"צריך להמשיך להשקיע בנגב, זו הציונות הבאה"

ההכרעה הצפויה היום במאבק על הנהגת מפלגת העבודה בין עמיר פרץ לאבי גבאי, שניהם ממוצא מרוקאי, העסיקה את תחילת הראיון שלי עם ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), שגם הוא יליד מרוקו. כששאלתי אותו בחיוך מה דעתו על כך שמרוקאים "השתלטו" על מפלגת העבודה, הוא השיב לי ברצינות: "צר לי ש־69 שנים לאחר קום המדינה עדיין בוחנים את האנשים על פי מוצאם העדתי. אני מעריך שהקרב ביניהם יהיה צמוד. פרץ הוא ידיד טוב שלי ואנחנו שכנים. הוא עזר לי בהתמודדות שלי על ראשות עיריית דימונה, אבל אני מאחל הצלחה לשניהם". 

כהן (61) עלה עם הוריו ממרוקו בהיותו בן 6 בלבד, והם נשלחו למעברת ירוחם. כעבור כמה שנים עברה המשפחה לדימונה. בתום לימודיו התיכוניים הוא התנדב לצנחנים ושירת בגדוד הנח"ל המוצנח, ולאחר שחרורו למד לתואר ראשון היסטוריה והוראה באוניברסיטת בן־גוריון, ולאחר מכן השלים בה גם לימודי תואר שני בפילוסופיה יהודית. שנים רבות היה מורה ומחנך, ולאחר מכן ניהל את בית הספר התיכון "זינמן".

מדוע החלטת ב־2003 להתמודד על תפקיד ראש עיריית דימונה?

"שלושה חודשים לפני הבחירות הגיעה אלי הביתה קבוצה של אזרחים ותיקים בדימונה שעלו ממדינות חבר העמים וניסו לשכנע אותי להתמודד בבחירות מול ראש העירייה דאז, גבי ללוש. השבתי להם 'מה לי ולתפקיד הזה?', ובאחת השיחות אמר לי אחד מהם: 'אתה גדלת פה, אנחנו מבקשים ממך להציל את העיר. אם תחליט שלא להתמודד, אל תטיף יותר לילדים שלנו על אחריות וסולידריות ולוקאל פטריוטיזם. אתה צריך לנהוג לפי הכלל של נאה דורש - נאה מקיים'. שוכנעתי, התמודדתי וניצחתי".

מדוע התמודדת דווקא מטעם ישראל ביתנו?

"היה אז בדימונה גרעין חזק מאוד של עולים מרוסיה שהיו חברים בישראל ביתנו, אבל בפגישות בפורום המדיני הבהרתי שהקו האידיאולוגי שלהם איננו מקובל עלי".

ב־2010 נבחרת על ידי העיתון "דה מרקר" כאחד מ־100 האישים המשפיעים בישראל. בזכות מה?

"המוטו שלי כראש עירייה היה להפסיק את הבכיינות. המתגוררים בפריפריה נתפסו כמי שחושבים שמגיע להם. אני שמח שהגישה שזרעתי בזמנו, וראשי הרשויות בדרום דוגלים בה היום, היא לגלות אחריות ולהציב בחזית את הצלחתם וחוסנם. מרגע שהחלטתי לחיות בדימונה, לקחתי אחריות ועשיתי זאת כמנהל בית ספר, הכשרתי דורות של תלמידים על ערכים של גאווה והישגים. כך גם נהגתי כראש עירייה, כשהקמתי בדימונה חדר מיון ומכיוון שהמדינה לא הקצתה תקציב, נעזרתי בפילנתרופים. לכן היום כשאדם לוקה בהתקף לב וזקוק לטיפול דחוף, אין צורך להסיע אותו 35 ק"מ באמבולנס לביה"ח סורוקה בבאר שבע, אלא ניתן לו טיפול מיידי בחדר טראומה המאויש 24 שעות ביממה. בד בבד, פיתחנו את העיר שיש בה כיום סינמטק ותיאטרון ומרכז לגיל הרך מהטובים בארץ ודיור בר השגה לצעירים הרוצים לבוא לנגב. המדינה צריכה להמשיך בהשקעות בנגב כי זו הציונות הבאה".

מדוע החלטת להצטרף ליש עתיד כשיאיר לפיד פנה אליך ב־2012? 

"ריתקה אותי במיוחד קבוצת האנשים שהוא ריכז סביבו".

כדמוקרט, לא מפריעה לך העובדה שאתה חבר במפלגה שנציגיה לא נבחרים בפריימריז, אלא על ידי לפיד שקובע את השרים והח"כים?

"אני שמח שלא מייד עם הקמת התנועה התשנו את עצמנו במאבקים פנימיים. כשאני מסתכל על מפלגות אחרות, אני מתחלחל ממה שקורה, כמו מפקדי הארגזים למיניהם. עם זאת, יבוא היום שגם ביש עתיד יהיו מוסדות, נפתח את השורות ויהיו פריימריז. אני מאמין שבשום פריימריז לא היו נבחרים אנשים טובים יותר מאלה שברשימה שלנו". 

