אדם לאדם מלווה

איור: מורן ברק

אם יש נושא שמדיר שינה מעיניהם של הבכירים במערכת הבנקאית בימים אלה, זה פחות הרגולציה על החלטותיה המתחלפות ויותר הנושא הדיגיטלי. 

מאז עלייתם המטאורית של הלווייתנים הטכנולוגיים, דוגמת אפל, גוגל, פייסבוק ואחרים, יש יותר מתחושה שבעוד זמן לא רב, יצוץ אחד מהם עם איזו אפליקציה או שירות וירטואלי שפשוט ישנה את כל מה שאנחנו יודעים על חשבון העובר ושב שלנו בתוך כמה שנים. 

אם זה נשמע לכם כמו איזו נבואת יום הדין, נסו להיזכר בחברת נוקיה, שעוד בעשור הקודם היתה יצרנית הטלפונים הסלולריים הגדולה בעולם. כאשר אפל השיקה את האייפון, צוטטו כמה נחירות בוז, שהסבירו בפסקנות שאנשי המחשבים האלה לא ממש יודעים מה זה לנהל טלפונים, ושעם כל הכבוד למחשבים מעוצבים ולמכשירי מוסיקה (אייפוד), הם כאן כדי להישאר. היום, ספק אם מי מהילדים שגדלו לעידן מסכי הטאץ', יודע מה זה בכלל נוקיה.

נוסף על כל אלו, העולם וגם ישראל מצויים בעידן של ריבית אפסית. מי שיש לו כסף להפקיד בבנק, מגלה שכיום יש מה שמכונה "צרות של עשירים", ריבית מזערית שלא נותנת כלום. מה שמאלץ אנשים רבים לחפור מתחת לבלטה בדרך למציאת חלופות השקעה סבירות שמעמידות ריביות נוחות יותר. 

אף על פי שבארה"ב החל הבנק הפדרלי להעלות בהדרגה את הריבית הדולרית, ההערכות הן שעד שהריבית בארץ תתחיל לטפס, בהחלטת נגידת בנק ישראל ד"ר פלוג, ייקח העניין עוד חודשים לא מעטים. בכל מקרה, מדובר במסלול המראה איטי מאוד.

"עדיף על נדל"ן"

כך יוצא שתחום אחד שהחל בסערה כן משנה משהו מכללי המשחק. הלוואות P2P, קיצור באנגלית של Peer To Peer או במונח המעוברת - הלוואות חברתיות. משנה חלק מכללי המשחק המסורתיים בענף. מדובר בדרך כלל באפליקציה שמאחוריה עומד גוף שמתווך בין מלווים ללווים. הוא חוסך ביורוקרטיה עצומה של מערכת בנקאית שכוללת פקידים, נהלים והוראות בנקיות מסורבלות. אבל כאן גם טמונים הסיכונים שבו.

בינתיים, מדובר בטרנד שיותר ויותר ישראלים מאמצים. כמו למשל נאוה, מורה לאמנות בת 60 שהיתה בעברה עצמאית ובהמשך גם יזמת בגוף פרטי ענק. 

"כשהתגרשתי, קיבלתי סכום כסף יפה", היא מספרת, "בהתחלה הכנסתי את הסכום להשקעה בבורסה והפסדתי שם הרבה. מעבר לזה, הבנק לא נתן כלום בריבית. משהו כמו בין 2% ל־3%. כיום, הבנקים פשוט מרתיחים אותי".

ואז התחילו להגיע העצות מהחברים. "אמרו לי ללכת לקנות דירה. אבל במקביל שמעתי הרבה סיפורים על אנשים שקנו דירה בבאר שבע, ואז חודש אחרי - היו צריכים להחליף דוד שמש, וחודש אחר כך איבדו דייר". 

בשלב הזה החליטה נאוה להלוות את הכסף דרך BTB, אחד השירותים של הלוואות חברתיות, שמעמיד אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. 

"אלה אנשים אמינים ומבחינתי כיום נכנס בכל חודש כסף שמשלם את שכר הדירה", אומרת נאוה בחיוך, "אני איתם כבר במשך שנתיים־שלוש וזה עובד לי מצוין. אני לא רוצה להתעסק עם אנשים ולהשכיר דירות, זה פשוט לא בשבילי. להיות בעלים של דירה מצ'וקמקת זה כאב ראש גדול. אז אני מרוצה מזה לאללה. מבחינתי, כשאתה מפקיד את כספך בבנק, אתה נותן את כספך ולא מקבל כמעט כלום בתמורה. במקרה שלי, אתה נותן את כספך ומקבל תמורה נאה. כמו שצריך להיות בין בני אדם. וזה נקרא חברתי".

אתה הבנקאי

נושא ההלוואות החברתיות צובר תאוצה, אך עדיין מדובר בסכום פעוט ביחס לאשראי שעומד למשקי הבית במשק, שחצו את רף חצי טריליון (500 מיליארד) השקלים ב־2016. 

הלוואות ה־P2P כבר מגיעות, לפי ההערכות האופטימיות ביותר, למאות מיליוני שקלים בודדים, היד עוד נטויה, אך עדיין לא מדובר אפילו ב־0.1% מסך האשראי שמעמידה המערכת הפיננסית המוסדית.

התחום רק בחיתוליו וההסדרה מבחינת הרשויות בראשיתה. "רק לאחרונה יצא בעצם פרק נוסף בחוק השירותים הפיננסיים שמסדיר את התחום. ההערכה היא שעד לסוף יוני הקרוב האישורים יעברו בפועל", מספר שלומי תורג'מן, מייסד ומנכ"ל BTB, גוף העוסק במתן הלוואות חברתיות. וראשי התיבות שמאחורי שמו הם Be The Banker, כלומר, "היה הבנקאי".

"מבחינת הריבית המוצעת, כל הפלטפורמות כפופות לחוק ריבית הוגנת, מה שהיה פעם הריבית החוץ בנקאית. כיום מדובר בריבית של 7.8% שהיא הריבית המקסימלית, אבל בכנסת מדברים על להעלות את זה ל־15% ואולי יותר. אלה מספרים גבוהים והגישות חלוקות. חשוב לציין שהבנקים נותנים בחלק מהמקרים ריביות אפקטיבית של עד 22%, וחברות האשראי מגיעות ל־13%. תחום ההלוואות החברתיות מוגבל כאמור לריביות הרבה יותר נמוכות".

הון סיכון

אז איך זה עובד? במקרה של BTB, כמו גם אצל גופים דומים אחרים בתחום, המלווה מעביר כסף שמפוזר בתיק של הלוואות מרובות. מבנה השקעה זה דומה באופן כללי ל־BTB לבלנדר ולביזלנד, שאליהם נגיע בהמשך. אותם גופים בוחנים את ההלוואות, בין שמדובר באנשים פרטיים או בעסקים קטנים ובינוניים, ואז יוצרים תיק של הלוואות בריביות משתנות לפי דרגות הסיכון של ההלוואה.

כאן אנחנו מגיעים לאחד החסרונות הגדולים של ההלוואות החברתיות. מכיוון שהן הופכות את המלווה לבנקאי, הן גם מעמיסות עליו חלק אם לא את כל הסיכון של הבנקאי. בבנק יש נתק בין הפיקדון שנסגר להלוואות שמעמיד הבנק בצד השני. הנתק מתבטא בכך שהבנק אמנם גוזר את הקופון על הריבית שהוא גובה מההלוואות, אבל גם מעניק דרגת ביטחון מירבית לקרן של הפיקדון.

מנגד, ההלוואות החברתיות מועמדות עם דרישה לא גבוהה לבטוחות, ובדרך כלל דורשים הגופים הללו ערבות אישית מהלווה. אלא שהם מנסים לעשות מאמץ גדול באיכות החיתום, כלומר בסינון קפדני של איכות האנשים שלהם מלווים את הכסף. עם זאת, הרעה כללית במצב המשק עלולה גם להחמיר את מצבו של תיק ההלוואות, מפוזר ככל שיהיה. לכן לפני שעושים את הצעד ועוברים לתחום כדאי ואפילו הכרח להתייעץ עם גורם מקצועי אובייקטיבי שיכול לייעץ לכם. מי שרוצה להלוות כסף, מוטב לו שיעשה קודם שיעורי בית באשר לסיכונים שהוא נוטל על עצמו במבנה הזה.

"אם מסתכלים על תיק האשראי שלנו לעומת חברות האשראי, התיק שלנו מאוד סולידי", מסביר ד"ר גל אביב, מנכ"ל וחבר הדירקטוריון של חברת בלנדר. 

לדבריו, "ראינו מחיקות לא קטנות בחברות כרטיסי האשראי לאחרונה. אבל דווקא אצלנו המלווים מוגנים לחלוטין על ידי קרן הביטחון. זו קרן שבלנדר מנהלת ויושבת בנאמנות. הלקוחות מפרישים פרמיה עבורה וברגע שיש מקרה של כשל, הקרן נכנסת לנעלי המלווה. כל המלווים אצלנו מוגנים לחלוטין. נכון להיום שום מלווה לא איבד שקל מכספו".

עד כה, העמידה בלנדר אשראי של כ־75 מיליון שקל ולאחרונה קיבלה החברה רישיון גם לאירופה. 

"בשבועות הקרובים נאפשר גם לציבור בארץ להלוות בבלנדר באיטליה. התשואות בישראל נעות בין 5 ל־6 אחוזים, באיטליה הן מגיעות ל־9-8 אחוזים. יש לנו משרד במילאנו עם מנהל מדינה וצוות שלם. יש לנו נציגות שפתחנו בעבר בליטא אך היא לא פתוחה להלוואות על ידי ישראלים אלא רק לגורמים המוסדיים".

עסק חברתי

גוף שונה מעט משני הגופים הקודמים הוא מיזם ביזלנד, שהקימה חברת אלוני את האפט מתחום הייעוץ העסקי והפיננסי. 

המיזם אינו מקבל כספים להלוואה מהציבור הרחב אלא רק מגופים עסקיים גדולים, מה שמכונה בשוק ההון לא אחת בתור ה"מוסדיים". הוא גם אינו מעמיד אשראי למטרות פרטיות, אלא בדומה ל־BTB, לעסקים בגדלים שונים, כך לדברי היזמים, שחר אלוני ויניב האפט.

"קראנו לזה I2B, כלומר Instituitions To Business", מסביר אלוני. לדבריו, בחברה לא רצו להעמיד אשראי למשקי הבית הפרטיים כי "כשלוקחים 5,000 שקל מגברת כהן מחדרה יש לך אחריות מאוד גדולה. אנחנו מעדיפים לפתח את היזמות שלנו לעסקים. אני לא מאמין בלהעמיד אשראי של 17 או 15 אלף שקל לנסיעה לחו"ל או לטיפול שיניים, אני יותר מאמין בלאפשר לבעל עסק לצמוח ולהתפתח".

האפט מציין עוד כי בביזלנד "עסקים יכולים ללוות עד 500 אלף שקל ללא ביטחונות". ואם זה כך - כיצד המוסדיים ישנים בלילה בשקט אם הם מעמידים אשראי בלי בטוחות? "המוסדיים יכולים לראות את רמות החיתום שלנו. המערכת שלנו תהיה בעתיד הלא רחוק אוטומטית לחלוטין. וכמו כן, בסוף היום אנחנו רואים את הלקוח בעיניים, פוגשים אותו פנים אל פנים ואחר כך מלווים אותו. כך שיש פה רמת חיתום מאוד גבוהה". 

אז היכן תהיה המערכת הפיננסית בעוד כמה שנים? יש לשער שנכונו עוד אי אילו זעזועים ושינויים. אבל מה שברור הוא שהטכנולוגיה מתחילה לשנות את כללי המשחק. הנוחות הקיימת כיום בפתיחת חשבון בנק דרך הסמארטפון, וכעת בהעמדת או בקשת הלוואה, משנה את כללי המשחק.

לסיכום, עדיין חשוב לעשות את שיעורי הבית הנדרשים, כשבאים לשקול להעמיד הלוואות. בהקשר זה נראה שחשוב עם זאת לזכור את הטיפ שנתן פעם המשקיע האגדי וורן באפט, אחד האנשים העשירים בתבל שעשה את הונו מהשקעות בחברות מסורתיות: "כלל מספר אחת: לעולם אל תפסיד כסף. כלל מספר שתיים: לעולם אל תשכח את כלל מספר אחת". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו