עד סוף הקיץ

ביום רביעי שעבר, בשעה 22:30 בלילה, כשיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נעל את הישיבה ביום האחרון של כנס הקיץ שבו אושרו 13 חוקים חדשים בקריאה שנייה ושלישית, היו באולם רק מספר זעום של ח"כים. הצעת החוק האחרונה, תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה, אושרה בקריאה ראשונה בתמיכה של שלושה ח"כים וללא מתנגדים. כן, זו לא טעות - שלושה ח"כים בלבד נכחו בישיבה.

אין ספק שכנס הקיץ, שנמשך כחודשיים וחצי בלבד, היה עשיר מאוד בחקיקה. אולם את עיקר תשומת הלב משכו דווקא הצעות חוק שעדיין לא אושרו סופית, ובראשם חוק יסוד: הלאום שיזם ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שזוכה לתמיכה ולדחיפה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומצד שני להתנגדות נמרצת של כל סיעות האופוזיציה; חוק ירושלים בירת ישראל של ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי), המבקש להגדיל את הרוב הנדרש לוויתור על חלקים מהבירה מ־61 ל־80 ח"כים; וכן חוק חזקת הגיל הרך, שעורר מחלוקות ואמוציות גם בקרב ח"כים בתוך הקואליציה.

המתחים בין סיעות הקואליציה והאופוזיציה נמשכו, ויש שיאמרו אף גברו, בכנס הקיץ. המיליטנטית בסיעות האופוזיציה היתה סיעת הרשימה המשותפת, שבניצוחם של איימן עודה, ג'מאל זחאלקה ואחמד טיבי הצליחה להרתיח לא מעט ח"כים מסיעות אחרות באהדה שגילו כלפי מבצעי פיגועים שפלים ובחוסר נכונותם לגנותם (כפי שנהגו, למשל, בעקבות הרצח המתועב של שלושת בני משפחת סלומון ז"ל בחלמיש לפני כשבוע).

לעומת זאת, בכמה נושאי חקיקה היה שיתוף פעולה פורה בין סיעות הקואליציה והאופוזיציה, למשל ההעלאה המשמעותית של קצבת הנכים ל־4,000 שקלים לחודש ואישורה בקריאה טרומית של הצעת החוק להפללת צרכני הזנות, שיזמו הח"כיות זהבה גלאון (מרצ), עליזה לביא (יש עתיד) ושולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי).

בכנס הקיץ המשיך יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), לשלוט ביד רמה ב־66 הח"כים החברים בקואליציה, וכמו רס"ר קשוח בבסיס טירונים לא היסס להטיל עונשים על ח"כים שהצביעו בניגוד למשמעת הקואליציונית. רק בשבוע שעבר, למשל, הרחיק בשל כך את ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) למשך ארבעה חודשים מישיבות ועדת חוץ וביטחון, וקודם לכן הטיל עונשים על הח"כיות נאוה בוקר ושרן השכל.

גם בתוך סיעות הקואליציה התגלעו לא מעט חילוקי דעות ומתחים, בעיקר בנושאי דת ומדינה. המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה יצאו למאבק בעקבות ההכשר שנתן בג"ץ לחוק המתיר פתיחת מרכולים בשבת. ראשי שתי המפלגות, ובעיקר שר הפנים אריה דרעי ושר הבריאות יעקב ליצמן, איימו לפרק את הקואליציה, אבל כשהבינו שהמרוויח הגדול מהמריבה הזו יהיה יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד, הם נרגעו והפסיקו לאיים. גם המאבק בנושא מתווה הכותל גווע בשלב זה (לפחות עד לכנס החורף).

יו"ר הקואליציה ביטן. כמו רס"ר // צילום: נעם רבקין פנטון

היו"ר החדש של מפלגת העבודה, אבי גבאי, מתקשה מאז בחירתו להשפיע על פעילות מפלגתו בכנסת משום שאינו ח"כ, ולכן אינו יכול להתמנות ליו"ר האופוזיציה (ובנדיבותו איפשר לח"כ יצחק הרצוג להמשיך לכהן בתפקיד). גבאי הגיע מאז נבחר לתפקידו לישיבות הסיעה בימי שני, אבל אינו מעצב את התנהלות הסיעה כי הוא אינו מכיר מקרוב את הליכי העבודה בכנסת.

ועדת האתיקה בראשות ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) ממשיכה לדון בכל שבוע בתלונות הרבות שמוגשות נגד הח"כים שאינם שומרים על כבוד הכנסת ומתנהגים או מתבטאים בצורה בלתי מכובדת. חלק נכבד מדיוניה ומהחלטותיה של הוועדה עסק בתלונות נגד ח"כ אורן חזן (הליכוד), ורק בשבוע שעבר החליטה הוועדה להטיל עליו נזיפה חמורה.

יו"ר העבודה גבאי. חדש במשכן // צילום: דוד ועקנין

עכשיו יצאו הח"כים לפגרה של שלושה חודשים, שבהם ימשיכו לקבל את מלוא שכרם והתנאים הנלווים, אבל הפעילות שלהם תצטמצם מאוד, לכינוסי פגרה ספורים של המליאה ולכמה ישיבת של הוועדות. נבחרינו יוכלו לנצל את הפגרה גם כדי לפגוש את ציבור הבוחרים שלהם ולצאת לשליחויות ולמפגשים מעבר לים.

שתהיה חופשה נעימה!

• • •

הכי פופולרית: ועדת הכספים; אלופת החקיקה: ועדת החוקה

אין זה סוד שהעבודה הפרלמנטרית האמיתית מתבצעת בוועדות, ולא במליאת הכנסת. נתונים שפרסמה הסדנה לידע ציבורי מגלים כי ועדת הכספים היא הוועדה הפופולרית ביותר בקרב הח"כים. לדיוניה הגיעו בכנס הקיץ לא פחות מ־63 ח"כים לפחות פעם אחת. הסיבה לכך ברורה - הוועדה עוסקת, בין השאר, בהקצאת תקציבים ליישובים, לערי פיתוח, להתנחלויות ולמפעלים שנקלעים למצוקה, והיא אישרה כבר 116 חוקים חדשים מאז תחילת כהונתה של הכנסת הנוכחית. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), מהמצטיינים והחרוצים שבח"כים, השתתף בכנס הקיץ בלא פחות מ־70 ישיבות, יותר מכל ח"כ אחר. יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), השתתף ב־66 ישיבות של ועדות, ואחריו מדורגים ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) שהשתתף ב־55 ישיבות של ועדות, ואיתן כבל (המחנה הציוני) שנטל חלק ב־54 ישיבות.

ח"כ גפני אומר כי "ועדת הכספים לא נרתעה מעיסוק בכל סוגיה ציבורית־חברתית שעל סדר היום, וכשהיה צריך אף התעמתה עם משרדי הממשלה והרגולטורים". לדבריו, "בכוונתי להמשיך לכנס את הוועדה גם במהלך פגרת הקיץ כדי לקדם נושאים חשובים שעל סדר היום ולפתור משברים של מפעלים ברחבי הארץ".

בתחום החקיקה הוועדה הפורה ביותר היא ועדת חוקה, חוק ומשפט, שהצליחה להביא לאישור סופי עשרה חוקים חדשים בכנס הקיץ, ובסך הכל 97 חוקים חדשים מאז תחילת עבודתה של הכנסת ה־20.

על יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), עברה תקופה לא קלה בשל החשדות להטרדות מיניות, אבל לקראת סוף הכנס הוא נשם לרווחה כשהמשטרה החליטה להפסיק את החקירה נגדו. ועדת העבודה והרווחה העבירה תשעה חוקים בכנס הקיץ, ואילו ועדת החינוך - חמישה.

• • •

החוקים החשובים של כנס הקיץ

עשרות חוקים חדשים, חלקם שנויים במחלוקת, אושרו במליאת הכנסת במהלך כנס הקיץ. להלן הבולטים שבהם:

• חוק הפוליגרף. הצעת חוק ממשלתית הקובעת שקציני משטרה בכירים, ובהם המפכ"ל והניצבים, וכן מפקדי תחנות משטרה בכל רחבי הארץ וקציני משטרה אחרים, יעברו בדיקות פוליגרף תקופתיות.

• חוק הגבלת גישה לאינטרנט למניעת ביצוע עבירות. חוק הקובע לראשונה הסדר, שמטרתו להיאבק בפשיעה חמורה באינטרנט באמצעות הסרת תוצאות ממנועי חיפוש או חסימת גישה לאתרי אינטרנט שמתבצעות בהם עבירות מסוימות.

• חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול. החוק מבטל למעשה את קיומה של הרשות למלחמה בסמים אשר פעלה עד היום, ובמקומה מוקמת רשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, תחת המשרד לביטחון הפנים.

• חוק פיקוח המחירים על קייטנות ציבוריות. החוק נותן לשר הפנים סמכות לקבוע בכל שנה סל בסיסי של תוכני קייטנה ומחיר מקסימום לסל בסיסי זה. הקייטנות שיהיו בפיקוח מחירים הן קייטנות הפועלות במבני ציבור.

• חוק הפיקוח על הצהרונים. חוק שיזמו יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי וח"כ יפעת שאשא־ביטון, המסדיר את המחיר המרבי שייגבה עבור השתתפות בצהרון, וכן את הסדרי הפיקוח והבקרה על צהרונים עד כיתה ג'.

• חוק נפגעי עבירות מין זכאים לסיוע ולליווי מהמדינה. חוק שיזמו הח"כיות שולי מועלם־רפאלי, מרב מיכאלי ואורלי לוי־אבקסיס, הקובע לראשונה זכות לסיוע ולליווי משפטי מהמדינה ללא קריטריון כלכלי (מבחן הכנסה), אלא רק על בסיס הגשת כתב אישום, לנפגעי עבירות מין חמורות של אינוס, מעשה סדום ועבירות מין במשפחה.

• חוק הגברת האכיפה על עבירות בנייה. החוק יאפשר להוציא צו מינהלי על מנת לעצור עבירות בנייה בראשית היווצרותן. עבירות בנייה ייחשבו כעבירות מינהליות, דבר שיאפשר הטלת קנסות כספיים מינהליים במקום לפתוח בהליך משפטי.