שיחות על חורבן

חורבן אישי שפקד את משפחתו של ד"ר גיל פרג, משפטן ואיש חינוך, דחף אותו לעסוק בחורבן ובתאריך שמזוהה עם החורבן - תשעה באב. זה הוליד ספר חדש ששמו "תשעה קוראים באב" (הוצאת ידיעות ספרים), המאגד תשעה מפגשי שיח ולימוד שעוסקים בנושא החורבן - האישי והלאומי - עם אנשי רוח וחברה, ובהם אהוד בנאי, יולי תמיר, רונה רמון, רות קלדרון, עדינה בר שלום, מאיר בוזגלו ועוד.

"הספר נולד בעקבות אירוע חורבן אישי שעברנו לפני שלוש שנים", מספר פרג, "בתשעה באב נפטר אחינו האהוב נדב פרג, בגיל 49, מוות שהגיע אחרי שנתיים וחצי של מאבק הרואי במחלת הסרטן. עמדנו כולנו במצב של שבר גדול ושאלנו את עצמנו איך אפשר לאסוף את השברים. החלטתי לצאת למסע לזכרו, וניסיתי לפענח מה יש ביום הזה של תשעה באב, יום שמלווה את ההיסטוריה היהודית בהקשר של חורבן. לא רק חורבן בית המקדש - גם גירוש יהדות ספרד והטרנספורטים של גטו ורשה נעשו בתאריך הזה".

לדברי פרג, "למרות המרכזיות של התאריך הזה בהיסטוריה ובתרבות היהודית, נדמה שיש עיסוק מועט בו בהשוואה למועדים אחרים בלוח השנה העברי. יש לזה כמובן סיבה טריוויאלית, שקשורה למיקום שלו בלוח השנה, תקופה שבה אנשים בחופש ומערכת החינוך לא פועלת. אבל אני סבור שיש סיבות נוספות לעובדה שיש נטייה לעסוק ביום הזה פחות, וזה קשור בכך שבתשעה באב טמונות משמעויות שבהרבה מובנים עדיין קיימות ומדממות בחברה היהודית. השסעים והקרעים עדיין פתוחים בהרבה מובנים, ולא תמיד נעים להתבונן בהם".

גיל פרג // צילום: שחף הבר

הספר בנוי מתשע שיחות עומק שקיים פרג עם תשעה אנשים. "רציתי לייצר מגוון רחב מספיק של נקודות מבט", אומר פרג, "מה שמשותף לכולם זה שהם עוסקים בחייהם גם בניסיון לתקן, ליצור ולהביא תקווה. עם כל אחד לקחתי טקסט אחד ממה שמכונה 'אגדות החורבן', ויחד ניסינו לקרוא את האגדה ולראות מה טמון בה. לשמחתי כולם היו נדיבים מאוד ברצון ובמוכנות שלהם להתגייס למסע הזה".

היה משהו שריגש אותך במיוחד בשיחות הללו?

"השיחה עם רונה רמון, אודות האסון הכפול שניחת על המשפחה הזאת, היתה קשה ומאתגרת. מאוד ריגש אותי לשמוע אותה מדברת על הבחירה שלה לא לעסוק ב'למה זה קרה לי', אלא לנסות לבחון מה המשמעות של האירועים הקשים הללו עבורה. הבחירה שלה להקים את קרן רמון, שעסוקה בלהביא תקווה והזדמנות - היא בחירה מרגשת".

איך הופכים את חורבן בית המקדש למשהו רלוונטי לישראל של 2017?

"כשקוראים את אגדות החורבן מגלים תמונה של חברה שקורסת לתוך עצמה, מאבדת מהלכידות החברתית שלה, מהערבות ההדדית, מהדאגה לחלש. השאלות הללו, כמו גם שאלות של קנאות או של אופטימיות מול ריאליות, הן שאלות שמלוות אותנו היום בחברה הישראלית".