 

"לא אומרים 'לא' לחרדים"

על פי הסקרים, יש עתיד עשויה לקבל בבחירות הבאות כ־20 מנדטים. בהנחה שתזכו בבחירות, תהיה לכם יכולת להקים ממשלה ללא המפלגות החרדיות שמסרבות לחבור אליכם?

"אני מאמין שאם הציבור ייתן לנו את הכוח להרכיב את הממשלה הבאה, נעשה הכל כדי לשתף בה את נציגי כל המפלגות הציוניות. ממשלה עם יש עתיד, מפלגת העבודה והליכוד, ואולי גם מפלגה חרדית, יכולה להיות רחבה וטובה".

לאחרונה גברו מאוד המתחים בין החילונים והחרדים על רקע חוק הגיור ומתווה הכותל. אתה מאמין שאפשר לגשר על הפערים הללו?

"לצערי, אנחנו חיים במציאות שאף אחד אינו אומר 'לא' למנהיגי החרדים, המהווים 12% מהאוכלוסייה. בשבוע שעבר אמרתי לאחד הח"כים החרדים שההתנהגות שלהם נגד הרפורמים והקונסרבטיבים אינה ראויה, ושהכוחניות שהם משתמשים בה תהיה להם לרועץ. בזמן האחרון הם חצו לצערי את כל הגבולות. החרדים מעיזים לטעון שהם אינם יהודים. הגיע הזמן לומר די. אנחנו ניאבק שלא יקופל שום דגל של ארגון יהודי כלשהו, ושלא יקופחו זכויותיהם, גם לא בכותל".

•  •  •

ח"כ מאיר כהן: "חובה להעלות את קצבת הקשישים" 

"כשרה"מ מתקצב את דו"ח העוני ומקדם את יישומו, זו ההצלחה הגדולה ביותר שלי"

ח"כ מאיר כהן, שכיהן כמעט שנתיים כשר הרווחה - מ־2013 ועד סוף 2014 - מספר כי רבים הרימו גבה כששמעו שהוא עומד להתמנות לתפקיד. לדבריו, "אמרו לי 'מה, השתגעת?' ואמרתי לאותם אנשים שזה תפקיד כל כך חשוב, שאינני רוצה לוותר עליו".

כהן מציין כי כשיזם את דו"ח העוני, ידע ששום ממשלה לא תוכל להתעלם ממנו. "כשאני שומע את ראש הממשלה אומר שהוא מתקצב את דו"ח העוני ואנחנו מתקדמים ביישומו, זו ההצלחה הגדולה ביותר שלי".

מייד לאחר שנכנס לתפקידו במשרד הרווחה, הגיע כהן למסקנה שהפיקוח הוא הדבר החשוב ביותר. "מייד התחלתי לבקר באמצע הלילה בבתי חולים ובבתי מחסה ומצאתי שם כאוס גדול", הוא נזכר. כהן גם יצא בתוקף נגד ההפרטה ואמר כי "הממשלה השילה מעצמה את האחריות והעבירה לקבלנים את התקציבים לבניית בתי ספר".

שר הרווחה לשעבר זועם על הקצבאות הדלות שמקבלים קשישים שאין להם מקורות הכנסה נוספים. "זו בושה שקשישים או נכים נדרשים לחיות מ־2,300 שקלים לחודש. הקשישים האלה נמצאים עמוק בתוך העוני. אי אפשר לחיות מסכום כזה, כשחלק ניכר ממנו הולך לתרופות. בקהילה הערבית והחרדית, ובעיקר במגזר הבדואי בדרום, יש כיסים גדולים מאוד של עוני. הפתרון הוא להוציא את האוכלוסיות החלשות למעגל העבודה".

כשכהן נשאל אם בישראל של 2017 יש עדיין ילדים רעבים, הוא משיב: "לצערי, כן. מצאתי אותם כשסיירתי כשר רווחה במגזר הבדואי בדרום, בתוך כפרים בלתי מוכרים ומאהלים. שאלתי אז כמה ילדים מתי אכלתם, והם השיבו לי: 'אתמול בבוקר'. לצערי הרב, בנושא של הביטחון התזונתי תפקידנו ללכת עם זרקור ולאתר את הילדים האלה ולהתחיל לטפל בהם. התופעה קיימת בעיקר בפזורה הבדואית. בקרב היהודים לא פגשתי ילדים שלא אכלו 24 שעות. הבדואים זו פצצה מתקתקת שיש לטפל בה לאלתר". 

כהן סבור כי כדי שיהיה אפשר לשפר את קצבאות הקשישים והנכים, חייבים לשנות את סדרי העדיפויות. "לצערי, מקדשים כאן הסכמים קואליציוניים. יש בתקציב 13-12 מיליארד ש' שמחולקים במסגרת ההסכמים. אילו הכסף הזה היה הולך לקשישים ולנכים, לא היתה שום בעיית עוני בישראל. אם הממשלה תשקיע בכל שנה 5 מיליארד שקלים במשך חמש שנים, נפתור סופית את בעיית העוני".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו