בשיתוף ברק רום
המטרה: לפתח מיזם סטודנטיאלי ב-36 שעות באחד מהתחומים שהוחלט עליהם מראש
במסגרת ההאקתון שזכה לשם Colman Hack נתבקשו הסטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב, לבחור את אחד משלושת התחומים: סייבר, תיירות חכמה ומסלול כללי ולפתח בהקשר אליהם מיזם ב-36 שעות משלב הרעיון ועד לשלב האבטיפוס הסופי הנותן מענה לבעיה קיימת או קושי.
מעבר למטרה העיקרית שהיא לנצח, הסטודנטים מקבלים בהאקתון הזדמנות “להשתפשף” עם האתגרים העומדים בפני פיתוח מיזם מחד, ומאידך לחוות אינטרקציה עם מנהלים מחברות בכירות במשק שליוו אותם בתהליך, ביניהן IBM, חברת אבטחת המידע של סמסונג- סמסונג נקסט, ומספר חברות העוסקות בשירותי ענן.
ההאקתון הורכב משלושה שלבים, בהתאם לשלושת הימים שהוקצו לקיומה של התחרות. בשלב הראשון- ביום הראשון ועד לסוף היום השני, על הסטודנטים המשתתפים בפרוייקט הוטלה המשימה של פיתוח המיזם והתכנון שלו לצד הצוות המקצועי שליווה אותם ופיקח עד ליצירת אבטיפוס ראשוני להצגה בפני צוות השופטים. בסיומו של היום השני, כל הצוותים נדרשו להציג את האבטיפוס שלהם בפני חבר שופטים מכובד, שהורכב ממנהלים של חברות מובילות במשק בתחומים בהם פותחו המיזמים. בסיומו של היום השלישי, הוכרזו הזוכים בתחרות אשר זכו בפרס כספי איתו יוכלו להתחיל את דרכם המקצועית.
בין המיזמים שהוצגו- פיתוח של מטריה חכמה היודעת לנטר את תנאי מזג האוויר ולשלוח אותם לשרת מרכזי שעל סמך הנתונים מפתח תחזית אפשרית של מזג אויר עתידי. מערכת חדשנית לעיבוד תנועה,סביבה ומכשולים המציגה בפני עיוורים פני שטח פיזיים אותם ניתן לחוש באמצעות לוח סיכות וכך להתמצאות טוב יותר במרחב. במקום השלישי, הזוכים זכו בכרטיסים להופעה בחו”ל במיזם שתפקידו לאסוף מידע מרחבי הרשת ולהציג אותו בצורה המועדפת על המשתמש.
הזדמנות למצוא פתרונות מחוץ לארגון וכן מוחות חדשים לעבוד איתם
כאמור, תחום ההאקתונים, בשנים האחרונות הולך וצובר תאוצה. לחברות היוזמות את הפרוייקט מדובר בהשקעה לא קטנה של כסף וזמן, אך הרווח גדול: גם הם מקבלים מגוון פתרונות ורעיונות חדשים וחפים מפוליטיקות והתנגדויות פנים ארגוניות (שאגב בהרבה מקרים אכן הארגון מאמץ ומשתמש בהם), וגם זו הזדמנות עבור החברות להחשף לעובדים פטנציאליים ומוחות חדשים. כל אחד מהסטודנטים המשתתפים בהאקתונים מביא את האיכויות שלו, ואלו הבולטים מביניהם, אף יכולים להיות מסומנים לאחר מכן על ידי החברה שיזמה את התחרות. בסיומה, יתכן אף שאת הסטודנטים “המסומנים” הללו, החברה תזמין לראיונות והמשך תהליך בדרך לגיוסם כעובדים מן המניין בחברה. כלומר, מדובר גם בהזדמנות יוצאת דופן לגיוס ומציאת עובדים חדשים או פוטצניאליים עוד לפני שהם מסיימים את הלימודים ונחטפים בשוק העבודה או מתחילים לעבוד ולהריץ את המיזמים שלהם הלאה.
ובעולם תחרותי כשל תחום ההייטק, כל דרך חדשנית לגייס עובדים ולמצוא מוחות חדשים כאשר יש מאות מתחרים על כל משרה, היא מבורכת.
גם הסטודנטים מברכים על ההזדמנות
אך לא רק החברות המארגנות את ההאקתונים מרוויחות, גם המשתתפים עצמם- הלוא הם הסטודנטים, יודעים שמדובר בהזדמנות שערכה לא יסולא בפז. בעולם עבודה שבו כל ניסיון פרקטי חשוב יותר מציונים או תעודת תואר ראשון במדעי המחשב מכובדת, ההאקתונים מהווים משהו שניתן להכניס לקורות חיים ואף להציג באופן ממשי בפני מעסיקים שהרי מדובר באבטיפוס ממשי שגם הוצג בתחרות.
למרות המאמץ הרב הכרוך בהשתתפות בתחרות (יומיים- שלושה של עבודה מאומצת כמעט בלי הפסקה או שינה בדרך לפתרון האלוטימטיבי לבריף שהוצג), הסטודנטים יודעים כי זה המקום לפגוש מנהלים בכירים ומעסיקים שהם קרוב לוודאי חולמים רק להשתלב בחברות שלהם, וכאן יש להם הזדמנות לאינטרקציה עימם פנים מול פנים.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו