פעם ראשונה. פעם שנייה. פעם שלישית. נמכר! נראה שאין אחד שלא מכיר את הסצנה הזאת של מכירה פומבית עם השלטים המונפים, הכרוז וקריאות הביניים. אבל האם כך מתנהלת מכירה פומבית של עבודות אמנות ב־2017? בעידן שבו הכל מקוון?
הביקור במכירה פומבית של בית המכירות הפומביות מונטיפיורי מגלה שיש קווי דמיון לסצנה המוכרת מהסרטים. המכירה התקיימה השבוע בגלריה מונטיפיורי ברחוב גורדון, ובמסגרתה הוצעו למכירה 186 יצירות אמנות של אמנים ישראלים ובינלאומיים, חלקם צעירים וחלקם ותיקים ומוכרים. בין האמנים שהיצירות שלהם הוצעו למכירה: אריה ארוך, יוסל ברגנר, משה קסטל, לאה ניקל, נחום גוטמן ועוד. סך כל העבודות שהוצעו למכירה הוערך בכ־750 אלף דולר.
לקראת השעה 20:00 בערב הקהל מתחיל להתאסף. המשתתפים ניגשים לעמדת הרישום ומקבלים שלט עם מספר. כן, ממש כמו בסרטים. הגילים נעין בין 40 ל־60, גברים ונשים גם יחד. אחת המשתתפות במכירה היא טרודי, תושבת ניו יורק שמגיעה לבקר בתל אביב בתדירות גבוהה. "אני באה הרבה לישראל ורוכשת פה אמנות. יש לי אוסף גדול", היא אומרת. "ראיתי פה משהו שאני אוהבת אבל אף פעם אי אפשר לדעת אם באמת אחזור עם זה הביתה, זה עניין של מזל".
משתתף אחר במכירה הוא אבי זילברשץ, פרופסור באוניברסיטת ייל שחי בקונטיקט. "כשאנחנו מגיעים לארץ אנחנו תמיד באים למכירות פומביות", הוא אומר. "אנחנו קונים הרבה אמנות ישראלית". אמיר מרמת גן הוא סוחר אמנות. "אני מקציב ליצירות תקרת סכום, אבל אני בדרך כלל עובר אותה", הוא אומר בחיוך. "לפעמים שווה לעזוב ולא להיסחף, יש כאלה שנסחפים ובסוף משלמים פי שלושה ממה שתכננו".
שולמית נוס, הממונה על אוסף האמנות של בנק דיסקונט, מקפידה להגיע למכירות באופן קבוע. "זה המקצוע שלי, אני אוצרת ואני צריכה להיות מעודכנת", היא אומרת. "כמובן, יש מכירות שבהן את לא מצליחה לקנות".
על הפודיום מתייצב יובל בן שלוש, המנכ"ל והבעלים של מונטיפיורי מכירות פומביות. הוא אוחז בידו את הפטיש המפורסם והמכירה יוצאת לדרך. שקופית של היצירה מוקרנת על המסך שלצידו. בצד השני עמדת טלפניות שמעדכנות על הצעות מאנשים שמשתתפים במכירה אונליין או בטלפון. יצירה של האמנית הישראלית זויה צ'רקסקי נמכרת די מהר ב־1,400 דולר. "פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית. אני מוכר ב...", זה הנוסח המדויק שאגלה שחוזר על עצמו בכל פעם שפריט נמכר. היצירות שלא מגיעות לתקרת המינימום שמצוינת בקטלוג - נשארות בגלריה.
הידיים בקהל מונפות. יצירה של נחום גוטמן נמכרת ב־9,000 דולר ועבודה של מיכאל ארגוב נמכרת ב־20 אלף דולר. קרב מרשים נרשם בין הנוכחים על יצירה של צמד האמנים כריסטו וז'אן קלוד. הקונה המאושר מקבל את העבודה ב־4,400 דולר. המכירה מסתיימת. בן שלוש מכה בפטיש ועל המסך מופיע הכיתוב: "המכירה הסתיימה".
יעקב גילדור הוא היועץ האמנותי של בית המכירות. "אני בעצם בוחר את היצירות, בודק את האמינות ואת האותנטיות שלהן, מאשר שהן אכן של הציירים שחתומים על היצירה", הוא מסביר. "היצירות האלה מגיעות מאספנים פרטיים, מעזבונות של אנשים, לעיתים מסוחרים ומגלריות ולפעמים גם מאמנים צעירים בעצמם".
לדברי בן שלוש, "המכירות הפומביות היום שונות קצת מבעבר. המכירה מועברת אונליין באתר בינלאומי ואנשים מכל העולם משתתפים באותו זמן במכירה. מגיעים למכירה כ־100 איש ובאונליין יש לנו עוד 300-200 איש".
מי האנשים שמגיעים למכירות פומביות בארץ?
"אספנים מתחילים ואספנים ותיקים, אמנים שבאים לראות מה קורה, כאלה שקיבלו פריטים בירושה. אנחנו גם מוכרים הרבה לחו"ל, ליהודים בכל מיני מקומות בעולם. כמות האספנים בארץ קטנה יחסית לעולם המערבי. יש אולי אלפים בודדים".
מה היצירה הכי יקרה שמכרתם?
"יצירה של שאגאל שנמכרה אצלנו לפני כמה שנים במיליון דולר".
גילדור ובן שלוש // צילום: קוקו