"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ביקורת טלוויזיה: אמריקה באיש אחד
"ברוס ספרינגסטין, במילים שלו", yes דוקו, 22:00
"ברוס ספרינגסטין, במילים שלו". אמנות המגדירה אומה

ביקורת טלוויזיה: אמריקה באיש אחד

"ברוס ספרינגסטין, במילים שלו", yes דוקו, 22:00

עדי רובינשטיין
, עודכן

הדוקו על ברוס ספרינגסטין הוא בעצם הקראת ספרו והפיכתו לסרט טלוויזיוני, שמטרתו מן הסתם לייצר עוד מזומן למפיקיו. מי שמעריץ את ה"בוס" לא יקבל בסרט דברים שהוא לא שמע או הכיר בעבר, אבל מצד שני הוא כמובן לא יעז להחמיץ אותו. מי שמכיר את ספרינגסטין באופן שטחי, יקבל סרט מעניין למדי על האיש והמוסיקה שמגלמים את ארה"ב ב־40 השנה האחרונות. אם תרצו, אמריקה באיש אחד.

הסרט חושף את סוד הצלחתו של הזמר (שעל פי מה שמבטיחים לנו יופיע בשנה הבאה בישראל) ואת סוד כוחו. לאורך כל חייו הוא הקפיד ללכת ראשון, לפני המחנה, וכך הוא גם הוא עושה על הבמה: "כדי שזה יעבוד, אתה חייב להקה". וכשהוא מסתכל אחורה בכל ערב בעשורים האחרונים, הוא באמת רואה את הלהקה המחויבת שלו.

ספירנגסטין הוא זה שעומד חשוף מול האורות ואומר לקהל וללהקה שלו "אחריי", וכולם מאמינים לו והולכים אחריו. מעניין גם לגלות את המודעות שלו לכך "שכדי להצליח אתה צריך לבוא מהם". הם זה הקהל. האמינות של ספרינגסטין תמיד היתה הקלף הכי חזק שלו, והוא מודע לה. עם אבא שחולה במחלת נפש, אמא שמתעקשת להחזיק את המשפחה יחד והחיים בניו ג'רזי האפורה - מה שספרינגסטין שר חייב להיות אמת. והאמת תמיד עובדת. הקהל הישראלי אולי מקבל כאן סרט אמריקני על גיבור אמריקני, שהחל את הקריירה שלו כשג'רלד פורד היה נשיא ארה"ב והצליח להגיע לשיאים חדשים כשהמדינה שלו חוותה את אסון התאומים, והוא עדיין כאן כשטראמפ נשיא. זה לא סרט על מוזיקה, זה סרט על אדם שבזכות האמנות שלו מגדיר אומה שלמה.

ראיתי בפרסומת

שירות הביטחון הכללי בקמפיין פרסומי חדש

בחודשים האחרונים משטרת ישראל מפרסמת את עצמה בכל ערב לפני מהדורות החדשות. הדיון על הבחירה לפרסם בכזאת אינטינסיביות בטלוויזיה הוא כמובן פילוסופי ויכול להימתח כמסטיק. האם גוף שכזה ראוי בכלל לפרסם את עצמו? מה המטרה בפרסום הזה? שיפור תדמיתי? גיוס מתנדבים? האם ההליכה של משטרת ישראל לעולם הפרסומות לא מציבה בפניה, בעצם, שאלות אמינות - כמו לגבי כל פרסומת שאנחנו רואים בטלוויזיה - לגבי מה נכון ומה לא נכון במה שאנחנו רואים על המסך. עתה אנחנו מקבלים קמפיין חדש של שירות הביטחון הכללי- השב"כ. הקמפיין עצמו קצת רציני מדי ("לא תדע כמה חיים של אנשים הצלת"), אבל גם כזה שמעורר סוג של חיוך ("בכל התמונות אנחנו יוצאים מטושטשים").

בניגוד למשטרה, שירות הביטחון הכללי פונה לאנשים שרוצים להצטרף אל הגיבורים האלמונים. הוא עושה זאת בקמפיין שהוא חצי ג'יימס בונדי וכאילו מודע לעצמו. בעבר, אגב, קיבלנו פרסומות גם למוסד, שקרא לאנשים להצטרף אליו. למעשה, בשנים האחרונות דומני שרק מגן דוד אדום לא יצא בקמפיין גדול כדי למשוך אנשים אל כוחותיו. אגב, גם המשטרה וגם השב"כ עובדים חזק דרך הרשתות החברתיות, מתוך הבנה שקהל היעד שלהם בכלל נמצא ברשת, ולא מול הכורסה הביתית. ולחשוב שלפני 30 שנה פרסומות על חפץ חשוד ומחזירי אור (בכיכובה של להקת בנזין) היו זוכות לרייטינג של 90 אחוז בעולם ללא יו־טיוב ופייסבוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...