פרופ’ לאון גרינהאוס: על טיפול בקטמין לדיכאון

בשיתוף ברק רום

הטיפול התרופתי הראשוני מתבסס על תרופות מהקבוצה של חוסמי הקליטה החוזרת של סרוטונין (SSRIs) כמו צ’יפרלקס, אסטו, לוסרטל, סרנדה, ועוד. לרוב תרופות אלו נלקחות ללא תופעות לוואי רבות. מחקרים לא מעטים מראים שיעילותם של תרופות אלו לא גדולה כ”כ ורק בין 40-50% מהחולים מגיבים לטיפול עם ה SSRIs. כמובן שזה מעורר את השאלה הקלינית מה עושים כאשר מטופלים לא מגיבים לטיפול הראשוני?

בדרך כלל מטופלים שלא מגיבים לטיפול שרופא המשפחה המליץ עליו פונים לרופא פסיכיאטר מומחה. הפסיכיאטר יכול לבחור בדרכים שונות כיצד ליעל את הטיפול. ההחלטות הטיפוליות תהינה תלויות בגורמים קליניים שונים כמו:

1. משך המחלה.
2. היסטוריה של גלים קודמים של דיכאון.
3. עד כמה הדיכאון משמעותי.

הפסיכיאטר יכול לבחור במספר דרכי טיפול שונים:

1. חיזוק של התרופה הראשונית ע”י הוספה של תרופה מחזקת.
2. החלפה של התרופה שלא מסייעת לתרופה אחרת, לעיתים קרובות בצורה של שילוב של יותר מתרופה אחת.
3. טיפולים סומטיים כמו הגרייה המגנטית למוח או הפנייה לטיפולי חשמל-ECT (הגרייה המגנטית-TMS והטיפול בחשמל-ECT הם לא הנושא של הכתבה הזאת; אפשר לקרוא על טיפולים אלו באתר של פרופ’ גרינהאוס- grunhaus.co.il).
   

בשנים האחרונות התווספה אפשרות נוספת לטיפול של הדיכאון שלא מגיב לטיפול התרופתי והיא הטיפול בקטמין לדיכאון , או בצורה פשוטה יותר קטמין לדיכאון. הטיפול בקטמין לדיכאון נוסה לראשונה לפני כ-10 שנים כאשר חוקרים נתנו באינפוזיה כמות קטנה של קטמין לחולים עם דיכאון משמעותי. חוקרים אלו דיווחו על שיפור מרשים בדיכאון כבר אחרי האינפוזיה הראשונה של קטמין. עם זאת, השיפור אחרי האינפוזיה דווח כ”לא יציב”. כעבור לא יותר מ- 7-10 ימים הדיכאון היה חוזר במלואו. התנסויות נוספות הראו שאפשר ליעל את השפעת הקטמין ולשפר את הדיכאון לתקופות ארוכות יותר על ידי אינפוזיות חוזרות. כתוצאה – נפתחו מרכזים לטיפול בקטמין לדיכאון או פשוט קטמין לדיכאון , בהרבה מדינות.

קטמין הוא חומר הרדמה מוכר כבר מספר עשורים. הטיפול בקטמין לדיכאון לא דורש הרדמה של ממש אלא רק טשטוש קל. קטמין לדיכאון לא מוביל לתופעות לוואי משמעותיות, אבל כן יכול לגרום לתגובות של חרדה או טשטוש חושים בזמן האינפוזיה. תופעות הלוואי עוברות, בדרך כלל 20-30 דקות אחרי גמר האינפוזיה.

ההשפעה הקלינית של קטמין בדיכאון קשורה קרוב לוודאי לחסימה של קולטנים במוח בשם גלוטמט. גילוי זה מעניין מאוד ומוסיף מנגנון ביולוגי חדש לרשימה של מנגנונים שמעורבים בביולוגיה של הדיכאון. הבנה זאת תאפשר פיתוח של תרופות חדשות שפועלות דרך מנגנון הגלוטמט כטיפול לדיכאון קליני.?

איך אפשר לבדוק האם אדם מתאים לטיפול בקטמין לדיכאון ?

בישראל ניתן לבצע את הטיפול בקטמין לדיכאון אחרי קבלת אישור לטיפול בקטמין ממשרד הבריאות. פרופ’ גרינהאוס דאג להכניס את קטמין לדיכאון כאופציה טיפולית נוספת למטופלים, כאלה שלא הגיבו מספיק לטיפולים תרופתיים. כדי להתקבל לטיפול צריך לקבוע פגישה עם פרופ’ גרינהאוס במשרדים שלו ברמת החייל. יש ליידע את המזכירות שהאדם מעוניין בטיפול של קטמין לדיכאון.

המאמר בחסות : STG חברת פרסום באינטרנט

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו