"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נדידת מוטיבציה
חשיפה • דאגה בצה"ל: נתוני מחזורי הגיוס האחרונים מעידים כי בני הנוער זונחים את יחידות החי"ר לטובת ההגנה האווירית, מג"ב ופיקוד העורף • מכ־6 מתמודדים על כל מקום פנוי בגולני, צנח המספר ל־3.8
צילום: דובר צה"ל // צילום: דובר צה"ל

נדידת מוטיבציה

חשיפה • דאגה בצה"ל: נתוני מחזורי הגיוס האחרונים מעידים כי בני הנוער זונחים את יחידות החי"ר לטובת ההגנה האווירית, מג"ב ופיקוד העורף • מכ־6 מתמודדים על כל מקום פנוי בגולני, צנח המספר ל־3.8

יואב לימור
, עודכן

בצה"ל מוטרדים מאוד מהמגמה המובהקת ולפיה פחות בני נוער מבקשים להגיע ליחידות קרביות "קלאסיות", לעומת עלייה חדה בביקוש של המתגייסים לשרת ביחידות אחרות - ובראשן הגנה אווירית, משמר הגבול וגדודי פיקוד העורף.

נתוני מחזור הגיוס הנוכחי - יולי־אוגוסט 2017 - מלמדים כי בשונה מבעבר, הנוער כבר לא ממהר להתגייס ליחידות השדה, ובראשן לחטיבות החי"ר. אם בעבר התמודדו 6-5 מתגייסים על כל מקום פנוי בגולני, כעת היחס ירד בחדות ל־3.8 מתמודדים על כל מקום. נתונים דומים קיימים גם בגבעתי, שהביקוש אליה נושק לזה של גולני, ובמידה פחותה מעט גם בנח"ל (שנשענת במידה רבה על בני גרעין).

למעשה, חטיבת החי"ר היחידה שרשמה גידול יחסי בביקוש לשרת בה היא כפיר - שבה על כל מקום פנוי מתמודדים קצת יותר מ־3 מתגייסים - ובצה"ל משייכים זאת לחלקה הבולט, יחסית, בלחימה בשטחים.

את המוטיבציה לשרת בחטיבות החי"ר החליף אצל המתגייסים הרצון לשרת ביחידות אחרות. מדובר, כאמור, במגמה מובהקת, שמתבטאת בכך שעל כל מקום פנוי בגדודי ההגנה האווירית מתמודדים כיום לא פחות מ־9 מתגייסים שמבקשים לשרת במערכות החץ, קלע דוד וכיפת ברזל, ובמשמר הגבול היחס דומה - 1 ל־8. ביקוש גבוה נרשם גם בגדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, שבעבר מעמדם היה נמוך יותר אצל בני הנוער, והפכו כעת ליעד מבוקש במיוחד.

ביחידות השדה האחרות המצב עוד פחות טוב מאשר בחי"ר, אם כי לא ניכר בו שינוי משמעותי במחזורי הגיוס האחרונים. בשריון ובתותחנים עדיין נאלצים למלא את השורות גם בחיילים שלא ביקשו לשרת שם (יחס של פחות מ־1 ל־1), אולם שורת צעדים שננקטו באחרונה בחיל השריון מעוררים בצה"ל תקווה לשינוי מסוים בנתונים במחזורי הגיוס הקרובים.

לוחמי מג"ב. בולטים בלחימה בטרור // צילום ארכיון: אורן בן חקון

בצה"ל נזהרים מלדבר על משבר מוטיבציה ביחידות השדה, ומגדירים את המגמה הזאת "נדידת מוטיבציה". מקצת מההסברים למגמה הזאת הם טכניים: למג"ב, למשל, מגויסים מדי מחזור הרבה פחות חיילים מאשר לגולני או לשריון, מה שמוביל באופן טבעי ליחס גבוה יותר של מתמודדים על כל מקום פנוי. גם העובדה שמג"ב בולטת בלחימה בטרור, והסיכוי של המשתחררים ממנה להמשיך לשירות קבע בשכר במשטרת ישראל, גורמים למתגייסים רבים לתעדף אותה על־פני חטיבות חי"ר אחרות.

הסבר נוסף נעוץ בשקט הביטחוני היחסי. נתוני הגיוסים לאורך שנים מלמדים כי בתקופות של מתיחות ביטחונית, ובעיקר אחרי לחימה, נרשם זינוק במספר המבקשים להגיע ליחידות שהיו במוקד הלחימה, בדגש על חטיבות החי"ר - שסופגות כעת את הירידה החדה ביותר במספר המבקשים להגיע לשורותיהן - משום שהמתגייסים קושרים במישרין את השירות בהן עם הגנה על המדינה.

לוחמת מג"ב, הדס מלכא ז"ל

סיבה שלישית נובעת מהאחוז הגבוה, יחסית, של נשים בשלוש היחידות הפופולריות ביותר כיום - מג"ב, הגנה אווירית וגדודי פיקוד העורף. במג"ב היוו בעבר הנשים 15 אחוזים מהלוחמים וכעת עלה מספרן ל־35 אחוזים, מה שמותיר פחות מקומות פנויים לחיילים - ומגדיל את התחרות. בהגנה האווירית ובפיקוד העורף המצב קיצוני אפילו יותר: יותר מ־50 אחוזים מהלוחמים הם נשים, שעל פי החוק מתנדבות לשרת 32 חודשים (כמו גברים), וכן לשירות מילואים פעיל.

למרות ההסברים האלה, והעובדה שהנתונים מלמדים כי הביקוש לחטיבות החי"ר עדיין גבוה מההיצע - על כל מקום פנוי מתמודדים, כאמור, יותר משלושה מתגייסים בממוצע - "נדידת המוטיבציה" והעובדה שמדובר במגמה קבועה שנמשכת על פני מחזורי גיוס רבים מדאיגה את צמרת צה"ל, ונמצאת כעת בליבת העיסוק של אגף כוח אדם (אכ"א) ומפקדת זרוע היבשה (מז"י).

בימים אלה מגובשת תוכנית אסטרטגית מטכ"לית, שאמורה לתת מענה מערכתי לבעיה. התוכנית מגובשת אמנם בצה"ל, אבל היא תשלב את משרדי הביטחון והחינוך ותכלול רכיבים פנים וחוץ־צבאיים. כך, מתכנן צה"ל לבצע פעולות הסברה בקרב בני הנוער כבר מתחילת כיתה י"א, ולהדגיש את חשיבות "השירות המשמעותי", בדגש על שירות ביחידות החוד (חטיבות החי"ר). בפעולות ההסברה האלה ישולבו גם מפקדי חטיבות החי"ר ומפקדי הגדודים, שיידרשו להגיע לבתי הספר ולדבר עם הצעירים כדי לשכנעם להתנדב לקרבי. נבחנת גם אפשרות להסתייע במעצבי דעת קהל ברשתות החברתיות, שנחשבים לבעלי השפעה רבה על המתגייסים.

לוחמי פלחה"צ // צילום: קוקו

במקביל, מתכנן צה"ל לפעול להעלאת מעמדם של הלוחמים, שאמורים גם לקבל תגמולים גדולים מבעבר וגם להיות מובדלים - בתנאים, בסמלים, בהוקרה - ממי שמשרתים ביחידות אחרות. כחלק מכך נשקלת האפשרות לבצע מדרג מובהק יותר בין היחידות הלוחמות השונות, כך שהלוחמים ביחידות המתמרנות ייהנו מסטטוס אחר מחיילים שמשרתים ביחידות אחרות.

חטיבת החי"ר היחידה שרשמה גידול יחסי בביקוש לשרת בה היא כפיר - שבה על כל מקום מתמודדים קצת כ־3 מתגייסים. בצה"ל משייכים זאת לחלקה הבולט בלחימה בשטחים

בניסיון להתמודד עם הבעיה, מתכנן צה"ל לפעול להעלאת מעמד הלוחמים, שאמורים לקבל תגמולים גדולים יותר ולהיות מובדלים - בתנאים, בסמלים, בהוקרה - מהמשרתים ביחידות אחרותההסברים ל"נדידת המוטיבציה": הסיכוי של משוחררי מג"ב להמשיך לשירות בשכר במשטרה, השקט הביטחוני היחסי ואחוז הנשים הגבוה ביחידות המבוקשות, שמותיר פחות מקום לחיילים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...