"אלוקים" - אמר פעם אדריכל אחד - "מסתתר בפרטים הקטנים". האמירה הזאת מתכתבת היטב גם עם חוקים או הצעות חוק. היא מתגלה כנכונה במיוחד כאשר מדובר בהצעת החוק נגד חלוקת ירושלים. בנט יזם אותה. מליאת הכנסת אישרה אותה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה.
הפן הגלוי שבה קובע כי מעתה לא ניתן יהיה להעביר שטחים מירושלים לריבונות זרה, ללא רוב של 80 ח"כים. הפן הנסתר שלה, דרמטי לא פחות: ביוזמת השר לענייני ירושלים זאב אלקין ובהסכמת רה"מ בנימין נתניהו והשר נפתלי בנט, שולב בה סעיף שיאפשר בעתיד לגרוע מירושלים שכונות ערביות, ובלבד שיישארו בתחומי מדינת ישראל הריבונית.
הסעיף החבוי בנוסח הצעת החוק סתום משהו. הוא אינו יורד לפרטים, אבל מאחוריו - כך מגלה בשיחה מיוחדת השר אלקין - עומדת תוכנית שהמל"ל דן בה כבר שנתיים: לגרוע מירושלים את השכונות הערביות הצפוניות, כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט, שבהם חיים כיום 140 אלף תושבים, ולהקים עבורן מועצה או שתי מועצות מקומיות נפרדות.
בניגוד לתוכנית חלוקת ירושלים של השר לשעבר חיים רמון, אין מדובר בהעברת השכונות הללו לרשות הפלשתינית, או בשלילת תעודות התושב מיושביהן. בדיוק הפוך: השכונות הללו יישארו בשטח מדינת ישראל. הדרים בהן ימשיכו להחזיק בתעודות התושב "הכחולות", אך הן לא יהיו יותר חלק מירושלים.
אלקין מסביר: "מדובר ב'פצצת זמן דמוגרפית', שמאיימת על הרוב היהודי בירושלים שקטן כל העת. בין שליש לבין חצי מהתושבים שם", הוא מגלה, "הם תושבי הרשות הפלשתינית שהסתננו לשם באין מפריע. מדובר בשטחי הפקר, שאין בהם שלטון ממשי, לא של ישראל ולא של הרשות הפלשתינית. בשכונות הללו, שכלואות בין הגדר לבין קו השיפוט של ירושלים - משתוללים טרור, עבריינות, עוני, סמים והזנחה קשה וארוכת שנים של מדינת ישראל. הפניות הרבות לבג"ץ בנוגע להיעדר ההשקעה שלנו שם - מוצדקות לגמרי".
גילוי נאות: בכובעי השני אני עוסק כחוקר בענייני ירושלים. לפני כשנתיים פרסמתי את ספרי "ירושלים - אשליית החלוקה". הרחבתי שם מאוד בנזקיה האפשריים של חלוקת ירושלים, אך גם שרטטתי כמה רעיונות, בבחינת: מה כן, ולא רק: מה לא. אחת התוכניות היתה זו שאלקין מקדם עתה. על פני כמה עמודים הסברתי שם מדוע התוכנית טובה הן לישראל והן לתושבים הפלשתינים.
בשנתיים שחלפו אימצו את התוכנית (בגרסה כזאת או אחרת), לבד מאלקין, גם חברי הכנסת יואב קיש וענת ברקו, והשר לשעבר גדעון סער. עכשיו, כאמור, גם המל"ל עוסק בה. במהלך השנה האחרונה פעל וולונטרית ובחשאי צוות חשיבה נוסף שהכין תוכנית המכונה "מגן ירושלים". היא תיחשף בעתיד.
אחד מסעיפיה המרכזיים מפתח את רעיון הוצאת השכונות הערביות הצפוניות מהעיר, בדיוק ברוח שאלקין מדבר עליה. בצוות הזה, שאותו הקים וריכז חיים סילברסטיין מתנועת "אם אשכחך", היו חברים האלוף (מיל') גרשון הכהן, היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ אלן בייקר, החתום מעלה, מוני בן ארי מכפר אדומים, האדריכל יורם גינזבורג ויורם אטינגר ששימש ציר בשגרירות ישראל בארה"ב.
"הכל פרוץ"
מעט רקע הכרחי: בעקבות גל הטרור הקשה והאינתיפאדה השנייה, הוקמה גדר ההפרדה על תוואי עוטף ירושלים. תוואי הגדר הוציא בפועל מתחומי העיר כמה שכונות ערביות ובהן את כפר עקב שבקצה הצפוני של העיר, וכן את אזור מחנה הפליטים שועפט. בשני אזורים אלה מתגוררים פורמלית כ־90 אלף תושבים, אבל אומדנים אחרונים (שפורסמו לראשונה ב"ישראל השבוע") מלמדים כי בפועל מתגוררים שם כ־140 אלף נפש.
באופן רשמי נותרו אזורים אלה חלק מירושלים שבריבונות ישראל. יושביהם מחזיקים ב"תעודות התושב הכחולות", כמו יתר תושבי מזרח ירושלים. באופן מעשי, חדלו האזורים הללו לתפקד כחלק מהמרקם העירוני של ירושלים. הם הפכו מוקד לעבריינות בנייה, סמים, טרור, עוני הזנחה ופשע.
הרשויות הישראליות עדיין מתקשות לספק שירותים לשכונות אלה, שסובלות מהזנחה קשה. הגדר העמיקה את ההזנחה ואת עוינות התושבים כלפינו.
השר אלקין. "אוי לנו אם נהפוך את זה לסוגיה מדינית" // צילום: יונתן זינדל/פלאש90
"בשנתיים האחרונות", מגלה אלקין, "נפגשתי והתייעצתי עם עשרות אנשים, ביניהם אנשי שב"כ בכירים, בנוגע לעתידן של השכונות הללו. בהדרגה התגבשה אצלי ההכרה כי בשונה מהשיח השגרתי על 'המשילות' שם, או על הדרך להתמודד עם העתירות המוצדקות לבג"ץ נגד ההזנחה שלנו שם, הבעיה העיקרית היא הרצף בינן לבית שטחי הרשות הפלשתינית. מהצד שלנו יש גדר. מהצד השני - הכל פרוץ".
אלקין מעריך, כאמור, שבין שליש למחצית מהאוכלוסייה שחיה במחנה הפליטים שועפט ובכפר עקב, מקורה בתושבי הרשות הפלשתינית. "זה קורה", הוא מסביר, "מכיוון שהמעבר לשם חופשי; מכיוון שזה שטח שאין בו שום שלטון. האזור גם הפך מקום מושב והיכרות לזוגות מעורבים מהרשות הפלשתינית וממזרח ירושלים, שגם ילדיהם יקבלו מאיתנו בעתיד תעודות תושב".
"מחירי הדירות שם", מציין אלקין, "נמוכים לא רק יחסית למזרח ירושלים, אלא גם לשכונות ברמאללה. למרות שהרבה עבריינות מתבססת בשכונות הללו, ולמרות שיש שם בנייה פרועה לגובה, לא חוקית ולא בטיחותית - האזורים הללו הפכו לאטרקטיביים מבחינת האוכלוסייה הפלשתינית. הריבוי הטבעי שם הוא הגבוה מבין שכונות מזרח ירושלים. בראייתי, זו היא 'פצצת זמן', וגם סוג של אבסורד: ככל שנשפר יותר את רמת החיים בשכונות הללו, כך הדחף מצד אוכלוסייה רחבה יותר, לעבור לשם, ילך ויגבר.
"הדרך היחידה לנטרל את פצצת הזמן הדמוגרפית הזאת שמאיימת ממשית על הרוב היהודי בירושלים", אומר אלקין, "והדרך היחידה לשפר את תנאי החיים הקשים של האוכלוסייה שם, היא להקים עבורם מועצה מקומית נפרדת. להוציא אותם מירושלים, אבל להשאיר אותם בישראל. הם אינם צריכים לחשוש מכך. תעודות התושב שלהם יישארו בידיהם, וכנגזרת מכך יישארו בידיהם גם ההטבות החומריות הרבות שהתעודה הזו מעניקה - ביטוח לאומי, ביטוח רפואי, תנאי העסקה טובים ועוד".
להצביע לעיריית הגג
אלקין מעריך שבמסגרת מועצה חדשה גם התקציבים לאזורים הללו יגדלו: "אפילו אם מדובר רק בתקציבים בסדר גודל שמועברים למועצות ערביות בתחומי מדינת ישראל - זה הרבה יותר ממה שמגיע אליהם היום".
הוא גם מודע לאפשרות שיאיימו על התושבים, שינסו להפחיד אותם: "סביר שהרשות הפלשתינית תתנגד. זה מאיים עליה, כפי שזה מאיים על השמאל האידיאולוגי הנוקשה אצלנו. שניהם רוצים בחלוקת ירושלים, ואינם באמת חושבים על טובת התושבים.
"עיתון 'הארץ' כבר קלט, אם כי באיחור מה - מה עומד מאחורי התוכנית ופתח בקמפיין אגרסיבי נגדה. "בשלב ראשון", אומר אלקין, "אם הם לא ירצו לבחור מועצה משלהם, ניתן יהיה להקים עבורם מועצה ממונה ורק בהדרגה להעביר אליהם סמכויות. בסוף הם יגיעו, מבחינת מעמד מוניציפלי פורמלי, למצב של אבו גוש או מבשרת ציון.
"גם ישראל תרוויח מהמהלך", מבהיר אלקין: "נקל על עצמנו דמוגרפית. שיעור היהודים בעיר יגדל מכ־60% לכ־70%. נשמור על הריבונות הישראלית שם. נשמור על נגישות מודיעינית, סיכולית וביטחונית לשכונות הללו.
"לא נמסור אותן לרשות הפלשתינית, כדי שלא יירו משם על פסגת זאב ועל נווה יעקב, כפי שירו שנים מבית ג'אלה ומבית לחם על שכונת גילה. לא נמסור את כפר עקב לרשות הפלשתינית, כדי שהוא לא יאיים בעתיד על הדרך לעטרות ועל השכונה הגדולה, כ־10,000 יח"ד שכרגע אנו מקדמים את תכנונה שם".
האם ראש הממשלה תומך בתוכנית?
"הוא תומך בשימור האפשרות לביצועה. אנחנו מוודאים שהחוק למניעת חלוקת ירושלים לא יחסום אפשרות כזאת בעתיד. בגדול, נראה לי שהוא אוהד את הרעיון, אבל אני לא רוצה ולא מוסמך לדבר בשמו. כרגע - אין החלטה".
אם תבצעו את התוכנית - האם מדובר בצעד ישראלי פנימי או שהיא מובנית במהלך בינלאומי ?
"לחלוטין פנימי ישראלי. אוי ואבוי לנו אם נהפוך את זה לסוגיה מדינית. זה מנוגד לאינטרס הישראלי. אין אפילו צורך בחקיקת כנסת. יש הליך פנימי במשרד הפנים של שינוי גבולות שיפוט. כך זה ייעשה גם כאן. זה גם צורך לאומי ישראלי כדי להגן על הרוב היהודי בירושלים, וגם מיטיב עם התושבים המזרח־ירושלמים שגרים שם, בתחום הריבונות הישראלית".
כשהוקמה הגדר בצפון ירושלים, עשרות אלפי פלשתינים עברו אל הצד הישראלי. אינך חושש שהפרדתם מירושלים תביא לתוצאה דומה?
"הפעם זה יאיים עליהם הרבה פחות. אני משאיר בידיהם את תעודות התושב, שאז - הם מאוד חששו לאבד. הם לא יפסידו דבר. רק ירוויחו, ואני גם מקים עבורם מערך מוכוון לשיפור תנאיהם שם".
תודעתית, הם לפתע לא "ירושלמים", ורשאים להתגורר בכל מקום אחר בירושלים המערבית או בישראל. איך תמנע זאת מהם?
"כאן אני מגיע לחלק נוסף של התוכנית. אני מציע לממש את החלטת ממשלת נתניהו משנת 1998, שלא בוצעה עד היום, להקים עיריית גג לירושלים, שתכלול בתוכה את כל יישובי העוטף. זה ישאיר אותם 'ירושלמים', לפחות בתחושה, וגם קצת למעשה. הם יוכלו - אם ירצו - להצביע לעיריית הגג".
ארה"ב סיכלה ב־1998 את החלטת הממשלה להקים עיריית גג ליישובי עוטף ירושלים.
"אני זוכר, אבל אז ביקשנו שעיריית הגג תכלול רק את היישובים היהודיים שבמרחב. עכשיו אני מבקש שהיא תכלול גם 140 אלף ערבים מהמרחב. זה משהו שונה לחלוטין. הרבה יותר שוויוני.
"אני מאמין שניתן יהיה לשכנע את ידידינו בעולם, בייחוד כאשר אחד היעדים המוצהרים הוא שיקום השכונות הכה מוזנחות הללו. ככל שנתמהמה בצעד הזה, הסבירות שיותר תושבים משם יעברו לצד הישראלי של הגדר - גדלה. לכן בעיניי - רמת הדחיפות של הביצוע היא גבוהה".
