"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המודל הקבוע: כותרות ללא הוכחות
מבקר המדינה נוקט ב"פישינג" נגד נתניהו, ולא בפעם הראשונה • הכותרות בעיתונות מפספסות את המסקנה האמיתית של הדו"ח - נתניהו נקי, יוסף שפירא לא • דעה

המודל הקבוע: כותרות ללא הוכחות

מבקר המדינה נוקט ב"פישינג" נגד נתניהו, ולא בפעם הראשונה • הכותרות בעיתונות מפספסות את המסקנה האמיתית של הדו"ח - נתניהו נקי, יוסף שפירא לא • דעה

עקיבא ביגמן
, עודכן

אילו היו ממצאי דו"ח מבקר המדינה מוגשים ככתבת תחקיר, היה נשלח מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא לשוב לעשות שיעורי בית. שפירא מעלה "חששות" ל"מראית עין" של ניגודי עניינים בין ראש הממשלה למשרד התקשורת, ומייצר מהן כותרות מובלטות ותקצירי מנהלים. אך החומר הקשיח שמובא בדו"ח - ההתכתבויות, הטענות והראיות השונות - אינו מבסס לא את החשש ולא את האשמה.

החשש העיקרי של שפירא הוא שראש הממשלה נקט פעולות שהיטיבו עם עסקיו של שאול אלוביץ' בתקופה שבין מינויו לשר התקשורת לבין השלב שבו ערך משרד המשפטים הסדר ניגוד עניינים עבורו. זהו חשש לגיטימי, שמצדיק בדיקה. המבקר אכן בדק ופנה למשרד המשפטים, שאמון על הסדרי ניגודי העניינים והמינהל התקין במערכת. ומה התברר? שאין מה לחשוש.

כך עולה מתשובות משרד המשפטים שנשלחו למבקר וצוטטו בהרחבה בדו"ח. שימו לב: "משרד המשפטים הוסיף כי בתקופה הרלוונטית שקדמה לגיבוש ההסדר ובעת גיבושו, אמנם נעשו ניסיונות להגיע לידי פתרונות מוסכמים עם בזק, אולם לא היתה החלטה שהיטיבה עם בזק באופן ספציפי שניתן היה להצביע עליה כהחלטה שעשויה להיות שנויה במחלוקת, וככזו שעשויה להיות נעוצה, בשורשה, בפגם של ניגוד עניינים".

משרד המשפטים הדגיש כי אין בפניו שום ראיה המבססת את החששות של המבקר, והסביר כי "אילו היתה מונחת על הפרק זיקה הקושרת את רה"מ ושר התקשורת באופן יוצא דופן אל האינטרסים של קבוצת בזק, או אילו היו אינדיקציות לכך שהחלטות משרד התקשורת מוטות באופן חריג לטובת האינטרסים של קבוצת בזק - פני הדברים היו שונים".

ואחרון, משרד המשפטים מפקפק בעצם ההנחה שקשרי הידידות של נתניהו ואלוביץ' הם קרובים באופן המעורר חשד: "אין בידינו לקבוע כי הזיקה האישית העומדת בבסיס קביעה זו מצויה בדרגת החומרה הגבוהה". במילים אחרות, לפי חוות הדעת של משרד המשפטים - אפשר לנשום לרווחה. למרות החששות, אין דאגה: הכל בסדר. טודו בם.

ומה לגבי מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר? גם כאן משרד המשפטים סבור שאין בעיה: "מכיוון שמהבחינה הפונקציונלית אין לראות במנכ"ל כמי שמצוי בניגוד עניינים בגלל ניגוד עניינים של השר, החשש לניגוד עניינים עלול להתעורר רק במקרים חריגים...". ועוד: "במצב הנוכחי הזיקה האישית של השר היא זיקה אישית־חברית... זיקה זו נושאת אופי אישי ביסודה, והיא אינה משתרעת על גורמים אחרים בסביבתו של השר, שאין להם זיקה אישית עם אותו גורם. זהו מקרה מובהק של שתי דרגות קרבה, שאינן מעוררות חשש לניגוד עניינים".

כלומר: מנכ"לים של משרדים אינם כפופים לכללי ניגודי העניינים שאליהם כפופים השרים הממנים אותם. ייתכן שנתניהו מוגבל בשל קשריו האישיים עם אלוביץ', אך פילבר, שאינו ידיד אישי שלו, יכול לפעול בחופשיות.

אכן, המבקר לא מסכים עם מדיניות משרד המשפטים, ובסיכומיו המודגשים דאג להבליט זאת. זכותו. אך מה לזה ולדו"חות רשמיים? תפקידו לבחון את יישום כללי המינהל התקין. אם ברצונו לעצב מדיניות, יתכבד ויכתוב ניירות עמדה במכון מחקר אקדמי.

זו לא הפעם הראשונה שמבקר המדינה נוקט מה שנראה כ"פישינג" נגד נתניהו. אותו מודל של חשדות ללא הוכחות מאפיין גם את דו"ח הנסיעות, דו"ח המעונות, ואפילו את דו"ח המנהרות. בכל המקרים, מי שקרא בעיון את הדו"חות ואת הפרטים הבין שמתחת לכותרות הסנסציוניות לא היה הרבה.

באחת ההפגנות במוצאי השבת מול בית היועמ"ש מנדלבליט הונף שלט שעליו נכתב: "ביבי אשם - עד שתוכח חפותו". דו"ח מבקר המדינה הוא סיבה לדאגה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...