פרשת הצוללות הפנתה זרקור לעבר הליכי רכש במשרד הביטחון. בהקשר זה מעט מוזר שאיש לא דן במעורבותו של האחראי באותה תקופה על המערכת - שר הביטחון אהוד ברק.
"תיק 3000" עומד על שלושה נדבכים: החלפתו של נציג מספנות טיסנקרופ שייקה ברקת בנציג החדש מיקי גנור; שינוי חוק הסוכנים שאפשר לקיחת עמלה גבוהה יותר מעסקאות יבוא נשק, שמהן נהנה לכאורה גנור; והחלטות הרכש עצמן - הצוללת השישית וספינות השטח. כאשר בוחנים את הכרונולוגיה של הפרשה, מתברר למעשה כי אירועים אלו החלו בין השנים 2009 ל־2012, בימי ממשלת נתניהו השנייה, שבה כיהן אהוד ברק כשר הביטחון.
החלפת נציג המספנות ברקת בגנור אירעה במהלך 2009; שינוי חוק הסוכנים עבר בקריאה ראשונה בכנסת ביולי 2012 כהצעת חוק ממשלתית, שהוכנה במשרד הביטחון; וההחלטה על רכישת הצוללת השישית התגבשה במהלך 2010-2009, וחוזה הרכש נחתם במארס 2012, בידי השר ברק. בראיון לגלי צה"ל ב־25 במארס 2012, נשאל ברק באחריות על ההחלטה לרכוש צוללת שישית ואמר: "אני זה שהוביל את הקו לקנות צוללות", למרות התנגדות חיל הים וגורמים בצבא. שיחה שערכנו השבוע עם גורם בכיר שהיה מעורב ברכש האסטרטגי של צה"ל באותן שנים, מאששת את המידע ומוסיפה עוד פרטים. לדברי אותו גורם, "הפרשה לא נולדה כי למישהו היה אכפת אם מישהו גזר קופון; לא היתה עסקת נשק גדולה שבה לא היו מעורבים אנשים שהרוויחו משהו באמצע". לדבריו, "ההחלטה התקבלה בדחיפתו המשמעותית של ברק. הצבא אמר שלא צריך צוללת שישית בשלב ההוא, ברק הוא זה שהעלה את זה. בשלב מסוים הוא הוביל את זה כהחלטה של הקבינט שכפה את זה על הצבא".
אותו גורם מספר שברק הפעיל לחצים על הצבא: "אחד האבסורדים הגדולים היה שבזמן שאנחנו יושבים אצל השר לדיון אם לרכוש או לא לרכוש צוללת שישית, יוצאת ידיעה מפי אחד מכתבי החצר של ברק שהוחלט לקנות. הבנו מייד שהדיון איתנו הוא דיון סרק".
הוא הוסיף שגם מפקד חיל הים באותה עת, אליעזר מרום (צ'ייני), החשוד בפרשה, התנגד לרכישת הצוללת: "עמדתו של חיל הים היתה שבעת ההיא צוללת שישית אינה נחוצה. הוא רצה לרכוש ספינות טילים, ופעל רבות לקדם את רכישתן".
מי תיקן את חוק הסוכנים?
ראש המל"ל באותה העת, פרופ' עוזי ארד, זוכר את השתלשלות הדברים: "היתה התנגדות מצד הצבא, זה נכון, אבל ברמת הדרג המדיני בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון ברק היתה הסכמה מלאה". לדבריו, לישראל היתה שמורה אופציה לרכישת הצוללת השישית בתנאים נוחים, כהמשך לעסקאות הקודמות, ובראשית 2009 הבשילו התנאים המדיניים להתקדמות ברכישה.
בני שיחנו הסכימו כי העובדה שההחלטה על רכישת הצוללת השישית הגיעה מהדרג המדיני, היא לגיטימית לחלוטין. בשל אופי הפעלת הצוללות, הן נמצאות שני שלישים מהזמן במבדוק לתחזוקה, ורק בשליש מהזמן הן פנויות לפעילות מבצעית. שלוש צוללות משמעותן אפוא צוללת אחת בשטח בכל רגע נתון. הגדלת צי הצוללות מ־5 ל־6 מאפשרת לצה"ל להפעיל שתי צוללות מבצעיות בקביעות. כמו כן, על פי פרסומים זרים, הצוללת השישית היא בעלת כושר נשיאה גרעיני, מה שמאפשר לישראל את היכולת האסטרטגית של "המכה השנייה".
אהוד ברק // צילום: אורן בן חקון
בחזרה למיקי גנור. כאמור, התיקון לחוק הסוכנים, שאפשר לגנור לגבות עמלות גבוהות, הוגש לכנסת מטעם משרד הביטחון בראשות ברק. מי שייצג את גנור באותה העת היה עו"ד אלי זוהר, שהוא וברק אינם זרים זה לזה. בשיחה שקיימתי עימו בעבר אישר זוהר שמשרדו טיפל בשינוי החוק עבור גנור: "באותה העת ייצגתי את מיקי גנור, ובמסגרת זו עסקנו בשינוי הפרמטרים שהיו קשורים לחוק".
השבוע - לאחר כמה שנים - חזר זוהר לייצג את גנור, המתעתד לשמש עד מדינה. מתקבל הרושם לכאורה שלו ניתן היה לשמוע את גרסתו של עו"ד זוהר עצמו, הדבר עשוי היה לשפוך אור על חלק מהשאלות העומדות בחקירה. לכן עולה התהייה, האם ראוי שהוא ייצג את החשוד המרכזי בה?
תגובת עו"ד אלי זוהר: "אין לחלוטין כל קשר בין הדברים".
ממשרדו של אהוד ברק נמסר:
הניסיון לקשור את הכרעת ברק על הצוללת השישית ל"פרשה 3000" הוא פתטי ועמוס שקרים. הצוללת השישית היתה צורך מבצעי במחלוקת. הוא נידון בח"י, במטכ"ל, במשהב"ט ולאחר האישור על ידי ברק - בקבינט. מחלוקות על צרכים מבצעיים היו תמיד. למשל על כיפת ברזל, המזל"טים והחימוש המדויק. בכל אלה קיבל ברק הכרעות שנגדו את עמדת רוב הגורמים ואנו מתברכים עד היום בתוצאותיהן.
הטענה בדבר לחצים היא שקר מוחלט. טענת יעלון לגבי "פרשה 3000" היתה שלא התקיימו דיונים מסודרים וכי משרד רה"מ, המל"ל וגורמים פרטיים פעלו בלא ידיעתו של משהב"ט.
ברק לא הכיר ואינו מכיר את גנור וממילא לא ידע דבר על פעילותו בעניין הצוללת השישית. לא גנור ולא עו"ד זוהר השתתפו באף דיון בעניין וממילא לא שמע ממנו דבר. ברק מכיר את עו"ד זוהר שנים רבות כאיש מקצוע מוערך, אך איננו בקשרי ידידות עימו ולא יוצג על ידו.
תיאור חוק הסוכנים שגוי ומטעה את הקורא. לא נתקיים כל דיון אצל ברק בעניין חוק הסוכנים, והשינוי בחוק אושר כשברק לא היה שר הביטחון. כולם יודעים מי תמרן למינוי גנור למתווך בצוללות. גנור יספר לחוקריו. אין לברק כל נגיעה בעניין.
בכתבה עולה אוסף שקרים שתכליתו לשמש מסך עשן לחשודים אחרים בפרשה. ברק פעל בעניין הצוללת השישית על פי מיטב שיפוטו כחלק מאחריותו לביטחון ישראל. ברק לא יכול לקבוע שלא נעשו חלילה מעשים מושחתים על ידי אותם נחקרים, בהקשר של רכש הצוללת השישית. ככל שאפשרות זאת תעלה יש לחקור אותה. ברק יסייע כמובן לחקירה ככל שיידרש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו