ערוץ 10 וערוץ 11 אימצו במהדורות החדשות שלהם את עניין "סדרת הכתבות". נדמה שבשנה האחרונה לא היה נושא שלא קיבל את התואר המכובד "סדרת כתבות". כמה מהנושאים היו באמת ראויים לטייטל? ובכן, מעט מאוד. אבל בשבועיים האחרונים דווקא מתרחשים דברים ראויים במחלקות החדשות המדוברות.
לאחר "סדרת הכתבות" (פעם כמעט אחרונה לטור זה) בשבוע שעבר של צביקה יחזקאלי על דאעש, שהיתה טלוויזיה חדשותית מצוינת וראויה למהדורות החדשות היומיומיות, לקחו השבוע בערוץ 10 כיוון אחר לגמרי. נוגה ניר נאמן, שמוכרת לנו מהכתבות הללו על הכל כלול, מעניקה השבוע לצופים הישראלים בדיוק את מה שהם חפצים בו. מבט מאחורי הקלעים על נמל התעופה בן־גוריון. אין מקום יותר מעניין עבור הישראלים בחודש הקרוב מאשר נמל התעופה המקומי שלנו. וניר נאמן מביאה לנו אותו כפי שמעולם לא ראינו אותו. ממגדל הפיקוח ועד המרתפים, האנשים הבלתי נראים בווסטים הזוהרים ואלו במגדל הפיקוח. בעוד שכתבות הז'אנר הללו עוסקות בישראלי בדרך לדיל בקורפו, ניר נאמן מביאה את כל הזוויות כולן, בעוד התיירים הישראלים הם לשם שינוי לא החלק העיקרי בכתבות שלה. יופי של טלוויזיה, על אחד הנושאים היחידים שנוגעים לכל הישראלים באשר הם, מחנין זועבי ועד הצל.
ב"תאגיד בהרצה" (כמה זמן עוד מתכוונים לרוץ שם?) אנחנו מקבלים בשבוע האחרון את "שקופות" של יפעת עמיאל. רגע לפני העברת חוק הפללת הלקוח בכל הקשור לצרכני הזנות, עמיאל מביאה את הטרגדיות שמאחורי העוסקות במקצוע העתיק בעולם. בקריינות בוטה, שמתעקשת לקחת צד, ובעזרתם של גורמי הפיקוח והסיוע השונים, עמיאל אמנם לא מחדשת הרבה כאשר היא חושפת את הפנים המכוערות של התחנת המרכזית, אבל המדיום, כידוע, הוא המסר. אובייקטיביות היא לא מילה רלוונטית בעיתונות של ימינו (ספק אם אי פעם היתה, אבל זה לא הנושא כרגע), ודווקא התוקפנות של עמיאל, שממהרת לשפוט את צרכני הזנות, מעניקה את הנופח הראוי ל"סדרת הכתבות" הזו. אפשר להסכים או לא להסכים עם עמיאל (והתגובות בעמוד הפייסבוק של "כאן", שבניגוד לערוץ עצמו הוא דווקא כן זוכה לפופולריות, מעידות אולי יותר מכל על כמה הנושא מעורר דיונים), אבל מדובר בטלוויזיה שהצופה מעוניין להמשיך ולראות. ובסופו של דבר, זו המטרה.
סביר להניח שהרייטינג של שתי המהדורות לא יתקרב לזה של האחות הגדולה מערוץ 2. אבל אם יש דרך לצמצם פערים, זו בדיוק הדרך. כי עשרות אלפי צופים ברשתות החברתיות אולי לא נמדדים במדד הרייטינג, אבל יוצרים דיבור ושיח. ויותר מכך, הם יוצרים אופוזיציה למי שלא מוכנים שהחדשות שלהם יתעסקו בטרגדיות היומיומיות שהיום הן כאן ומחר לא, אלא מחפשים להעמיק, סליחה על המילה, גם כשמדובר במכשיר רדוד כמו טלוויזיה. בעולם שבו רוב הסקופים הגדולים נאמרים בחמש הדקות הראשונות של המהדורה, כל מה שמרתחש עד התחזית נע בדרך כלל בין כתבות גיא פינסיות (באיכות ירודה יותר מהמקור) לכתבות שיווקיות כאלו ואחרות. נכון שזו הדרך שאנחנו צורכים כרגע חדשות, אבל נדמה שהשינוי כבר בפתח.
עשרות אלפי הצופים ברשתות החברתיות יוצרים דיבור ושיח ואופוזיציה למי שלא מוכנים שהחדשות שלהם יתעסקו בטרגדיות היומיומיות שהיום הן כאן ומחר לא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו