגמי חקיקה משמעותיים היו לא מעט בעבר, לגבי חוקים שנויים מאוד במחלוקת".
לדעתה, הסכנה חמורה יותר, מכיוון שהיא תאפשר לגורמי אופוזיציה בכנסת ליצור בעיות פרוצדורליות בחקיקה ולאחר מכן לרוץ לבג"ץ: "עכשיו יהיה לנו כלי חדש להילחם בחקיקה שבה איננו רוצים - ניווט המהלכים כך שניתן יהיה לטעון לפגם בהליך". גביזון, כדרכה, מסיימת בעקיצה: "המברכים על ההחלטה אינם בעיקרם פרלמנטרים משובחים. הם שמחים לביטולו של חוק שהם נגדו. בין אם זה מפני שהם באופוזיציה ובין מפני שיש להם עמדה אחרת נגד החוק לגופו. הוויכוח הוא בעיקרו פוליטי וכלכלי, לא כזה הנוגע להליך העברתו של החוק".
ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית ב"פורום קהלת", סבור כי פסק הדין הזה מהווה לא פחות מציון דרך היסטורי, ולרעה: "בקיץ 2017 התרחשה מהפכה חוקתית שנייה, שתוצאותיה עלולות להיות דרמטיות לא פחות מזו שהוביל אהרן ברק. בפסק הדין ביטל בג"ץ, לראשונה בתולדותינו, חוק של הכנסת בגלל הפרוצדורה שבה נחקק". לדבריו, נפתח כאן פתח לשורה של בעיות, ובכללן "הכפפה של הליך החקיקה למשפטיזציה ויצירת כר פורה למניפולציות של עורכי דין וסטנדרטים כפולים".
הבעיה מחריפה, לדבריו, מכיוון שלא מדובר רק במצבים של הפרה פורמלית של התקנון, אלא גם בסטנדרטים עמומים הרבה יותר. "מדוע לבטל את חוק מס דירה שלישית בגלל שהדיון האחרון בעניינו התפרס 'רק' על 240 עמודי פרוטוקול, ולא לבטל למשל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהדיון בעניינו התפרס על 86 עמודים?" תוהה בקשי. "מי קובע מה נחשב דיון רציני וראוי ומה לא?"
בקשי חושש כי מעתה על כל פעולה של הכנסת ניתן יהיה להגיש בג"ץ, לגרום להשהיה ולפגוע בעבודת הכנסת שלעיתים מבוססת על הזדמנויות פוליטיות חד־פעמיות. "המשמעות המעשית היא שבית המשפט נטל לעצמו את תפקיד מנהל העל של הכנסת, תוך פגיעה חריפה בהפרדת רשויות". הוא אומר, ומזהיר: "על הגשר שהניח השופט סולברג, יחצו שופטים ויועצים משפטיים אקטיביסטים בדרכם למחוזות שונים לחלוטין מכוונתו המקורית".
¬¬¬
כאמור, הממשלה ביקשה מבג"ץ דיון נוסף ועקרוני בשאלת גבולות סמכותו של בית המשפט לבקר את עבודת הכנסת ולבטל חוקים, אך גם על כך נמתחת ביקורת. "במקום ללכת לבג"ץ ולבקש ממנו שיקבע את כללי המשחק לכנסת, הכנסת צריכה לקבוע בעצמה את כללי המשחק של בג"ץ", אומר סמוטריץ'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו