"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בני מוכתר: “תקן דווח כספי יתרום לשיפור ה-EBITDA של החברות”
רואה חשבון בני מוכתר התייחס היום לשינויים ב- ה-EBITDA של חברות בעקבות ההחלטה שהתקבלה בינואר 2016 על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (ה- IASB), שפרסמה את תקן הדיווח הכספי הבינלאומי ה- 16 בנושא חכירות (IFRS 16)
צילום: //

בני מוכתר: “תקן דווח כספי יתרום לשיפור ה-EBITDA של החברות”

רואה חשבון בני מוכתר התייחס היום לשינויים ב- ה-EBITDA של חברות בעקבות ההחלטה שהתקבלה בינואר 2016 על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (ה- IASB), שפרסמה את תקן הדיווח הכספי הבינלאומי ה- 16 בנושא חכירות (IFRS 16)

, עודכן

בשיתוף ברק רום

לדברי רו”ח בני מוכתר: “התקן החדש יביא לכך שמרבית החכירות יוכרו בדוחות הכספיים של החוכרים (ולא כהתחייבות חוץ מאזנית כפי שהיה מקובל עד לאחרונה). משמעות הדבר הינה שטיפול זה יביא לרישום הוצאות פחת ומימון במקום רישום של דמי שכירות ובכך יביא לשיפור ב-EBITDA”.

מועד תחילת התקן הינו 1.1.19 לדברי בני מוכתר, יישום מוקדם אפשרי בתנאי שתקן דווח כספי בינלאומי 15 אומץ לפני או במקביל על ידי הישות.

רואה חשבון בני מוכתרבחר להציג את סיכום ההשפעות מיישום התקן:

חכירות תפעוליותלפני יישום התקןאחרי יישום התקן
סווג ברווח והפסדהוצאות שכירותהוצאות פחת ומימון
EBITDAהוצאות השכירות הן חלק מ EBITDAשיפור ב EBITDA ביחס למצב הקיים
רווח נקירישום הוצאה בקו ישרבשנים הראשונות הוצאה גבוהה יותר
הצגה במאזןהתחייבות חוץ מאזניתהצגה של נכס זכות שימוש והתחייבות בגין חכירה
הצגה בדוח תזריםפעילות שוטפתתשלומי חכירה בגין מרכיב קרן יוצגו כפעילות מימון

לדבריו: “בעקבות השינויים שנעשו לחוכרים יש מעתה מודל חכירה אחד עבור כל סוגי החכירות, פרט לחריגים מסוימים. יחד עם זאת הטיפול החשבונאי מצד המחכיר לא השתנה באופן מהותי”.

פרשנות נוספת לעדכונים על פי הסברו שלרו”ח מוכתר בני“כ- 85% מהחכירות אינן מופיעות במאזן , הדבר מקשה על משקיעים ומשתמשים נוספים לקבל תמונת מצב מדויקת אודות נכסים והתחייבויות הנובעים מחכירות אותן מבצעת החברה ולהשוות בין חברות החוכרות נכסים לבין חברות הרוכשות נכסים, וכן להעריך את כמות ההתחייבויות החוץ מאזניות הנובעות מחכירות במאזן. שלעיתים מוערכות ביתר.

על מנת להעריך האם חוזה מקנה לישותשליטה בנכס המזוההיש לבחון האם במהלך תקופת החוזה מתקיימים שני התנאים הבאים: זכות להשיג את רוב רובן של ההטבות הכלכליות מהשימוש בנכס המזוהה; וכן זכות לכוון את השימוש בנכס המזוהה.

נכס -זכות השימושיימדד לראשונה בעלות ויורכב מ: התחיבות בגין חכירה בתוספת תשלומי חכירה מראש ,בתוספת עלויות ראשוניות שמתהוות על מנת להשיג את החוזה ובנכוי תמריצים מהמחכיר.

התחייבות בגין חכירהתימדד לראשונה בהתבסס על הערך הנוכחי של תשלומי החכירה שישולמו במהלך תקופת החכירה.

שיעור הניכיון שיהיה בשימוש הינו השיעור הגלום בחכירה, כלומר, השיעור שהמחכיר מחייב את החוכר.

חוכר ישתמש בשיעור הריבית הגלום בחכירה, ואם שיעור זה לא ניתן לקביעה בקלות יחסית החוכר ישתמש בשיעור הריבית התוספתית שלו. ליישום התקן עשויה להיות השפעה בעמידת החברות בהתניות פיננסיות שנקבעו להן.

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...