מהיכן יהיה כסף להשקיע במועצות מקומיות חדשות? הפערים בין מזרח למערב ירושלים בהשקעה בתשתיות ובשירותים הם עצומים.
"ההזנחה המתמשכת", מאשר אלקין, "פוגעת בנו מכל הבחינות. שליש מתושבי מזרח ירושלים, לאו דווקא הצפוניים שבהם, חיו עד לאחרונה על בורות ספיגה. זה לא נורמלי. העברנו תקציבים גדולים לשיקום תשתיות ושירותים במזרח ירושלים. "התמקדנו באשפה, ניקיון וביוב. אני מאמין שדברים משתנים. בתחום החינוך - עשינו שגיאה ענקית בכך שאפשרנו למזרח־ירושלמים ללמוד לפי תוכנית הלימודים הפלשתינית, אבל יהיה שינוי.
"האוכלוסייה הצעירה במזרח ירושלים שיוצאת לרחובות ומתפרעת", מציין אלקין, "היא תוצר של מערכת החינוך הזאת. הם מתחנכים, בכספי משלם המסים הישראלי, לשנוא את מדינת ישראל. אבל בתוך חמש שנים", מעריך השר, "נגיע למצב שבו יותר משליש כיתות א' במערכת החינוך של מזרח ירושלים, ילמדו לפי תוכנית הלימודים הישראלית".
אלקין מגלה כי כעת הוא מתנהל מול משרד האוצר כדי "להשיג תקציבים לפיתוח כבישים ועורקי תחבורה בשכונות הערביות, וגם לטובת פיתוח תשתיות פיזיות, גינות, מגרשי ספורט ועוד.
"כשהממשלה קיבלה לפני שנים אחדות החלטת חומש היסטורית להקצות 15 מיליארד שקלים לערביי ישראל - מזרח ירושלים, שהיא העיר הערבית הכי גדולה בתחומי ישראל, בכלל לא היתה שם. היעד של המשרד שלי - ואני מאוד מקווה שיאפשרו לי לעמוד בו - הוא להקצות 2 מיליארד שקלים במסגרת תוכנית חומש לערביי מזרח ירושלים.
"זה גם צנוע יחסית, אבל זה המון בהשוואה למה שהם קיבלו עד היום. אם לא נעשה זאת, הנזק והפערים הכלכליים שם רק יגדלו. המציאות הכלכלית הקשה שם היא פקטור שמשפיע גם על הביטחון", הוא מזכיר.
לא לעימות עם טראמפ
אני מבקש מאלקין להתייחס גם לבנייה עבור היהודים בירושלים, זו שהוקפאה על ידי נתניהו בלחצו של אובאמה. אלקין אומר שחוץ משתי תוכניות בנייה, זו של גבעת המטוס בדרום ירושלים ו"אי־1" בין מעלה אדומים לירושלים, "הוסרו כל המגבלות המדיניות. הכל משוחרר. את גבעת המטוס ואת אי־1", הוא מסביר, "ארה"ב ואירופה מסווגות כתוכניות אסטרטגיות, שכל אחת מהן יכולה לגזור כליה על מתווה המדינה הפלשתינית".
מדוע אין נכונות להתעמת עם הממשל של טראמפ על בנייה ב"אי־1" ובגבעת המטוס, דווקא מכיוון שהן כה חשובות אסטרטגית לישראל?
"אין נכונות להתעמת על כך ואולי חבל, אבל גם בלי אלה רה"מ הצליח להביא לשינוי דרמטי בממשל של טראמפ בכל הנוגע לבנייה בירושלים".
אז מדוע מקבלים את הרושם שכמעט כל ההחלטות הן שלבי אישור מוקדמים ולא מעשיים, הרי בפועל - אין בנייה מעבר ל"קו הירוק" של פעם.
"מכיוון שבמשך שמונה שנים לא רק הבנייה הוקפאה. גם התכנון הוקפא, כך שכמעט כל תוכנית זקוקה היום לאישור בחמישה שלבים וגם לשיווק, כי בדרך כלל אלה אדמות של מינהל מקרקעי ישראל".
ומדוע נותר על כנו הנוהל שכל תוכנית בנייה ליהודים במזרח ירושלים עדיין עוברת דרך לשכת רה"מ? אף מועצה בתחום ישראל לא נדרשת לכך.
"תבדוק. זה עבר דרך לשכת רה"מ עוד לפני נתניהו, ועכשיו חוץ משתי התוכניות שהזכרתי - למיטב ידיעתי - הלשכה שחררה הכל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו