בדרך לפסגה הבאה: הדיגיטל

קיץ חם היה בראשית אב תשנ"ח, אוגוסט 2008, עת אירעה במאוריטניה הפיכה. שבוע קודם, עזבתי את אפריקה אחרי כהונה בת ארבע שנים כשגריר ישראל במדינה הערבית. הטלפון הראשון שקיבלתי, שבו נתבקשתי להגיב, היה של כתב "ישראל היום". את העיתון החדש אז לא ממש הכרתי אחרי שתי שליחויות ארוכות בחו"ל – האחת עיתונאית והשנייה דיפלומטית. בתום עשור, אפשר לומר בביטחון שהתמונה הזאת השתנתה לגמרי. "ישראל היום" מוביל את טבלת העיתונות המודפסת.

הגיליון הראשון של "ישראל היום", 30.7.2007

לפני שלושה חודשים קיבלתי לידיי בדחילו ורחימו את עריכת העיתון. כבוד גדול שעימו באה אחריות כבדה. קיבלתי עיתון מצליח, ראשון בתפוצה, ובעיקר עיתון חבר, כזה שהישראלי אוהב להתעורר איתו בבוקר. עיתון שלא מתבייש לחשוב בקול רם את מה שהתקינות הפוליטית דורשת לחשוב בשקט; עיתון החושב אחרת מרוב העיתונים, ומשתדל לתת ביטוי לרוב הישראלי שקולו הושתק בתקשורת בעשורים האחרונים.

קיבלתי על עצמי עריכת עיתון המכבד את שלטון החוק ואת הערכים היהודיים, עיתון המכיר בשליחותם ההיסטורית של חלוצי ימינו היהודים ביהודה ושומרון. עיתון המכבד את האחר אבל לא מתבייש לזכור שהוא קודם כל ישראלי.

קיבלתי לידיי עיתון שאמור כביכול להתגונן רק מפני שהוא חושב אחרת מרוב כלי התקשורת שנולדו לפניו, מפני שלעתים הוא כופר במוסכמות המקובעות בשיח התקשורתי הישן. אך כמו בסיפור התנ"כי הידוע עם אבותינו הקדמונים, ככל שיענו אותנו, כן נרבה וכן נפרוץ. הציבור הישראלי הגיב באהדה שגברה והלכה עם הזמן. פנינו לעתיד.

אחרי שהעיתון ומוספיו הפכו למובילים, הגיע גם זמנו של אתר החדשות שלנו לתפוס את מקומו הראוי. הפתעות נוספות מצפות לקוראי העיתון. בימים אלה אנחנו עמלים על כך, כדי שההצלחה היום תהיה גם ההצלחה של המחר.

לפני שלושה עשורים ושלוש שנים פרסמתי ידיעה ראשונה בעיתון. כה גדולה היתה התרגשותי אז, שנדמה היה לי שהגעתי לשיא חיי. אבל במקצוע כמו שלנו אין לדעת מה יילד יום. לא שיערתי שאהיה עורך עיתון, והנה זכיתי להפוך לעורך הראשי של העיתון המצליח ביותר בישראל. חלק הארי מהזכות שהתגלגלה לידיי הוא בזכותכם.

כעורך עיתון - יחד עם המערכת הנהדרת שלנו - אני זוכה לתעד היסטוריה בהתהוותה. אתם, קוראים יקרים, חלק חשוב בעבודה הזאת, ובמובנים רבים שותפים לה. כאן המקום לומר: תודה.

קיץ חם היה אז בראשית אותו אב. שבתי ארצה בתום שתי שליחויות חשובות מבלי לדעת שהשליחות החשובה יותר עוד מחכה לי: עריכת "ישראל היום", העיתון שלכם, אתר החדשות שלכם, החבר שלכם.