"אחרי שקיבלתי הזמנה לבוא ולנגן עם מרתה ארחריץ', התקשרתי שוב למארגנים, לוודא שזו לא טעות או מתיחה", אומר הפסנתרן הישראלי שי ווזנר (41), שיתארח בשבוע הבא בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים ויבצע, בין היתר, יצירות לשני פסנתרים עם הפסנתרנית הארגנטינאית הגדולה מרתה ארחריץ' (3.9, אולם ימק"א בירושלים, 19:30).
"ארחריץ' היא אלה, היא פסנתרנית מדהימה, וזה כבוד עצום לנגן איתה", אומר ווזנר, שנולד במושב בצרה בשרון "למשפחה לא מוזיקלית במיוחד", אבל עם פסנתר בסלון. כילד אהב לאלתר על הפסנתר. אחר כך שכנעו אותו לקחת שיעורים. הוא למד עם עמנואל קרסובסקי, המלחין המנוח אנדרה היידו ("איתו למדתי על כל מה שלא קשור לפסנתר") ועם הפסנתרן הגדול עמנואל אקס.
כיום הוא מתגורר בארה"ב ומנהל משם קריירה מוצלחת הכוללת הקלטות רבות ושיתופי פעולה עם מנצחים, תזמורות ומוזיקאים חשובים ביותר. אחרי שנים ארוכות בארה"ב, נראה שווזנר מוכר בחו"ל יותר מבארץ. כשאני מספר לו שאין לו ערך בוויקיפדיה בעברית (רק באנגלית, גרמנית ואיטלקית), הוא מופתע. "אני משתדל להגיע יותר לארץ בשנים האחרונות", הוא אומר, "הקהל בארץ אוהב מוזיקה באמת, יש לו צורך עמוק ואותנטי במוזיקה קלאסית, צורך שלא רואים בהרבה מקומות אחרים".
נוסף על ארחריץ' ינגן ווזנר בפסטיבל הירושלמי עם שורה של אמנים מעולים. עם הבריטון הגרמני הנהדר דיטריך הנשל הוא יבצע שירים של דבוז'אק ומהלר, עם מארק בוצ'קוב ופאבלו פרנדז הוא ינגן שלישיית פסנתר מאת ארנסקי, ועם אלנה בשקירובה וסאנווק קים הוא ינגן שני קטעים של רחמנינוב לפסנתר בשש(!) ידיים.
איך מתאמנים על יצירה לשש ידיים? בסקייפ?
"אי אפשר בסקייפ", צוחק ווזנר, "הדרך היחידה היא לנגן ביחד".
לא צפוף ליד הפסנתר?
"צריך לתאם ולהסכים מראש על צורת הנגינה, 'פה אתה מרים את היד', 'פה אתה צריך לזוז'. הנגנים אמורים לתפקד כמקשה אחת, כמו תזמורת גדולה, להתמזג לפסנתר ענק אחד".
על חייו כפסנתרן קונצרטים מקצועי אומר ווזנר: "אני הרבה לבד, הרבה בנסיעות, בבתי מלון, רחוק מהמשפחה. זה הצד הפחות סימפטי, אבל זה חלק מהמקצוע. אתה אולי לבד אבל אתה מבלה במחיצתם של מלחינים גדולים ואמנים גדולים וזה פיצוי ניכר. לטוב ולרע - זו הקריירה".